אוקיי, הרגשתי צורך קטן לעדכן. אבל רק ברמת העדכון כי אני שואלת את עצמי האם יהיה נכון עבורי כרגע להמשיך לכתוב בבלוג.
סיננתי את הערס, זה לא יקרה יותר.
היו לי שני דייטים עם בחור ממש מקסים, נקרא לו שמיל. אנחנו פשוט מדברים שעות, וזה מרגיש כל כך נכון. הטעם שלו כשאנחנו מתנשקים הוא מושלם, הריח גם. זה די נדיר. מקווה שיימשך, כמה שיותר.
דווקא לצאת פתאום עם מישהו שהוא לא פשרה, שהוא מתאים מכל כך הרבה בחינות, עושה לי הרבה חושבים, עושה לי חשק לא להתפשר יותר. עושה לי חשק להכיר אותו יותר, להפגש איתו עוד, לבדוק אם אני כן יכולה להיות מונוגמית. אני לוקחת דברים רגוע איתו, ממש לא בא לי לקפוץ איתו למיטה למרות שיש כימיה מינית לגמרי והוא מושך אותי.
בלימודים עמוס אבל כיף, ומעניין, כאילו מעולם לא הייתה חופשת הקיץ, צוללים חזרה פנימה, מקללים ונהנים מכל רגע - טוב, לא ממש מכל רגע...
ומשום מה אני עדיין מסתובבת בכלוב, מושכת אנשים באף, לא יודעת אם בא לי לפגוש מישהו בכלל משם לאור הבחור שמיל שהופיע פתאום.. אבל מדי פעם חושבת על זה, חושבת על הפעם האחרונה שמישהו הכאיב לי כמו שצריך, הדחף עדיין קיים. למרות שאני מנסה להמיר אותו לדברים אחרים לפעמים.
אגב, למתעניינים בנוזלי הכוס שלי בלבד, רמות החרמנות גבוהות ותקינות. אני משקיעה בעצמי כמעט כל יום. נראה לי שזה הדבר הכי טוב שיצא מהגלולות האלה (וגם העובדה שעליתי למידת חזייה D)
.