לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אשליות במגירה


מה קורה לי בפנים? מי קורא לי בשמי? רוצים אותך בטלפון. אם זה אשליה, זה לא בא בחשבון.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אני בוכה מהואגינה


אני בוכה מהואגינה
דמעות אדומות של התרגשות
הבטן שוקעת פנימה
 
 
טיפות שמנות של דם נחסמות באיבן על ידי הטמפון הרחום
אבל אני מרגישה את הדם יוצא
היום אני אראה אותך בפעם הראשונה
ואני רוצה להיות הזונה שלך.
 
יש לי פקק בכוס
אבל אני בטוחה שתמצא בי שימוש
תרביץ לי והרי הכל כואב יותר כשאני במחזור
אני מיוחמת. אבל יש לי פקק בכוס
 
הכוס שלי הוא שלך. תגע לי בשדיים, הם שלך.
אני אשתדל להיות טובה.
נכתב על ידי , 8/12/2008 09:40   בקטגוריות BDSM, בדסמ, במיטה עם אשליות, גברים, בכי, גברים ונשים, חרמנות, נשים, סאדו מאזו, סקס, ערב, עירום  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד סקס וקשירה - סשן סקס עם האקס


אתמול בערב נפגשתי עם ידידי האקס (זה שבפוסט הקודם תיארתי איך אנחנו לא מפסיקים לדבר על דברים מחרמנים) וידידה שלו.
נקרא לו חמוד ולה מותק. כי זה מה שהם D:
יצאנו לאכול סושי וכמובן הנושא השולט בשיחה היה.. איך לא, סקס, יציאות, בנים, בנות, רמזים, התחלות, גברים נשואים, מערכות יחסים פתוחות, פלירטוטים, קשרים במקום העבודה, הפרשי גילאים, מקומות מוזרים ומכל טוב.
מותק אמרה שממש לא ראתה אותי בהתחלה כזאת, שנראיתי לה תמימה ^_^ זה היה משעשע.
 
דיברנו על מגע, היא וגם החמוד הם אנשים שבקלות נוגעים באחרים, לא בהכרח בקטע מיני או רומנטי, לפעמים סתם תוך כדי שיחה. ולי יש בעיה לעשות את זה, אני קצת עם עכבות בקטע הזה. מהסיבה הזאת, הסברתי לה, סקס הוא "שובר קרח" מבחינתי, שאחריו הרבה יותר קל לי להיות חמה ונוגעת וחופשיה פיזית עם בנאדם.
 
אגב, למי שעוקב (סנון חמודה, הכוונה אליך! :) הערס עדיין לא התקשר.. אם הוא לא יתקשר היום אני אסמס לו בעדינות, לראות אם יש עוד מצב.
 
אחרי הסושי שלושתנו הגענו לבית של החמוד, לא לפני שהצטיידנו קצת בבירות - אני והחמוד כבר החלפנו מבטים זדוניים לגבי התכניות שלנו עם מותק. יש לנו כאלה לפעמים מבטים שאומרים "הבנאדם הזה לא ייצא מכאן תמים הלילה".
אצלו בדירה הוא התחיל בעדינות, לקח שמן מסג' ופינק אותה בכפות הרגליים בעדינות. אני ישבתי בינתיים מולם ושתיתי את הבירה שלי (למרות שאני כרגע על תרופה שבגללה אני לא אמורה לשתות, אבל יאללה, התאפקתי כבר ארבעה ימים!). מהר מאוד עברנו למיטה, שלכולם יהיה נוח. הוא התחיל לשחק איתה בעדינות, היא שיתפה פעולה, ואני הייתי בקצה של המיטה עושה לו מסג' בכפות הרגליים (ולמעלה מהן..) תוך כדי לגימות בירה. אני לא אלאה אותכם בהתקדמות העדינה והאיטית שהתרחשה במה שהרגיש כמו הנצח שלאחר מכן, אבל היא יחסית שיתפה פעולה עם קוצי פוצי איתו, אני מדי פעם גם נגעתי בה, אבל בקטע ידידותי כזה, כדי לבחון את השטח (האמת שאני גם לא ממש נמשכת אליה). הוא נשאר בשלב כלשהו בלי בגדים, היא על הבטן, נהנית אבל קצת מסתתרת מהסיטואציה. שתינו שיחקנו איתו וליטפנו קצת פה קצת שם. המצב הזכיר לי פעם עם מישהי אחרת, דווקא חברה טובה שלי שנקרא לה אור, שהיתה במצב דומה איתי ועם החמוד. רק שדווקא לאור ממש נמשכתי, וזה היה הדדי, אז זה היה יותר בין שתינו והוא התענג והצטרף אבל גם לה זה היה מוזר. אור אגב ממש סירבה לדבר אח"כ על המקרה.. לעומת מותק, שתכף אספר איך זה נגמר איתה.
 
