אשליות במגירה

הבחור שמיל הגיע אלי לישון.

זו הפעם הראשונה שמישהו בא אליי לישון בדירה החדשה, ובעצם אי פעם- כי בדירה הקודמת לא ממש היה לי חדר. קצת התרגשתי.

היות והוא ביקר זו הפעם השנייה בלבד בעירי, פצחנו את הערב בשיטוט לילי להכרת גינות העיר, מצויידים בג'וינט משובח. אחרי שעישנו, הכל התנהל קצת מוזר מבחינת זמנים, אני אנסה לשחזר.

ישבנו על הספסל אחרי שעישנו, דיברנו על שטויות והתפקענו מצחוק. ואז שמיל שמע חתול מיילל איפשהו בגינה, והחליט לעשות לו מיאו בחזרה. הוא לא ענה. אז שמיל המשיך, ואני הצטרפתי. ואז קלטתי שאנחנו יושבים בגן ציבורי ועושים קולות של חתולים. כנראה שהיינו די מסטולים.

אז הלכנו לחלק אחר של הגן לראות מתקן ילדים מכוער אך מגניב, ומזרקה מכוערת אך מגניבה. ואז הלכנו לפיצוציה ובחרנו בתבונה בפופקורן מתוק. כל זה לקח בערך שעה+. עד שהגענו הביתה עבר עוד זמן, הלכנו וצחקנו ואני לא בטוחה על מה.

 

אני זוכרת שהגענו הביתה, אני זוכרת שאחי היה שם עם חבר שלו, ואני זוכרת שאני ושמיל לא הלכנו מיד לחדר אלא נשארנו איתם בסלון או משהו, אבל אין לי מושג מה קרה בזמן הזה. בשלב מסויים הלכנו לחדר ושמיל די קפץ עלי וזה הקטע שהיה לנו סקס ממש ממש מוצלח. בואנה, לבחור יש כושר!! כבר הפסקתי לספור את הזמן, את הגמירות, אני לא יודעת איך, אבל הבחור יודע לזיין! ונהנה מזה! הוא די ההפך בקטע הזה מהחבר האחרון שלי, שהיה בקטע של כל דבר בערך חוץ מחדירה. אוראלי, אנאלי, אצבעות, מכשירים, הכל מכל, ופעם ב- כמחווה לאדם הקדמון היה לנו איזה זיון או בעילה חביבה. ושמיל פשוט אוהב לזיין! איזה אושר! האמת היא, שזו היתה בערך הפעם הראשונה מאז גיל 17 אולי, שהייתי צריכה להגיד לבנאדם "אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך עוד הרבה". פשוט הגוף שלי לא עמד בזה כל כך הרבה זמן, והרטיבות הפכה לאתגר, שזה דבר די נדיר אצלי.

 

וככה, אחרי משהו כמו שעה וחצי של העמוק-עמוק הזה, עשינו הפסקה והתחלנו להתקשקש ומסתבר ששנינו עדיין היינו מסטולים רצח. איזה כיף. אחלה חומר. תוך כדי הדיבורים נרדמנו. לא ישנתי כל כך טוב בלילה אבל היה כל כך נחמד ששמיל היה שם, חיבק, נשען על, והרגיש אותי והרגשתי אותו כל הלילה. בבוקר היה המשך של הסקס של הערב שלפני, מן הסתם, אבל האמת היא שקצת לא הייתי בזה, פשוט כי אתמול ממש הספיק לי.. אבל זה בסדר, קשה לי להגיד שסבלתי :)

 

אה, והכנתי פשטידת בטטות ממש טעימה! והיום בתפריט - פאי בננה-טופי. בהצלחה לי.

אני כבר כמה ימים בספין מטורף, כבר היה לי אחד כזה לפני כמה זמן, אבל זה חזר.

רוב זמני הפנוי הולך על קריאת חומרים מגרים באינטרנט, חיפוש בלוגים של אנשים שכותבים מלוכלך לפחות כמוני, אוננות, שיטוט באתר הכלוב ופנטזיות שונות ומשונות.

אני מרגישה מושחתת, יצרית ברמה שאולי כבר לא בריאה. סוגרת חלונות בדפדפן כשאנשים נכנסים לחדר. פותחת לפטופ בחדר השינה וממשיכה. מביאה ביד באמצע היום באמצעים-לא-אמצעים (אולי באמת אני אפרט על זה בהמשך). חושבת על הערס מדי פעם, זה מוזר.. מתי הוא יתקשר פעם הבאה, מתי הוא ירצה שאני אהיה השפחה שלו פעם הבאה. איך בחור שיש לו בחורה שמוכנה למצוץ לו כמה שרק ירצה יכול להתקשר אליה פעם בשבוע וחצי.

