מהחלום למציאות-סיפור על ט"ה בהמשכים

שלום,שלום D:

מה קורה? טוב.יופי.

החיים יפים לא?

כניראה שכן,או שהם סתם מחייכים אלי

אז...יש לי הזהרה!

הפרקים הבאים *הפרק הזה והפרק הבא* יהיו יותר עצובים ודכאוניים מהרגיל.

אז...תיכנסו לאווירה,אה?

שיר

נעצתי בה מבט מבוהל.

זה היה מפחיד.כל האודם שלה היה מרוח על פניה.

"ביל!" נלחצה,זעפה את פניה ורצה משם.

'הינה זה מתחיל שוב...' נאנחתי ורצתי אחריה,משאיר את הגבות הריחניות שלי בידיו האכזריות של טום.

מהחלום למציאות-פרק 12

'וואי,כמה היא רצה...' נעצרתי,מתנשם ומחפש בעיניי את לורן.

המשכתי לרוץ ולחפש את לורן עד שלבסוף התעייפתי ונגררתי לחדרי,שוכח את המגבות הריחניות אצל טום האכזר.

אצל אלין

עליתי לחדר שלי,מבולבלת.

'הכל קורה פשוט מהר מידי.רק היום הגעתי לכאן וכבר הספקתי לקבוע פגישה, ולבטל אותה,להתנשק,לשנוא...' נשכבתי על מיטתי ועצמתי את עיניי.

'הספקתי גם להתאהב...' נשמתי עמוק.

נפל לי האסימון.

"אמרתי מה?!" צווחתי וקמתי ממיטתי בבהלה.

"לא יכול שאמרתי שאני התאהבתי..." שמתי יד אחת בשערי,את השנייה על מותני והתחלתי להתהלך בחדר.

"רגע,במי?" עצרתי.

"ולמה אני מדברת עם עצמי?!" נאנחתי ויצאתי למרפסת.

"אני חייבת להפסיק לדבר לעצמי...זה לא יגמר טוב..." מלמלתי ושמתי את ידי על שפתי,מגלה כי דיברתי שוב.

"זהו...מעכשיו...די נו!" צעקתי ונשענתי על המעקה,מעבירה מבט על הבריכה הריקה.

ריקה חוץ מזוג שהתנשק לו בשפת הבריכה.

'איזה מתוקים...' חייכתי לעצמי.

'אני חייבת להוציא עצבים על מישהו...' התאמצתי לחשוב על מי אפשר לפרוק עצבים.

"קווין" חייכתי חיוך מנצח,עזבתי את המעקה ויצאתי מהחדר.

'הוא בחדר 603 אם אני לא טועה...' היססתי,מתלבטת אם לפנות לימין או לשמאל.

'לא...הוא בחדר 633...' הסתובבתי לצד השני.

 זאת הייתה התלבטות קשה,החלטתי ללכת לבדוק בשני החדרים.

התקדמתי לחדר מספר 603 ונקשתי בדלת.

שום תגובה.

נקשתי שוב פעם.

"פתוח!" שמעתי קול מוכר.

פתחתי את הדלת מעט והצצתי פנימה.

החדר היה ריק.

נכנסתי לחדר,סרקתי את כל החדר,שהיה מסודר למדי.אף אחד.החדר ריק.

'מוזר...מי דיבר איתי?' הרשתי לעצמי להתיישב על המיטה.

אצל ביל

חזרתי לחדר מותש ועצבני.

'מה אני עושה עכשיו?' נעמדתי באמצע החדר,מסתכל על כל הרהיטים והדברים שלי ושל...לורן בחוסר מעשה.

"כדאי שאני אסדר פה קצת..." מלמלתי והתחלתי לאסוף את בגדיי לארון ואת תכשיטיי לקופסאות שלהם בקפידה.

ניגשתי למיטה והתחלתי לסדרה.

'השארתי את המגבות אצל טום...' שמתי את הכריות במקומם.

'מעניין מה הוא עושה בהם...' נעצרתי,חושב מעט.

'לא! לא מעניין!' הוצאתי כל מחשבה סוטה מראשי.

העליתי את השמיכה על הכריות בצורה ישרה והחלקתי אותה עם ידיי,כדי שלא יהיו גבעות אוויר קטנות.

חייכתי למראה החדר המסודר.

'אני אוריד את האיפור ואצא להביא עוד מגבות.

נכנסתי לחדר האמבטיה,הדלקתי את האור,הוצאתי את הצמר גפן ואת כל החומרים והתחלתי להוריד את האיפור בעדינות.

לפתע נשמעה דפיקה,דפיקה נשית.

'זאת בטח המנקה...היא תפתח לבד...' החלטתי לא לפתוח.

עוד פעם הדפיקה.

'אוקיי...זאת לא המנקה.' נאנחתי.

"פתוח!" צעקתי והמשכתי במעשי.

הדלת נפתחה ומישהו נכנס לחדר.

'מי זה יכול להיות?' שאלתי את עצמי,שטפתי את פניי הנקיות ויצאתי מחדר האמבטיה.

לפני נגלתה הנערה העצבנית הידועה בשם אלין.

"אלין נכון?" שאלתי אותה.היא קפצה ממקומה,מסכנה,נבהלה.

"כן...ביל? זה החדר שלך?" שאלה והצביעה עליי.

"למה ניראה לך אני פה?" מלמלתי ואספתי את שערי בקוקו.

אצל אלין

הוא אסף את שיערו.

"לא,כי פשוט חיפשתי חדר אחר וכנראה..." השתתקתי.

'אוה...לו ולאח שלו יש עיניים כל כך יפות...' טבעתי בעניו.

"אמ...אלין?" ניער את ידו מול עיניי.

"אה? מה? כןכן..." סיננתי בבושה.

"ניראה לי שאני אלך..." התחלתי להתקדם לדלת,הוא עקב אחריי עם מבטו,הרגשתי את זה.

הסתובבתי להגיד משהו.

"אנ..." עצרתי וגירדתי בראשי.

"מה?" עוות את פניו.

"שכחתי" חייכתי במבוכה.

הוא חייך אליי בחזרה והתיישב על הספה,מדליק את הטלוויזיה.

עמדתי שם,לא עושה כלום,רק בוהה בביל.

"את מתכוונת לעשות משהו?" מלמל,לא מוריד את עיניו מהטלוויזיה.

"כן,אני...אני אלך.." הצבעתי על הדלת והלכתי משם במהירות.

'מה לעזאזל קורה לי?!" הסתכלתי על הרצפה,בזמן שאני הולכת במסדרון במהירות.

מה קורה לך,אלין?! מה?! מה?!

טוב,אין לי הכי מה לכתוב פה...אז נעבור ישר לספויילרים.

-

"אלין...את צריכה לדעת משהו'

-