קיצר הוא ניסה לגרום למותק להוריד את החולצה אבל היא כאמור היתה במצב ביישנות. לא פלא, היא לא שתתה את הבירה שלה. למען האמת, אני שתיתי את הבירה שלה אחרי ששלי נגמרה :)
חשבתי שאולי היא תרגיש יותר בנוח אז הורדתי את החולצה. הם צחקו שלא קשה לגרום לי לעשות את זה, בעקבות איזה סיפור שסיפרתי להם... בכלל כל ההומור מאוד עזר לנו לשרוד טוב את המצב, מותק היא בחורה כזאת צחקנית ונחמדה וזה מאוד עזר לה להתמודד בנעימים ובגבורה! באחת הגיחות שלי להשתין, בכל זאת בירה, חזרתי כדי לגלות שמותק החליטה לחתוך הביתה. שמתי על עצמי משהו ובאתי להפרד ממנה. שיחררתי כמה הצהרות מבוכה לאוויר כדי לראות איך היא מרגישה לגבי המצב - כלפיי זה היה יותר מוזר נראה לי מאשר כלפי החמוד, שהיה ביניהם כנראה איזה מתח והם יותר התחברו באותו הערב. היא דווקא היתה אחלה.
 
שאלתי את החמוד אם זה לא היה מוזר מדי למותק. הוא אמר "מה פתאום, נראה לך, היא הולכת לחזור עכשיו הביתה ולאונן בטירוף!!" "אתה בטוח?" שאלתי, וחייכתי חיוך גדול...
 