מתה לעשן גראס (אולי אני אעשה את זה עוד מעט), מעשנת, שותה, מסתובבת 90% מהזמן עם רטיבות בתחתונים. הולכת ברחוב ומשדרת את עצמי, רואה מבטים ננעצים, בהליכה, בחזה, בפרופורציות, באנרגיות שיוצאות ממני. אני רוצה אותך, ואותך, ואותך..

 

כולם שואלים אותי בכלוב מה אני רוצה, מה אני צריכה, לאן אני רוצה להגיע ואיפה כבר הייתי. זה מסחרר. ואני גם ככה בחורה מסוחררת. מקווה מאוד שיהיו לי סיפורים מעניינים לספר..

 

אגב בונוס למתמידים לקרוא עד הסוף: היות ואני בחורה דורשת-זין שכזו ומצד שני סטודנטית תפרנית, אז במקום דילדו אני משתמשת בטוש ענק :) כמה חורני מצדי, אבל תאמינו לי שזה לא רע בכלל.. :)

 

לילה טוב!

 

עבר הרבה זמן, בעצם מאז שנפרדתי מהאחרון שלי (עליו התבכיינתי כאן מדי פעם).

בימים האחרונים הייתי חרמנית בצורות בלתי נסבלות. להביא ביד כבר לא עזר, היתי צריכה טיפול דחוף. ידיד שלי ואני ניהלנו אתמול שיחה כל כך מחרמנת על מיליון ואחד דברים, כשבעצם אין שום סיבה שלא נשכב, חוץ מזה שיש לו חברה, אבל האמת שזה לא היה הקטע. אחרי שניסינו שוב לחשוב מי מחברינו יתאים למסיבת סקס והצעתי את הקטין (פרטים בהמשך) ושוב דיברנו על קומבינציות אפשריות לשלישיות או רביעיות היה כבר קשה לחשוב בצורה נורמלית. הוא אמר לי שבא לו פשוט לגרות אותי ואז להפסיק, ואמרתי לו "בדיוק, בא לי פשוט להעמיד לך בטירוף ואז ללכת".

 

שעתיים אחרי זה הייתי כבר בדייט השני עם ה"ערס" - לא באמת ערס, אבל כינוי קליט. הלכנו לראות סרט, היות וזה לא בלוג ביקורות סרטים מושתן, אני ממש לא הולכת לפרט את הסרט וכו' רק להגיד שנהניתי והוא קצת פחות. לא נורא, הוא קצת שלח ידיים וכבר בשלב הזה כמעט נפלתי מהכסא מכמויות הנוזלים שהכוס שלי הפריש. קצת פתטי, קצת מצחיק :)

 

הציע שאני אעלה לקטנה אחרונה לפני הלילה, אמרתי סבבה, אבל שאני אצטרך להשאר קצת אחרי לפני שאני אסע הביתה באוטו שלי. כאן הוא הוכיח את גבריותו ושמר על פני פוקר מוחלטים וקור רוח מרשים למרות שבפועל אמרתי לו הרגע שאנחנו הולכים להזדיין. ידעתי שיש בו משהו...

אחרי הקטנה ועוד אחת התחלנו להתנשק על הספה. איטי, נחמד, רגוע. הלך להחליף למכנסי העור שלו בלי חולצה. הבנאדם נראה טוב! התיישב עלי והמשכנו להתמזמז ואמרתי לעצמי שלבנאדם יש סגנון. יש לו סגנון, ומושג מה הוא עושה וזה כל כך מושך..

המשכנו אח"כ לאיזה מיני-סשן, בכל זאת אמרתי לו שאני בקטע של כאב. בסטירה הראשונה שהוא נתן לי, הייתי בהלם. באלו שבאו אחריה, התחלתי להתחרמן יותר ויותר, צצו לי באופן טבעי מחשבות בראש כמו "זה מגיע לי" והופתעתי כמה מהר אני נכנסת לתפקיד. כנראה שבאמת הייתי צריכה קצת טיפול ביד קשה וזרוע נטויה.

הכאפות לישבן לא איחרו להגיע, וגם דחיפת הראש שלי כלפי הזין שלו (שהיה יחסית לא מדהים אגב, אבל באמת ניחא). אגב, קשה למצוץ אחרי שלושה ג'וינטים. אין רוק בפה. אחרי שהוא גמר (והתריע מראש, מתחשב מאוד מצידו!) והמשכנו להתעסק בקטנה הוא הוביל אותי אל המיטה שלו. שם, בלי מכנסיים, המכות בישבן התלבשו הרבה יותר טוב עלי. ידעתי שחוטיני זה רעיון טוב. אחרי כמה הצלפות הוא נישק לי את הלחי של הישבן והתחושה היתה מדהימה, מבין הצריבה של המכות להרגיש את העדינות הזאת, כאילו מוקפת באדום זוהר של רגישות ושאריות כאב. הוא המשיך לכוון אותי, פעם לזין, אח"כ ללקק לו את הרגליים (זה היה חדש עבורי, אבל גם לזה נכנסתי) ומפה לשם, בסוף הגיעה החדירה. אלוהים, כמה שאני לא צריכה הרבה כשאני חרמנית. הוא ואני גמרנו תוך כמה דקות, הגניחות שלנו מתחרות אחת בשניה, ופורקן מוחלט משתלט עלי. זה פשוט בדיוק מה שהייתי צריכה.

