אשליות במגירה

כמעט נראה קלישאתי לכתוב כמה אני חרמנית, בפעם המיליון.

אבל זה נכון. זה עז. זה חזק ומזל שהכיסא מחזיק חזק שאני לא אחליק ממנו לרצפה.

אל דאגה, אני כבר הולכת לטפל בעצמי. קיבלתי הוראות.

מיד אחרי שאני אוריד איזו כנף עוף חרוכה.

 

לא שתיתי כל כך הרבה זמן שאפילו הבירה האחת הזאת שעוד לא גמרתי כבר עושה בי שפטים. אני לומדת המון בזמן האחרון, וחבל מאוד כי זה מונע ממני אפשרות לקבל את הזין העסיסי של האדון שלי.. אבל זה הכל למטרות טובות, רק עוד כמה ימים לחכות. אני אחזיק מעמד. נראה לי.

 

בפעם ההיא שנפגשנו, לא יודעת.. באיזה שהוא מקום ציפיתי שכשהכל ייגמר, אני אסתכל בתדהמה שוב על עצמי ועל "מה עשיתי ויי זמיר" אבל במקום זה, הייתי פשוט שלווה, רגועה, נינוחה. כאב לי קצת פה, קצת שם, הרגע זיין אותי גבר שפגשתי בפעם הראשונה, ועשה לי עוד כמה דברים, ואני כל כך בסדר עם זה.. יותר מבסדר. מרוצה. מסופקת. מחכה לפעם הבאה. מחבבת אותו. רוצה לדעת מה עוד הוא יעשה לי.

זה לא שאני לא יכולה לחיות בלי שמישהו יעשה בי שפטים. עובדה שחייתי מאוד טוב בלי זה די הרבה זמן. אבל זה מוצא חן בעיני, מאוד-מאוד.. וזה כל המידע שדרוש לי כרגע D:

 

מחכה לתחושה החובקת הזאת, הלחץ העדין על הגולגולת גם כשהוא לא שם..  אין לי עדיין תחושה שהוא איתי, שאני תחתיו גם ברוחי. אני מחכה לזה. לא הבנתי מה זה רק לפני חודשיים, ועכשיו אני מחכה לזה. כמה כוח זה נותן לי.

 

ככל שאני הולכת עם עצמי ועם הדברים שעושים לי טוב, לא משנה כמה הם מוזרים או קיצוניים או מצריכים שלושה בלוגים נפרדים מרוב כמויות הזימה, ככה בחיי היום יום יותר טוב לי, אני יותר חזקה. מסוגלת להיות במקומות רגשיים גבוהים או נמוכים ובכל זאת לתפקד. נותנת לעצמי להיות עצובה כשצריך. כאילו הקבלה העצמית הזאת הופכת אותי לכל כך הרבה יותר גמישה, שאני יכולה להתכופף פי שניים ולא להשבר.

אני לא טובה יותר כאדם כל הזמן. להפך, אני נותנת לעצמי להיות האדם הלא מושלם שאני, ועדיין כל כך מוקסמת מהטוב שכן יש בי. אני אדם מקסים. וגם הרבה מחבריי, וזה פשוט מדהים. וגם האדון מקסים, הוא יודע כמה שהוא כריזמטי, הבנזונה :) ...

 

אני בוכה מהואגינה

דמעות אדומות של התרגשות

הבטן שוקעת פנימה

 

 

טיפות שמנות של דם נחסמות באיבן על ידי הטמפון הרחום

אבל אני מרגישה את הדם יוצא

היום אני אראה אותך בפעם הראשונה

ואני רוצה להיות הזונה שלך.

 

יש לי פקק בכוס

אבל אני בטוחה שתמצא בי שימוש

תרביץ לי והרי הכל כואב יותר כשאני במחזור

אני מיוחמת. אבל יש לי פקק בכוס

 

הכוס שלי הוא שלך. תגע לי בשדיים, הם שלך.

אני אשתדל להיות טובה.

הבחור שמיל הגיע אלי לישון.

זו הפעם הראשונה שמישהו בא אליי לישון בדירה החדשה, ובעצם אי פעם- כי בדירה הקודמת לא ממש היה לי חדר. קצת התרגשתי.

היות והוא ביקר זו הפעם השנייה בלבד בעירי, פצחנו את הערב בשיטוט לילי להכרת גינות העיר, מצויידים בג'וינט משובח. אחרי שעישנו, הכל התנהל קצת מוזר מבחינת זמנים, אני אנסה לשחזר.

ישבנו על הספסל אחרי שעישנו, דיברנו על שטויות והתפקענו מצחוק. ואז שמיל שמע חתול מיילל איפשהו בגינה, והחליט לעשות לו מיאו בחזרה. הוא לא ענה. אז שמיל המשיך, ואני הצטרפתי. ואז קלטתי שאנחנו יושבים בגן ציבורי ועושים קולות של חתולים. כנראה שהיינו די מסטולים.

אז הלכנו לחלק אחר של הגן לראות מתקן ילדים מכוער אך מגניב, ומזרקה מכוערת אך מגניבה. ואז הלכנו לפיצוציה ובחרנו בתבונה בפופקורן מתוק. כל זה לקח בערך שעה+. עד שהגענו הביתה עבר עוד זמן, הלכנו וצחקנו ואני לא בטוחה על מה.

