אשליות במגירה

אז לאן נעלמתי?

הכל טוב מהרגיל, או רע מהרגיל? מצד אחד, חזרתי לחיים מלאים, מלאים בלימודים, אנשים וכולי. הפסקתי לעשן, טיפלתי ביד הדפוקה שלי, התפטרתי משתי עבודות (הלימודים תופסים זמן וגם הרבה יותר מעניינים). עדיין יוצאת עם הבחור שמיל.

 

מצד שני, חתכתי את עצמי פעמיים השבוע, ורציתי הרבה יותר. זה לא קרה לי הרבה זמן, ולא בתכיפות הזאת.

 

מצד שלישי, אני שמחה לחוות פגישות לא צפופות מדי עם בחור שנראה טוב, עושה לי טוב, טוב לי איתו, ומצד רביעי ההתמכרות שלי לקריאה בכלוב לא מפסיקה. אני קוראת, ואז קוראת עוד קצת, ואז קוראת פה, ושם, וכבר אין מה לקרוא, אז קוראת דברים לא מעניינים, ואז מתחילה לקרוא את הבאנרים וה-URL כשממש אין לי מה לקרוא. יש לי תחושה שאני רוצה מכות. (בבקשה, זה לא הזמן להציע הצעות מגונות בתגובות כאן למטה). למה אני רוצה כאב? האם הנשיכות ששמיל מואיל בטובו לתת לי כשהוא מפסיק להתאפק יספיקו לי? למה אני לא יכולה להפסיק לקרוא סיפורים כתובים בעילגות על בחורות שמושפלות עד עפר בצורה שבכלל לא עושה לי כלום? מה אני אמורה לעשות, להמשיך לצוד ולחפש גברים שיעשו בי שמות? להמשיך ולחפש מה בדיוק עושה לי את זה? זה נראה לי מסוכן, נראה לי שטחי, נראה לי כמו לקחת סמים- מיועד להרים אותי הכי גבוה שיש ותמיד מפיל אותי הכי למטה ואני לא מכבדת את עצמי בכלל.

 

אולי מה שאני צריכה לעשות, הוא הדבר שלא עשיתי כל כך הרבה זמן. לחפש, כן לחפש, את מה שעושה לי טוב. אבל לא ברחוב, בג'ונגל, בשוק, כל פעם עם מישהו אחר. אולי אני צריכה איזה שמיל אחד עם לב במקום הנכון וחרמנות לא קטנה במכנסיים שביחד נוכל להבין איזה משהו. אולי. אולי אני אתאכזב, אבל עם השמיל הזה ידעתי מהפעם הראשונה - צריך לבדוק אם יש כאן קייס.

אני כבר כמה ימים בספין מטורף, כבר היה לי אחד כזה לפני כמה זמן, אבל זה חזר.

רוב זמני הפנוי הולך על קריאת חומרים מגרים באינטרנט, חיפוש בלוגים של אנשים שכותבים מלוכלך לפחות כמוני, אוננות, שיטוט באתר הכלוב ופנטזיות שונות ומשונות.

אני מרגישה מושחתת, יצרית ברמה שאולי כבר לא בריאה. סוגרת חלונות בדפדפן כשאנשים נכנסים לחדר. פותחת לפטופ בחדר השינה וממשיכה. מביאה ביד באמצע היום באמצעים-לא-אמצעים (אולי באמת אני אפרט על זה בהמשך). חושבת על הערס מדי פעם, זה מוזר.. מתי הוא יתקשר פעם הבאה, מתי הוא ירצה שאני אהיה השפחה שלו פעם הבאה. איך בחור שיש לו בחורה שמוכנה למצוץ לו כמה שרק ירצה יכול להתקשר אליה פעם בשבוע וחצי.

מתה לעשן גראס (אולי אני אעשה את זה עוד מעט), מעשנת, שותה, מסתובבת 90% מהזמן עם רטיבות בתחתונים. הולכת ברחוב ומשדרת את עצמי, רואה מבטים ננעצים, בהליכה, בחזה, בפרופורציות, באנרגיות שיוצאות ממני. אני רוצה אותך, ואותך, ואותך..

 

כולם שואלים אותי בכלוב מה אני רוצה, מה אני צריכה, לאן אני רוצה להגיע ואיפה כבר הייתי. זה מסחרר. ואני גם ככה בחורה מסוחררת. מקווה מאוד שיהיו לי סיפורים מעניינים לספר..

 

אגב בונוס למתמידים לקרוא עד הסוף: היות ואני בחורה דורשת-זין שכזו ומצד שני סטודנטית תפרנית, אז במקום דילדו אני משתמשת בטוש ענק :) כמה חורני מצדי, אבל תאמינו לי שזה לא רע בכלל.. :)

 

לילה טוב!

 

הגיע הזמן ליישב את זה (אחת ולתמיד? לא נראה לי. אולי זמנית)

 

למי שעוד לא הפנים, אני בחורה חרמנית שאוהבת סקס. קורה, ותאמינו לי שאני ממש לא היחידה. אז מה, תגידו, מה הבעיה? - ויש כאלה שאמרו לי כאן בתגובות לבלוג.

 

האמת אני יכולה להבין למה זה נראה קל. על פניו, אנחנו מורגלים בחלוקה מגדרית פשוטה של התפקידים בחיזור: בחור מחפש סקס. בחורה מחפשת קשר. כלומר, לנשים יש את היכולת להעניק את מתנת הסקס לגברים, בעוד שלגברים היכולת להעניק את מתנת הקשר לנשים. זאת אומרת, שאם הייתי רוצה סקס, מה היתה הבעיה למצוא גבר שמחפש לקבל את מתנת הסקס?