איך שהיא הלכה, זה היה כאילו "סוף סוף הילדים הולכים לישון, והמבוגרים יעשו עכשיו סקס נורמלי!!! D:"
נכנסנו לחדר השינה, והוא בלי לשאול, שם לי צמיד עור עבה על יד אחת, עוד צמיד על היד השנייה, העביר את הידיים שלי מאחורי הגב וחיבר ביניהן איזה קליפס. זהו, הידיים קשורות. לא ידעתי שיש לו כזה ציוד שווה...
הוא דוחף לי ויברטור לתחתונים ואומר לי שאסור לי לגמור.
שכבתי על הבטן בציפייה ושמחתי שחלקתי איתו קצת מחוויותי עם הערס, ושהוא יודע שעכשיו זה מה שבא לי. ההתרגשות שלפני האקשן גרמה לי לנשום בכבדות. הוא חוזר, רעש של מתכת, הרגל שלי מוחזקת ומחובר לקרסול גם צמיד, וגם לשנייה. ועכשיו רעש של שלשלאות... הרעש הזה כמו לכלוך שממלא לי את כל הראש, החוליות יוצרות חיכוך ומגע בלי הפסקה והצלילים המתכתיים הופכים לעיסה אחת שלא נגמרת. הרגליים נקשרות, וגם הידיים. הוא מרוצה, וגם אני. מתחיל ללחוש לי מילות אהבה על זה שאני כולי שלו עכשיו. אני לא קונה את זה האמת. אבל משתפת פעולה. הוא מתחיל לשחק איתי ומרשה לי לאונן לו על הרגל עם הויברטור שעדיין אצלי בתחתונים. כמו כלב מורעב אני מנצלת את ההזדמנות ויודעת שאני לא אגמור כל כך בקלות, אז עדיף להתקרב לשם כמה שיותר.. כשהוא נותן לי את הרשות אני ממהרת יותר ויותר, הידיים שמעוקמות מאחורי הגב מגרות אותי, החייתיות הזאת שבה אני מתחככת בו, אני מגיעה לשיא, ונרגעת.
הוא משכיב אותי על הגב. ברבע שעה הקרובה הוא מזיין אותי בתנוחה הזאת, שבדרך כלל מאוד חביבה עלי, אבל האמת קצת נמתחה הפעם... טוב, אולי זה בגלל שכבר גמרתי פעם אחת. אני מתחילה להאנח, יותר ויותר, הוא מצמיד לי את הרגליים אחת לשנייה והזין שלו פתאום כל כך מורגש בתוכי. אני עושה את הטריק שאני לפעמים עושה כשאני מאבדת תחושה, ומתנתקת מהסיטואציה, או משכנעת את עצמי בראש שאני לא רוצה את זה, כאילו הוא עושה את זה בניגוד לרצוני. יש לזה לפעמים אפקט מאוד נחמד של התייבשות של הנרתיק והכל פתאום חזק ומורגש יותר. אני נאנחת עוד ועוד, ובשלב מסויים ממש  לפני שהוא גומר הוא מצטרף אלי, וגומר בצרחה אחת ארוכה... אני כל כך אוהבת שהוא גומר ככה. רוב הגברים שהייתי איתם שקטים, גם תוך כדי וגם בגמירה, ובטח לא משחררים צלילים כאלה. אותי כל כך מגרה לשמוע את הפורקן, את שחרור המעצורים, את הנהמה הגרונית שיוצאת כשהשפיך סוף סוף משתחרר, כשהזין לא יכול יותר, כששעה של זיקפה וגירוי תמידיים מגיעים לפורקנם.. אני אוהבת לשמוע, לראות ולהרגיש את זה. דרכו אני חווה גמירה נוספת.
 
לפני שהוא הלך לישון הוא ישב על המחשב וצעק לי לחדר השינה שהיא כתבה בפייסבוק בסטטוס שהיה לה ערב מעניין... צחקקתי לי מאושר, עשינו למישהי ערב מעניין, שהיא לא תשכח כל כך מהר... מה עוד צריך בחיים מדי פעם? D:
נכתב על ידי , 10/10/2008 10:55   בקטגוריות BDSM, אוננות, בדסמ, במיטה עם אשליות, גברים, גברים ונשים, ויברטור, חרמנות, סאדו מאזו, נשים, סקס, תחתונים, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה נשים לא באמת יכולות להשיג זיון בקלות


הגיע הזמן ליישב את זה (אחת ולתמיד? לא נראה לי. אולי זמנית)

 

למי שעוד לא הפנים, אני בחורה חרמנית שאוהבת סקס. קורה, ותאמינו לי שאני ממש לא היחידה. אז מה, תגידו, מה הבעיה? - ויש כאלה שאמרו לי כאן בתגובות לבלוג.

 

האמת אני יכולה להבין למה זה נראה קל. על פניו, אנחנו מורגלים בחלוקה מגדרית פשוטה של התפקידים בחיזור: בחור מחפש סקס. בחורה מחפשת קשר. כלומר, לנשים יש את היכולת להעניק את מתנת הסקס לגברים, בעוד שלגברים היכולת להעניק את מתנת הקשר לנשים. זאת אומרת, שאם הייתי רוצה סקס, מה היתה הבעיה למצוא גבר שמחפש לקבל את מתנת הסקס?

כמו שכל מי שעבר את גיל 22 יודע, זה לא כזה פשוט. יש גברים שרוצים קשר. יש נשים שרוצות סקס. יש הרבה נשים וגברים שרוצים את שניהם.ועדין, זה לא אמור למנוע ממני למצוא מישהו שפשוט רוצה סקס. נכון?

 

לא. לא נכון.

