מתבדרת

אני כל כך לא אקטיביסטית, שכשאני כבר קצת כן, זה עושה אותי מאושרת.

ביום שישי נזכרתי ששוכבים לי בתיק תלושי חג רעננים שעוד לא פתחתי בכלל.

אצתי רצתי לחגוג, שכן ידוע שתלושים חייבים להשקיע במתנות ולא בקניות בסופר, למשל, מה גם שהתלושים המסוימים האלה לא מתאימים לאף סופר קרוב אליי. הגעתי לסניף סטימצקי הגדול בדיזנגוף. אני הכי אוהבת אותו כי הוא גדול ומגוון. הסתובבתי בו המון זמן, מאושרת מעצם היכולת שלי לבחור ולקנות כמה ספרים בבת אחת. דפדפתי, נזכרתי בספר שאני רוצה לקרוא כבר הרבה זמן (המפתח), וספר שקראתי כבר אבל אני רוצה לקנות בכל זאת (פגומות של רונית ליברמנש), ואת הפמיניזם של טלי רוזין לא  היה להם. הלכתי לקופה עם "פגומות", 59 ש"ח, ו"המפתח", 48 ש"ח (בהנחה, מחיר רגיל 80 ש"ח). מיד נהיה לי מצב רוח רע. לא מקבלים תלושים על מבצעים. לא ברור למה. "את יכולה לקנות את "המפתח" במחיר מלא". תודה באמת, אני חושבת שיכולתי להבין את זה לבד. אבל אני לא אקנה את "המפתח". לא רק כי 80 ש"ח על ספר זו שערוריה, אלא גם מתוך עיקרון. ועכשיו מה עם "פגומות"? או. אין שום בעיה לקנות אותו ב-59 ש"ח, אבל העודף היחיד שהם נותנים (ויש לי בתלושים רק שטרות של 100), הוא - ניחשתם נכון, בתלושים של סטימצקי.

השארתי שם את הספרים ויצאתי.
אני לא קונה יותר בסטימצקי.

מעכשיו, אני קונה רק בחנויות ספרים יד שניה, שהן גם ככה תמיד ידידותיות וקסומות יותר, באינטרנט, בפרוזה מודן ובתולעת ספרים. אבל בעיקר בחנויות יד שניה ובאינטרנט. וגם בחנות בבן יהודה פינת גורדון. חנות נטולת שם, אבל מצויינת, ספרים חדשים וישנים. ומוכר מקסים שיודע איפה כל ספר נמצא למרות שהם לא מסודרים.

אל תקנו בסטימצקי.