אשליות במגירה

כאן אני מודיעה מסודר, כמו שצריך, שאני לוקחת הפסקה

הבלוג הזה קצת גורם לי להתעסק עם עצמי יותר מדי, תרתי משמע :)

אני אחזור לדעתי עוד כמה ימים או אולי יותר, ואולי אז אספר מה עבר עלי בימים האחרונים, ומה לא סיפרתי על הדברים שכן כתבתי עליהם

ואולי אכתוב איך אני מרגישה, כמו שכתבתי כשהבלוג נפתח והיה לי חשוב להרגיש פורקן רגשי ולא לכתוב כדי למשוך קוראים עם כותרות פרובוקטיביות

אבל אולי אני אחזור והכל יהיה אותו דבר, אשליות במגירה, נוגעת ומספרת, מחפשת וחולקת, ואני לא אנסה יותר מדי לנתח למה אני ככה או אחרת ופשוט אקבל את זה?

אני כבר כמה ימים בספין מטורף, כבר היה לי אחד כזה לפני כמה זמן, אבל זה חזר.

רוב זמני הפנוי הולך על קריאת חומרים מגרים באינטרנט, חיפוש בלוגים של אנשים שכותבים מלוכלך לפחות כמוני, אוננות, שיטוט באתר הכלוב ופנטזיות שונות ומשונות.

אני מרגישה מושחתת, יצרית ברמה שאולי כבר לא בריאה. סוגרת חלונות בדפדפן כשאנשים נכנסים לחדר. פותחת לפטופ בחדר השינה וממשיכה. מביאה ביד באמצע היום באמצעים-לא-אמצעים (אולי באמת אני אפרט על זה בהמשך). חושבת על הערס מדי פעם, זה מוזר.. מתי הוא יתקשר פעם הבאה, מתי הוא ירצה שאני אהיה השפחה שלו פעם הבאה. איך בחור שיש לו בחורה שמוכנה למצוץ לו כמה שרק ירצה יכול להתקשר אליה פעם בשבוע וחצי.

מתה לעשן גראס (אולי אני אעשה את זה עוד מעט), מעשנת, שותה, מסתובבת 90% מהזמן עם רטיבות בתחתונים. הולכת ברחוב ומשדרת את עצמי, רואה מבטים ננעצים, בהליכה, בחזה, בפרופורציות, באנרגיות שיוצאות ממני. אני רוצה אותך, ואותך, ואותך..

 

כולם שואלים אותי בכלוב מה אני רוצה, מה אני צריכה, לאן אני רוצה להגיע ואיפה כבר הייתי. זה מסחרר. ואני גם ככה בחורה מסוחררת. מקווה מאוד שיהיו לי סיפורים מעניינים לספר..

 

אגב בונוס למתמידים לקרוא עד הסוף: היות ואני בחורה דורשת-זין שכזו ומצד שני סטודנטית תפרנית, אז במקום דילדו אני משתמשת בטוש ענק :) כמה חורני מצדי, אבל תאמינו לי שזה לא רע בכלל.. :)

 

לילה טוב!

 

אוקי, חזרתי עכשיו מהערס, גופי טבול כהלכה בבירה, יין, חשיש וגראס. והכי טוב, i got some action!!

 

היום אחה"צ ה"ערס" שלח לי סמס שאולי אני אביא את המגפיים והבגדים שהוא אוהב. התרגשתי כל כך, התחלתי להרטיב את התחתונים במקום.. הייתי צריכה להרגיע את עצמי בכוח וללכת לארון לבחור בגדים.

 

נפגשנו בערב,היה לנו סשן אחד ממש ארוך, ואני חייבת להודות שלקראת סוף הערב הייתי המומה (לטובה!) מכמות החשק שיש לבנאדם ובעיקר לעובדה שהוא שמר על זקפה כמה שעות טובות כמעט ברצף!!