 

אני זוכרת שהגענו הביתה, אני זוכרת שאחי היה שם עם חבר שלו, ואני זוכרת שאני ושמיל לא הלכנו מיד לחדר אלא נשארנו איתם בסלון או משהו, אבל אין לי מושג מה קרה בזמן הזה. בשלב מסויים הלכנו לחדר ושמיל די קפץ עלי וזה הקטע שהיה לנו סקס ממש ממש מוצלח. בואנה, לבחור יש כושר!! כבר הפסקתי לספור את הזמן, את הגמירות, אני לא יודעת איך, אבל הבחור יודע לזיין! ונהנה מזה! הוא די ההפך בקטע הזה מהחבר האחרון שלי, שהיה בקטע של כל דבר בערך חוץ מחדירה. אוראלי, אנאלי, אצבעות, מכשירים, הכל מכל, ופעם ב- כמחווה לאדם הקדמון היה לנו איזה זיון או בעילה חביבה. ושמיל פשוט אוהב לזיין! איזה אושר! האמת היא, שזו היתה בערך הפעם הראשונה מאז גיל 17 אולי, שהייתי צריכה להגיד לבנאדם "אני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך עוד הרבה". פשוט הגוף שלי לא עמד בזה כל כך הרבה זמן, והרטיבות הפכה לאתגר, שזה דבר די נדיר אצלי.

 

וככה, אחרי משהו כמו שעה וחצי של העמוק-עמוק הזה, עשינו הפסקה והתחלנו להתקשקש ומסתבר ששנינו עדיין היינו מסטולים רצח. איזה כיף. אחלה חומר. תוך כדי הדיבורים נרדמנו. לא ישנתי כל כך טוב בלילה אבל היה כל כך נחמד ששמיל היה שם, חיבק, נשען על, והרגיש אותי והרגשתי אותו כל הלילה. בבוקר היה המשך של הסקס של הערב שלפני, מן הסתם, אבל האמת היא שקצת לא הייתי בזה, פשוט כי אתמול ממש הספיק לי.. אבל זה בסדר, קשה לי להגיד שסבלתי :)

 

אה, והכנתי פשטידת בטטות ממש טעימה! והיום בתפריט - פאי בננה-טופי. בהצלחה לי.

אוקי, חזרתי עכשיו מהערס, גופי טבול כהלכה בבירה, יין, חשיש וגראס. והכי טוב, i got some action!!

 

היום אחה"צ ה"ערס" שלח לי סמס שאולי אני אביא את המגפיים והבגדים שהוא אוהב. התרגשתי כל כך, התחלתי להרטיב את התחתונים במקום.. הייתי צריכה להרגיע את עצמי בכוח וללכת לארון לבחור בגדים.

 

נפגשנו בערב,היה לנו סשן אחד ממש ארוך, ואני חייבת להודות שלקראת סוף הערב הייתי המומה (לטובה!) מכמות החשק שיש לבנאדם ובעיקר לעובדה שהוא שמר על זקפה כמה שעות טובות כמעט ברצף!!

כמובן שלא התנפלנו אחד על השניה על ההתחלה, אבל מהרגע שהעניינים התחילו להתחמם, זה לקח לא מעט שעות עד שנפרדנו לשלום. היות והבנאדם היסטרי על לנקות את עצמו כל פעם שהוא גומר, די קל לספור כל פעם שזה קורה. ואם אני לא טועה הערב זה קרה ארבע פעמים, כשהשתיים האחרונות היו סמוכות בטירוף אחת לשניה. איך שהוא גמר בפעם השלישית (סוף סוף הוא חדר אלי) כמעט מיד אחרי חזרנו להתמזמז, עוד כמה כאפות על הישבן שלי, והוא שוב בעניינים...

לשם השוואה, ה"רפרטואר" של הפעמים הקודמות נראה ככה:

-פעם ראשונה: גמירה, הפסקה בינונית, ואז שוב חזרה להתמזמז שהובילה בסוף לגמירה.

-פעם שניה: אין סשן, גמירה תוך רבע שעה, וזהו- סוף הערב.

גורמים משפיעים נוספים על הערב של היום: באתי עם מגפיים (אלה שהתעללתי בהן) ומגפיים ממש עושות לו את זה.וגם בגדים די סקסיים. מצד שני שתינו המון יין, עישנו המון...

 

(ועוד נקודה קטנה למחשבה- במהלך הערב הוא כל הזמן יצא ביציאות של מה נעשה בפעם הבאה. נגיד: "את אוהבת סושי? מגניב, אז נלך לאכול פעם סושי, יש אחד בבוגרשוב" או עוד דוגמא "אין את הסרט הזה באתר.. טוב, לחבר שלי יש, אני אקח אותו ופעם הבאה נראה את הסרט הזה". או האהוב עלי: "פעם הבאה שנלך למועדון, אם מישהו ישאל אותך תגידי שיש לך אדון, מאסטר ערס" (השם האמיתי שמור במערכת...). מצד שני, כל הדרך חזרה כשהוא הסיע אותי, דיברנו על מקומות של חומוס וסביח ושווארמה, ופתאום כל היציאות האלה לא הופיעו למרות שזה נראה לי הכי מתבקש לזרוק איזה "וואלה, נקפוץ פעם לאבו חסן". אבל לא...)

 

מה אתם אומרים? יש סיכוי שהדבר הזה קרה נטורל? כי אם כן, אני מתחתנת איתו!! D:

 

עוד משהו שלא בא לידי ביטוי עד עכשיו כאן - אני מציירת.

זה דיוקן עצמי מבוסס על צילום.

לצערי, הייתי צריכה לצלם את עצמי. לפעם הבאה - אני אשיג מתנדבים... :)

 

דיו עם ציפורן, למי שמתעניין בטכניקות וכאלה.

אני אמשיך לשתות את מה שאני אמורה לא לשתות בגלל האנטיביוטיקה, מקווה להמנע משחמת הכבד D: בהצלחה לי. ולילה טוב...