 

הלכתי הביתה ברגליים רועדות מהסטלה והמאמץ הממושך של לעמוד על ארבע בזויות שונות, אבל עם חיוך מרוח על הפנים D:

והקטע הנחמד הוא שהוא סימס לי אתמול בלילה לראות שהגעתי וגם היום בבוקר. זה לא הולך להגמר כל כך מהר.. עוד נצחון לאשליות שמוצאת גבר אחר גבר שלא שופטים בחורה על זה שהיא "מתמסרת" מהר!!! ווהווו!! לעזאזל, לא יכולתי כבר לשלוט בעצמי גם אם הייתי מנסה. הייתי קופצת עליו גם אם הייתי יודעת שלא נתראה יותר לעולם.

 

והיום אני אמורה להפגש עם "הקטין" שהוא לא באמת קטין (אם כי מספיק קרוב) אם כי הוא קצת נעלם מהרדאר, אחרי שבמהלך כל הסופשבוע ותחילת השבוע דיברנו בלי הפסקה. רגליים קרות או סתם צירוף מקרים? נגלה היום... בתכניתנו "הערס והקטין".

 

מוזיקה קיטשית אאאאאאאאאנד קאט!

אז נמתי קצת אחה"צ כדי לנוח לפני נסיעה ארוכה.

 

מאז שקמתי, הכל בסדר. קיבלתי מצברוח טוב.

סתם ככה.

 

לא השתנה כלום, אני עדיין נראית אותו דבר, עם אותה כמות חברים. אותו עתיד מזהיר (מפני מה??) ואותם חיים. אבל עכשיו הכל בסדר.

 

השרירותיות הזאת מוציאה אותי מדעתי.

 

אגב, אם למישהו יש חברים אוהבי-מסיבות להשאיל לי, יש איזו מסיבה שאני מתה ללכת אליה בערב ראש השנה. אבל כנראה שאני אסתפק בלא ללכת אליה. זה גם מספק. (לא ממש)

 

מה שכן, מחר אני מכינה עוגה, וזה כבר בילוי של ממש! בלי שמץ של ציניות, אני ממש נהנית מזה D:

(אלוהים זה הולך להיות השיא של השבוע שלי. פאתט)

חזר לי קצת התיאבון, אכלתי חצי חבילה קממבר. יאמי.

 

היתה לי שיחה מאוד ארוכה עם ידיד טוב, והבנתי מתוכה עד כמה אני שלמה עם ההחלטה להפרד. כמו שאפשר לראות, אני די קלילה עם זה, וזה גם אומר דרשני. נראה לי.

 

הייתי היום בדירה החדשה שאני עוברת אליה עוד פחות מחודש. מדדתי, ראיתי, הערכתי מה צריך לעשות. דווקא יש קצת מה לשפץ, אבל האמת לא חשוב לי כל כך. העיקר לעבור כבר מההורים. כבר גרתי בעבר מחוץ לבית. אני צריכה את זה כרגע בחיים כמו אוויר. פיזית אני מרגישה כל כך חנוקה לפעמים כאן. איזה שמחה. זה יחתום חודשיים מלאים תהפוכות: שתי עבודות חדשות, פרידה, ולקינוח, כניסה לדירה חדשה לקראת שנת הלימודים האחרונה שלי!!!!!!

 

ראיתי כאן היום בישראבלוג מישהי שציירה על קיר של חברה שלה, עם טושים נדמה לי. נראה אחלה. חשבתי לעצמי- למה לא לעשות את זה בדירה החדשה? אני יודעת לצייר הרי. למה לתכנן את זה, לוודא שאני לוקחת את החומרים הנכונים, לחשוב מיליון פעם. לחשוב שאסור לי כאילו אני עדיין בבית של ההורים. יש משהו לפעמים הרבה יותר נכון בדרך החשיבה של בני ה- 16. פשוט ללכת ולקשט את החדר.

זה כמו שלקח לי שנים להיות מסוגלת לשים מדבקות על רהיטים בחדר שלי, בגלל איסור ארוך ומתמשך. בעצם רק לפני כמה שנים התחלתי. מה הקטע? דברים שלי, מדבקות שלי, מקשט, נהיה שמח... למה לא? כמה אפשר לסחוב את האיסור הזה מבית אמא? אז עכשיו יש לי מדבקות על המחשב, על המסך של המחשב, על המערכת סטריאו, על הרמקולים, על הכוננית ועוד מלא בובות בכל מיני מקומות  מישהי משלימה חסכים של שנים...