כל הקטע של ישרא-בלוג ממש מעצבן אותי
אנשים כותבים את המחשבות הכי כמוסות שלהם, רגשות, פורקנים,
והדבר הכי אנושי שהם מקבלים חזרה זו מקסימום איזו תגובה קרה- חסרת משמעות,
או שאנשים מעצבים את האופי שלהם, והתדמית שלהם מחדש- בצורה של בלוג,
כאילו שהם מוותרים על כל ניסיון יצירה בעולם המוחשי, (כי תכלס הרבה יותר קל לעצב לך איזה דף אינטרנט שישאיר רושם על אנשים, מאשר לצאת החוצה להוכיח שזה באמת מי שאתה).
זה רק מראה שאנחנו נהפכים לחברה מנוכרת,
במקום לנסות ליצור שיחה פנים מול פנים- אנחנו פונים למחשב,
אנחנו פשוט מתעצלים\פוחדים ליצור קשרים עם אנשים,
וככה קורה שברגעים של משבר- במקום להתקשר לחבר\ה- פשוט נעדיף להוציא הכל בפוסט רגשני במיוחד,
וחבל שככה,
כי סך הכל המקום הזה פשוט מזויף,
וברגע שאתה מבוסס את הפורקן שלך במקום כל כך מזוייף- אתה גם תתחיל להרגיש מזוייף-
וזה לפי דעתי אחד הגורמים לדיכאון, והרגשה של ניכור,
כלומר אנחנו במין מעגל כזה:
ניכור ובדידות=> גורמים לנו לפנות למחשב\ טלוויזיה => שרק יוצרים עוד בדידות=> שגורמים לנו לפנות לטלוויזיה!
וגם בפייסבוק זה נמצא-
אנשים פשוט מעדיפים לקבוע לדבר בפיסבוק במקום לדבר פנים מול פנים,
או שהם פשוט מדברים על -'מה שקרה אתמול בפייסבוק',
במקום ליצור חוויות אמיתיות -שיביאו להרבה יותר בטחון עצמי וגם יהיו משמעותיות ולא סתמיות,
בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה-
אם אתם צריכים פורקן- עדיף שתכתבו יומן (על דף ומחברת),
אם את צריכים חברה- עדיף להתעקש ולנסות ליצור קשר עם אנשים,
ואם משעמם לכם- עדיף שפשוט תצאו לבחוץ, תקבעו עם חבר\ה, או שפשוט תקראו משהו:)
בקיצור - בעצם אני פורשת מישרא-בלוג ואני מקווה לעמוד בפיתוי ולא לחזור לכאן.
לבריאות!