כמו שכל מי שעבר את גיל 22 יודע, זה לא כזה פשוט. יש גברים שרוצים קשר. יש נשים שרוצות סקס. יש הרבה נשים וגברים שרוצים את שניהם.ועדין, זה לא אמור למנוע ממני למצוא מישהו שפשוט רוצה סקס. נכון?

 

לא. לא נכון.

בין הסיבות שמקשות על התהליך:

מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם. בקטע הזה, כולנו באותה סירה. או יותר נכון, בהרבה סירות נפרדות, ותמיד רוצים לעבור לאחת אחרת.

מאחלת לכם שתמצאו אם אתם מחפשים. הדברים האלה כן קורים.

כבר כמה ימים מסתובבת לי בראש כזאת פנטזיה, בעקבות איזה חנון קסום שאני מתכתבת איתו באתר היכרויות.

 

אני מפנטזת על חנון כזה, צעיר ממני קצת, גבוה ורזה אבל לא ממש, עם עור בהיר ושיער ארוך, חלק ושחור. הפנים שלו יפות, אבל הוא עוד לא יודע את זה. לא "חתיך" טיפוסי, אלא גבר יפה. השיער שלו בדרך כלל בקוקו, אבל עכשיו הוא פזור, בניגוד יפה לגוף הבהיר שלו. הוא שוכב על המיטה שלי עם הידיים והרגליים פרושות לצדדים, במין התמסרות כזו, כי הוא בוטח בי, ויודע שאני אעשה לו נעים, וגם הוא קצת נלחם בעצמו ובנטיה שלו להסתגר או להשתלט על העניינים. ואני מנשקת אותו ומלטפת אותו, בעדינות בהתחלה כי הוא עדין כזה, וגם כשהוא נוגע בי הוא עושה את זה בעדינות. עדינות שלא נובעת מחוסר בתשוקה אלא בהכרה שבכל הכוח שיש במגע עדין.

אני יכולה לשגע גבר ולגרום לו לסבול או להתענג לחלוטין באמצעות ציפורן אצבע אחת שלי במקום הנכון, בזוית הנכונה, בזמן הנכון.

והוא עוד לא שם, אבל הוא לומד. וככל שאני עוברת לו על הגוף ונהנית מהצעצוע החדש בצורת גבר שיש לי, העניינים מתחממים, אני נוגעת אחרת, במקומות פחות נייטרליים, והוא עדיין שוכב, נלחם עם הדחפים שלו, אבל הניצוץ שלו בעיניים מראה שמשהו השתנה, והמצב שלו לא יישאר ככה הרבה זמן. הטיזינג הזה נועד בדיוק למטרות האלה, לעורר אותו, להוציא אותו בהדרגה מהמצב העדין הזה אל מצב פרוע, אבל הוא עוד לא שם. כשאני נוגעת בו ועוברת לו על הגוף, הפטמות, החזה, הבטן, הירכיים, עדיין לא נוגעת ממש בזין, אני שולחת אליו מדי פעם מבט לראות את השינוי בו. ותוך כדי, אני נותנת לחלקים ממני לגעת בו, לחזה שלי לנוח לו על הבטן, הברך שלו פתאום בין הרגליים שלי, כאילו בטעות, לרפרף כמו פרפר ולהזכיר לו את האופציות. את הגוף הנשי והמיני שמרחף מעליו, שעוד מעט יוכל גם הוא לעשות בו כשלו.

וכשאני מסיימת לשחק איתו, כשהוא חסר מנוחה ולא יכול יותר לשכב שם בצורה כל כך פסיבית, אני עולה אל מולו ואנחנו מתנשקים, והידיים שלו נסגרות חזק חזק עלי והנשיקה חזקה וכואבת ומכילה את כל האנרגיה שהצטברה בו, והתשוקה, והתודה שלו על התחושות שהעברתי בו, ואני מנשקת אותו על זה ששכב שם, ומתוך ציפייה למה שייצא ממנו עכשיו, והוא באמת תוך רגע הופך אותי כשאני על הגב והוא מעלי, הפסיביות נושרת וחייתיות מינית יוצאת ממנו, אני מקווה שזה חדש לו, שהוא עוד לא הרגיש עצמו ככה אף פעם. ועכשיו הוא נוגע בי, מועך לי את השדיים, מלטף בגסות, נוגע בין הרגליים, לא יכול לחכות אפילו שנייה לפני שהוא מכניס שתי אצבעות פנימה, ואני כבר שוכחת איך קוראים לי בשלב הזה. כשהוא מרגיש כמה אני רטובה, הוא עוד יותר נטרף, הוא חודר אלי מיד, מניח יד עלי, מזיין אותי כמו שרק אפשר ברמה כל כך גבוהה של חרמנות, ואני מסתכלת עליו במצב הזה והוא כל כך עושה לי את זה, אני לא צריכה הרבה כדי לגמור עכשיו וגם הוא לא. כמה דקות של חדירה, הוא נכנס אלי בכוח, כל פעם מחדש, והצורה שבה הוא מחזיק אותי, שבה הוא מסתכל עלי, אומרת לי שהוצאתי את זה ממנו. את כל מה שהוא לא ידע שיש בו. הוא כמעט צועק כשהוא גומר, הפנים העדינות בדרך כלל והמאופקות נוטפות זיעה, מוציאות אנחה לא-אנושית ואני מרגישה את הפעימות המטורפות של הזין שלו בתוכי.

אני רואה לו בעיניים, הוא כמעט נבהל. כמו בנאדם שירד מרכבת הרים, מרגיש כל כך חי וגם מבוהל ביחד. כן, חמוד, זה יכול להיות עד כדי כך טוב.