אשליות במגירה

לפני שנים רבות, כשאני והחמוד עדיין יצאנו ביחד, קנינו לנו יום אחד זוג מגפיים. מגפיים שחורות, כמובן, עם עקב גבוה-גבוה ממתכת שעשה את זה לשנינו. (המגפיים היו בשבילי אגב).

הימים היו ימי שוב האייטיז, והמצב היה קשה. עקב המצב (משחק מילים?!) המגפיים נקנו, תוך התעלמות בוטה מכך שהחלק הקדמי של הנעל כה שפיצי, כה ארוך ומגוחך, עד שאי אפשר להרוג אפילו ג'וקים בפינות של החדר איתו מרוב שהג'וקים מתפוצצים מצחוק.

וכך הלכתי לי עם המגפיים לדאנג'ן <לא יאמן שהמקום נסגר לעזאזל> והכל היה טוב ויפה. כל שאר המגף מוצלח כל כך, עקב בגובה לפחות 11 ס"מ, מגף שחור, מבריק וחינני, אבל הקדימה!! הפרונט!! מזעזע. הפסקתי ללכת איתן זמן קצר לאחר מכן.

 

כבר שנים היתה לי הפנטזיה הזו. לנתח את הנעליים. והנה עשיתי אותה בשני לילות, אגב אני ממש צריכה לישון. ישבתי, חתכתי, פרמתי, גזרתי, ליטשתי, ניסרתי סוליות, תפרתי, הדבקתי והתחרטתי על כל מיני פשלות שעשיתי תוך כדי. בחיים לא עשיתי דבר כל כך מוזר כמו לנתח נעליים -או שאולי כן- ולסיכום אני מרוצה. ההוספה של השפיץ מתכת מקדימה היתה גחמה של הרגע האחרון ויצאה די מוצלח לדעתי.

אגב, אני כבר לא בדכאון, למי שעוד לא קרא בין השורות. הכל בסדר, בדרך כלל.

 

שלב א' - כמעט ההתחלה

 

שלב ב' - בערך באמצע

שלב ג' - הסוף בהחלט!