אשליות במגירה

יצאנו לדייט ראשון כזכור שהיה מפתיע לטובה.

נפגשנו בדייט השני ועשינו סשן לא רע בכלל, טוב, היה די מצויין בעיני. וגם הסשן הראשון שלי.  שנינו נהנינו, הסתמסנו יום אחרי ובלה בלה בלה. יום כיפור. יומיים שהוא לא התקשר. חשבתי שנגמר. אבל פתאום התקשר, נפגשנו, היתה פגישה סתמית, סקס סתמי, ובאופן כללי ממש לא משהו. וזהו.

אז זהו, שלא.

מאז הוא התקשר שוב, אחרי ארבעה-חמישה ימים, ואמרתי לעצמי יאללה, טוב נו, אבל בסוף לא ייצא לנו להפגש (בגללו אגב). אז חשבתי שזהו. הבחור בקושי אפילו רוצה לפגוש אותי בתור יזיזה, וזה מובן כי גם לי כל העניין קצת מוזר ונראה לי שהוא קצת מאויים שאני חכמה ממנו. למרות שאני ממש לא מנפנפת בזה, אבל זה ככה קצת. בקיצור הבנתי שכל העניין היה חד פעמי אבל נגמר.

ואז הוא שוב מתקשר, כמה ימים אחרי. כאילו, ברור שאני לא בראש מעייניו כי הרווחים בין המפגשים די מגוחכים ולא נפגשנו שבוע וחצי. מצד שני הוא כל פעם מופיע וכל פעם אני מתפתה לענות לו ולהסכים להפגש. באמת עדיף משהו מכלום? אצלי התשובה היא תמיד "כן".