לפני כמה ימים החלטתי לקשט אחד הקירות בדירה החדשה בציור של פריחת הדובדבן. באינסטינקט חשבתי על ציור כזה ליד או מאחורי שולחן האוכל, בליווי אהיל מנורה גדול, עגול ולבן כירח שישלים את המוטיב היפני.
מאז גיליתי שהסימבוליות של פריחת הדובדבן שונה בין התרבות היפנית לסינית. בקצרה, בתרבות הסינית הפריחה מסמלת עוצמה, מיניות ודומינטטיות נשית (מגניף לי) וביפנית, את הארעיות שבחיים. פריחת הדובדבן מאוד קצרה, ונושרת מהעץ כמו שלג בשיא היופי שלה. הסמוראים עשו ממנה את הסמל שלהם, כיוון שזכירה מתמדת של המוות בחיים שלנו גורמת לנו לחיות אחרת, למצות את החיים, ולנהוג בכבוד (לשמור על יושרה) כיוון שאם החיים קצרים, אז קטנוניות, חמדנות ואכזריות הם מיותרים.
אולי זה נשמע מורבידי לשים תזכורת למוות ליד שולחן האוכל, אבל נראה לי מאז שקראתי וראיתי שהרעיון שלי טוב, והסיכוי שאני אוציא אותו לפועל אפילו גדל בעקבות כך.
כדי למצוא השראה לשרטוטים המקדימים, חיפשתי כל מיני תמונות בגוגל, הנה שש מהן. עכשיו רק נותר להבין מה משותף בין כל התמונות? איך הפרחים מתפזרים על הענף בצורה האידאלית? באיזה צבע בכלל הפרחים- אדומים, ורודים או לבנים?
מקווה להעלות לכאן שרטוטים כשיהיו.