כמו שכתבתי, במסיבה שהייתי בה החלפתי טלפון עם מישהו שדיברתי איתו כמה דקות, מה שהביא מאוחר יותר להצפת טלפונים הזויה כולל ממקום העבודה. אחרי שנבהלתי והמשכתי לסנן במרץ, הבחור התחיל לסמס לי הודעות ארוכות, מנוסחות היטב ומשכנעות למדי למה כדאי לי להפגש איתו ורק להכיר. סיכמנו שנדבר ביום שישי בערב.
ואכן דיברנו. הבנאדם נשמע כמו ערס מהגיהנום, ואני כל הזמן תהיתי למה אני מכניסה את עצמי. אבל הבטחתי ולכן אקיים, ואמרתי לעצמי שניתן צ'אנס כי כבר היו לי כמה דייטים נוראיים בחיים, אז למה לא לתת גם לו צ'אנס. תוך כדי, יידעתי את כל ידידי ומכרי שאני יוצאת עם ערס אובססיבי היום בערב, ושאם הם לא שומעים ממני שימשיכו הלאה בחייהם ולא יתאבלו וכו'.
דפקתי הופעה לכל מקרה שלא יהיה (עד שיש כבר דייט) ועשיתי אופציה להמשיך לאיזה בחור אחר שדיברתי איתו מאיזה אתר, נראה כזה טיפוס בלתי מזיק.
נפגשנו.
הבנאדם הוא סקייטר מטאליסט מקועקע שעובד בהייטק למען השם. אין לי מושג למה הוא נשמע כמו ערס בטלפון (סביבת גידול חוב"תית בטח עזרה). אגב, אמרתי לו את זה, כשהוא העיר שבטלפון אני נשמעת רשמית. הייתי חייבת, הוא הרים לי להנחתה :)
הבנאדם אולי לא הכי מבריק שהכרתי, אבל מפה לשם יש לנו מלא תחומי עניין משותפים והיה ערב ממש מהנה :) וכנראה נפגש שוב לראות את האביר האפל שהוא עוד לא ראה וגם אולי לעשן בהזדמנות איזו קטנה. ואני נוסעת באוטו בדרך חזרה, בהלם.. איזה טוויסט מפתיע. איזה ערב שהיה אמור להיות מחורבן וקיבל חיים משלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