בין הסיבות שמקשות על התהליך:


  • אני רוצה סקס, אבל לא בכל מחיר. לנשים נראה לי יש קצת יותר קושי להתעלם מול עסקת החבילה שעומדת מולם ופשוט לראות זין פוטנציאלי, אם כי גם להרבה גברים יש איזשהו סינון, לא משנה כמה יהיו חרמנים. אז צריך למצוא מישהו סביר.
  • לא כל הגברים באמת רוצים רק סקס. את זה כבר כיסינו.
  • חמור מכך - לא כל הגברים רוצים סקס איתי!! אני מודה, זה סעיף שעדיין קשה לי להתרגל אליו. אבל מסתמן שזה נכון. לא כולם רוצים אותי. אני אסתדר, אל תדאגו לי, אני אשב כאן בחושך ואאונן אל תוך הלילה.
  • והכי מעצבן - גברים שחושבים שהם יכולים פשוט לעשות סקס עם מישהי. אבל הם לא. תקשיבו, זה עניין רגיש. אבל יצא לי כבר בחיי יותר מפעם אחת להתחיל עם בחור/ לרמוז לו/ לעשות לו עיניים מאוד בוטות או סתם לנסות להעלות את הפלירטוט שלב. לצערי, להרבה גברים אין את הביצים. או שהם לא יכולים להתמודד עם בחורה שמתחילה/ יוזמת איתם, או שהם פשוט נהנים להשתעשע עם הרעיון והדיבור, אבל לא יותר מזה. הם לא זורמים. מה שמביא לנקודה הכמעט אחרונה :
  • גם גברים יכולים להיות טיזרים! במיוחד אם נותנים להם את התחושה שהם יכולים. מה לעשות, החוק הקדום של ביקוש והיצע לא מפסיק להתקיים, כמו שחוק המשיכה לא מפסיק מעולם. אם מישהו מרגיש רצוי או נחשק, לפעמים עצם הידיעה שהכל בידיו ותלוי בו יגרום לו לא לעשות משהו רק כי הוא יכול. או בהסתכלות אחרת - אנשים רוצים פחות את מה שהם יכולים להשיג. כאן לצערי אני נופלת. אם אני מחבבת מישהו, הוא יבחין בזה. ואם לא, אני אשתה עוד בירה ואז הוא יבחין בזה. בכולופן כשהוא יידע, יש סיכוי כלשהו שירד לו ממני רק כי הוא יודע שאני רוצה אותו. זו המציאות.
  • ונקודה "חביבה" לסוף. בטח כל אחד ואחת מכם הרגישו פעם בחייהם שאין לכם מספיק חברים או מכרים. שאתם תקועים במעגל של אותם אנשים. שאתם צריכים לצאת יותר. שאם רק תלכו יותר לפאבים בטוח תמצאו משהו או מישהו. ובטח לפחות חלקכם כבר הפנים שזה בולשיט. מספר הפעמים שיצאתי לפאב/ מועדון וחזרתי עם טלפון או היקי חדש שואף לאפס. נכון, יש לי חברות שזה אחרת אצלן, אבל הן המיעוט. רובנו הנשים מתוסכלות בדיוק כמו הגברים שמסתכלים בעיניים כלות על אנשים ש"יוצאים" ו"מתחילים" וכולי. והמציאות היא שהרבה יותר קל לחזור מחובק הביתה עם מישהו חדש מאיזו מסיבת סלון אצל חברים מאשר מהעולם הגדול. אלה החיים המודרניים. אז גם לי יש מלא חברים, וכאילו לכאורה מלא חברים של חברים, אבל גם לי ולנשים אחרות יש את בעיית המלאי.

מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם. בקטע הזה, כולנו באותה סירה. או יותר נכון, בהרבה סירות נפרדות, ותמיד רוצים לעבור לאחת אחרת.

מאחלת לכם שתמצאו אם אתם מחפשים. הדברים האלה כן קורים.
נכתב על ידי , 14/9/2008 23:48   בקטגוריות גברים, דייטים, דייטינג, זוגיות, חבר, חלומות, חרמנות, סקס, סקס ופנטזיות, עתיד, פנטזיה, אהבה ויחסים, נשים, גברים ונשים  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



9,929
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשליות83 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשליות83 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)