אשליות במגירה

מאתמול תהיתי מתי הוא יתקשר והתחלתי לפתח טינה לבנאדם, לא ידעתי איך לפרוק את הכעס הזה כשנדבר. איך מבקשים ממישהו לדבר או להפגש לעתים קרובות יותר. איך להגיד שזה לא מספיק, שאני מחפשת בן זוג ולא ידיד לראות איתו סרטים ולשכב איתו.

 

אז היום הוא התקשר (לפחות טרח להתקשר) ואמר שזה לא זה, ואמרתי טוב, היה נחמד וזהו. נגמר.

 

דיברתי עם ידיד טוב שלי (שנינו בוכים אחד לשני כל הזמן על עולם הדייטינג והזוגיות האכזר) ואמרתי לו שיש לי תחושה שיש לי תבנית קבועה. הוא אומר שלא, שזו לא אותה השיחה עם אותה הבעיה שהיתה לי עם אחרים. ועדיין יש לי תחושה.

כאילו, אני בחורה סבבה. ויש לי חשד שזה שאני סבבה אז אנשים לא מרגישים צורך להתאמץ. גם אם לא מדברים כל יום אני סבבה, וגם אם לא מביאים פרחים או משקיעים או ווטאבר זה בסדר לי, באמת. וגם אני אדם פתוח ולא ממש שומרת לעצמי - אם כי כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו ולדעת כמה עובדות עסיסיות על מישהו ממש לא אומר שאתה מכיר אותו והוא לא מעניין יותר. אז בקיצור אני שוב מרגישה שאני פשוט אני ועוד מישהו הגיע שלא ממש יכול להתמודד עם זה. אפילו אם בהתחלה זה הגניב אותו.

 

זה בסדר. הסקס היה אחלה, אבל זה היה פשוט שני ידידים שעושים סקס.

 

בא לי בן זוג. רומנטיקה. לא פרחים ושוקולד (אם כי זה נחמד) אלא המבט הזה בעיניים, החזקת היד שמרגישה כמו הרגע הכי משמעותי בעולם, של משהו שהוא כמעט חיבור לאדם אחר, שבו לרגע אתה לא לבד.

ואני לא מוכנה להשיג את זה באמצעות זיוף אישיות של "בת" כי אני מקסימה כמו שאני.

 

אז בהצלחה לי שוב!!

הבחור שמיל הגיע אלי לישון.

זו הפעם הראשונה שמישהו בא אליי לישון בדירה החדשה, ובעצם אי פעם- כי בדירה הקודמת לא ממש היה לי חדר. קצת התרגשתי.

היות והוא ביקר זו הפעם השנייה בלבד בעירי, פצחנו את הערב בשיטוט לילי להכרת גינות העיר, מצויידים בג'וינט משובח. אחרי שעישנו, הכל התנהל קצת מוזר מבחינת זמנים, אני אנסה לשחזר.

ישבנו על הספסל אחרי שעישנו, דיברנו על שטויות והתפקענו מצחוק. ואז שמיל שמע חתול מיילל איפשהו בגינה, והחליט לעשות לו מיאו בחזרה. הוא לא ענה. אז שמיל המשיך, ואני הצטרפתי. ואז קלטתי שאנחנו יושבים בגן ציבורי ועושים קולות של חתולים. כנראה שהיינו די מסטולים.

אז הלכנו לחלק אחר של הגן לראות מתקן ילדים מכוער אך מגניב, ומזרקה מכוערת אך מגניבה. ואז הלכנו לפיצוציה ובחרנו בתבונה בפופקורן מתוק. כל זה לקח בערך שעה+. עד שהגענו הביתה עבר עוד זמן, הלכנו וצחקנו ואני לא בטוחה על מה.

 

אני זוכרת שהגענו הביתה, אני זוכרת שאחי היה שם עם חבר שלו, ואני זוכרת שאני ושמיל לא הלכנו מיד לחדר אלא נשארנו איתם בסלון או משהו, אבל אין לי מושג מה קרה בזמן הזה. בשלב מסויים הלכנו לחדר ושמיל די קפץ עלי וזה הקטע שהיה לנו סקס ממש ממש מוצלח. בואנה, לבחור יש כושר!! כבר הפסקתי לספור את הזמן, את הגמירות, אני לא יודעת איך, אבל הבחור יודע לזיין! ונהנה מזה! הוא די ההפך בקטע הזה מהחבר האחרון שלי, שהיה בקטע של כל דבר בערך חוץ מחדירה. אוראלי, אנאלי, אצבעות, מכשירים, הכל מכל, ופעם ב- כמחווה לאדם הקדמון היה לנו איזה זיון או בעילה חביבה. ושמיל פשוט אוהב לזיין! איזה אושר! האמת היא, שזו היתה בערך הפעם הראשונה מאז גיל 17 אולי, שהייתי צריכה להגיד לבנאדם "אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך עוד הרבה". פשוט הגוף שלי לא עמד בזה כל כך הרבה זמן, והרטיבות הפכה לאתגר, שזה דבר די נדיר אצלי.

 

וככה, אחרי משהו כמו שעה וחצי של העמוק-עמוק הזה, עשינו הפסקה והתחלנו להתקשקש ומסתבר ששנינו עדיין היינו מסטולים רצח. איזה כיף. אחלה חומר. תוך כדי הדיבורים נרדמנו. לא ישנתי כל כך טוב בלילה אבל היה כל כך נחמד ששמיל היה שם, חיבק, נשען על, והרגיש אותי והרגשתי אותו כל הלילה. בבוקר היה המשך של הסקס של הערב שלפני, מן הסתם, אבל האמת היא שקצת לא הייתי בזה, פשוט כי אתמול ממש הספיק לי.. אבל זה בסדר, קשה לי להגיד שסבלתי :)

 

אה, והכנתי פשטידת בטטות ממש טעימה! והיום בתפריט - פאי בננה-טופי. בהצלחה לי.

