מתבדרת

כשמנתחים שפות, אפשר להגיע לאוניברסלים - כללים משותפים שחלים על כל שפה. לפעמים אני מרגישה ככה גם עם פסיכולוגיה, וזה מאוד מתסכל אותי. אני מרגישה שלכל בעיה יש פתרון כתוב, מוגדר. שאם מישהו רוצה לצאת מקשר, סימן שיש לו חרדת נטישה, הוא מפחד ממחוייבות, מפחד לתת לאחרים להתקרב אליו, מפחד מאינטימיות, או כולם ביחד. שאם רוצים להפסיק טיפול זה תמיד יהיה בגלל אותו פחד ממחויבות או מהתמודדות או העמקת הקשר. שאם המטפל היה בחופש, מיד כשהוא יחזור הוא יהיה בטוח שהמטופלים כועסים עליו על זה שהוא לא היה.
ועוד יותר מפחיד אותי, שאולי זה באמת ככה. אולי באמת יש אוניברסלים כאלה. אולי באמת כל מי שעוזב קשר מונע מאיזה פחד, ואולי באמת תמיד כשהמטפל יוצא לחופשה כל המטופלים שלו מרגישים נטושים וכועסים עליו.