אוף אני לא מאמינה כמה מהר אני נופלת לתבניות התנהגות מוכרות ודפוקות שלי.

הבחור שמיל ואני יצאנו עד כה לשני דייטים, היה מוצלח, כזו כימיה שבשיחה משובחת, שעות של דיבור, מרגיש כמו התאמה אמיתית.

בדייט השני הוא הזמין אותי לארוחת ערב אצלו, הבחור השקיע! הייתי מוחמאת. חמש שעות עברו כמו חצי שעה. בסופה הוא שאל אותי אם יראה אותי עוד השבוע, אמרתי לו שנראה לי שכן.

אתמול דיברנו בטלפון, עוד שיחה שמתארכת...

ובסוף השיחה שמיל אומר "טוב, נדבר".

טוב, נדבר?!?

טוב, נ-ד-ב-ר?!?!?!?

מה עם "טוב, אז מה עם איזו בירה מחר? סרט? גלידה? סתם לשבת אצלי ללטף את החתול? ללטף אותי?"

כלום.

אז אני שואלת את חברה שלי, מה פשר ה"נדבר". היא אומרת שאולי זה היה בטעות. אני מאמינה לה.

אבל היום הוא עדיין לא התקשר אלי.

ואני ישר אומרת לעצמי בראש משפטים כמו "אם הוא לא מתקשר היום הוא לא רציני. זה סתם.". קשה לי להיות קלילה במקרה הזה. זה לא הערס, שתמיד היה ברור שזיווג משמיים זה לא, אלא יותר כמו יזיזות לא משובחת במיוחד.

הבחור הזה ואני, אנחנו מתאימים. יש בו משהו, יש לו לב טוב. הוא קצת חנון, אבל מקסים. קצת נוירוטי, אבל נינוח בכל זאת איכשהו, כאילו מכיר את העור שלו כבר. וכשאנחנו מתנשקים, הטעם הזה.. כבר טעמתי את זה בעבר.. לא זוכרת מתי, זה טעם של "כן, את אמורה לנשק את האדם הזה". נשיקה כזו כמו שצריך, שאני לא חושבת תוך כדי על הזווית של הראש שלי או מתי נשלח ידיים.

בדקה וחצי ושני דייטים חזרתי להיות אני החרדה. כל מה שאני יכולה לעשות זה להתבונן בעצמי, לראות את המוגזמות של התגובות שלי, ולקוות שהוא יתקשר...

סיננתי את הערס, זה לא יקרה יותר.

היו לי שני דייטים עם בחור ממש מקסים, נקרא לו שמיל. אנחנו פשוט מדברים שעות, וזה מרגיש כל כך נכון. הטעם שלו כשאנחנו מתנשקים הוא מושלם, הריח גם. זה די נדיר. מקווה שיימשך, כמה שיותר.

דווקא לצאת פתאום עם מישהו שהוא לא פשרה, שהוא מתאים מכל כך הרבה בחינות, עושה לי הרבה חושבים, עושה לי חשק לא להתפשר יותר. עושה לי חשק להכיר אותו יותר, להפגש איתו עוד, לבדוק אם אני כן יכולה להיות מונוגמית. אני לוקחת דברים רגוע איתו, ממש לא בא לי לקפוץ איתו למיטה למרות שיש כימיה מינית לגמרי והוא מושך אותי. 

אני כבר כמה ימים בספין מטורף, כבר היה לי אחד כזה לפני כמה זמן, אבל זה חזר.

רוב זמני הפנוי הולך על קריאת חומרים מגרים באינטרנט, חיפוש בלוגים של אנשים שכותבים מלוכלך לפחות כמוני, אוננות, שיטוט באתר הכלוב ופנטזיות שונות ומשונות.

אני מרגישה מושחתת, יצרית ברמה שאולי כבר לא בריאה. סוגרת חלונות בדפדפן כשאנשים נכנסים לחדר. פותחת לפטופ בחדר השינה וממשיכה. מביאה ביד באמצע היום באמצעים-לא-אמצעים (אולי באמת אני אפרט על זה בהמשך). חושבת על הערס מדי פעם, זה מוזר.. מתי הוא יתקשר פעם הבאה, מתי הוא ירצה שאני אהיה השפחה שלו פעם הבאה. איך בחור שיש לו בחורה שמוכנה למצוץ לו כמה שרק ירצה יכול להתקשר אליה פעם בשבוע וחצי.

מתה לעשן גראס (אולי אני אעשה את זה עוד מעט), מעשנת, שותה, מסתובבת 90% מהזמן עם רטיבות בתחתונים. הולכת ברחוב ומשדרת את עצמי, רואה מבטים ננעצים, בהליכה, בחזה, בפרופורציות, באנרגיות שיוצאות ממני. אני רוצה אותך, ואותך, ואותך..

 

כולם שואלים אותי בכלוב מה אני רוצה, מה אני צריכה, לאן אני רוצה להגיע ואיפה כבר הייתי. זה מסחרר. ואני גם ככה בחורה מסוחררת. מקווה מאוד שיהיו לי סיפורים מעניינים לספר..

 

אגב בונוס למתמידים לקרוא עד הסוף: היות ואני בחורה דורשת-זין שכזו ומצד שני סטודנטית תפרנית, אז במקום דילדו אני משתמשת בטוש ענק :) כמה חורני מצדי, אבל תאמינו לי שזה לא רע בכלל.. :)

 

לילה טוב!