כמובן שלא התנפלנו אחד על השניה על ההתחלה, אבל מהרגע שהעניינים התחילו להתחמם, זה לקח לא מעט שעות עד שנפרדנו לשלום. היות והבנאדם היסטרי על לנקות את עצמו כל פעם שהוא גומר, די קל לספור כל פעם שזה קורה. ואם אני לא טועה הערב זה קרה ארבע פעמים, כשהשתיים האחרונות היו סמוכות בטירוף אחת לשניה. איך שהוא גמר בפעם השלישית (סוף סוף הוא חדר אלי) כמעט מיד אחרי חזרנו להתמזמז, עוד כמה כאפות על הישבן שלי, והוא שוב בעניינים...

לשם השוואה, ה"רפרטואר" של הפעמים הקודמות נראה ככה:

-פעם ראשונה: גמירה, הפסקה בינונית, ואז שוב חזרה להתמזמז שהובילה בסוף לגמירה.

-פעם שניה: אין סשן, גמירה תוך רבע שעה, וזהו- סוף הערב.

גורמים משפיעים נוספים על הערב של היום: באתי עם מגפיים (אלה שהתעללתי בהן) ומגפיים ממש עושות לו את זה.וגם בגדים די סקסיים. מצד שני שתינו המון יין, עישנו המון...

 

(ועוד נקודה קטנה למחשבה- במהלך הערב הוא כל הזמן יצא ביציאות של מה נעשה בפעם הבאה. נגיד: "את אוהבת סושי? מגניב, אז נלך לאכול פעם סושי, יש אחד בבוגרשוב" או עוד דוגמא "אין את הסרט הזה באתר.. טוב, לחבר שלי יש, אני אקח אותו ופעם הבאה נראה את הסרט הזה". או האהוב עלי: "פעם הבאה שנלך למועדון, אם מישהו ישאל אותך תגידי שיש לך אדון, מאסטר ערס" (השם האמיתי שמור במערכת...). מצד שני, כל הדרך חזרה כשהוא הסיע אותי, דיברנו על מקומות של חומוס וסביח ושווארמה, ופתאום כל היציאות האלה לא הופיעו למרות שזה נראה לי הכי מתבקש לזרוק איזה "וואלה, נקפוץ פעם לאבו חסן". אבל לא...)

 

מה אתם אומרים? יש סיכוי שהדבר הזה קרה נטורל? כי אם כן, אני מתחתנת איתו!! D:

 

יצאנו לדייט ראשון כזכור שהיה מפתיע לטובה.

נפגשנו בדייט השני ועשינו סשן לא רע בכלל, טוב, היה די מצויין בעיני. וגם הסשן הראשון שלי.  שנינו נהנינו, הסתמסנו יום אחרי ובלה בלה בלה. יום כיפור. יומיים שהוא לא התקשר. חשבתי שנגמר. אבל פתאום התקשר, נפגשנו, היתה פגישה סתמית, סקס סתמי, ובאופן כללי ממש לא משהו. וזהו.

אז זהו, שלא.

מאז הוא התקשר שוב, אחרי ארבעה-חמישה ימים, ואמרתי לעצמי יאללה, טוב נו, אבל בסוף לא ייצא לנו להפגש (בגללו אגב). אז חשבתי שזהו. הבחור בקושי אפילו רוצה לפגוש אותי בתור יזיזה, וזה מובן כי גם לי כל העניין קצת מוזר ונראה לי שהוא קצת מאויים שאני חכמה ממנו. למרות שאני ממש לא מנפנפת בזה, אבל זה ככה קצת. בקיצור הבנתי שכל העניין היה חד פעמי אבל נגמר.

ואז הוא שוב מתקשר, כמה ימים אחרי. כאילו, ברור שאני לא בראש מעייניו כי הרווחים בין המפגשים די מגוחכים ולא נפגשנו שבוע וחצי. מצד שני הוא כל פעם מופיע וכל פעם אני מתפתה לענות לו ולהסכים להפגש. באמת עדיף משהו מכלום? אצלי התשובה היא תמיד "כן". 

מישהו מוכן להסביר לי מאיפה הקריצו את הנושא הזה?

מישהו הדליק טלויזיה בשלושת הימים האחרונים?? קרא עיתון? שמע חדשות ברדיו? נכנס ל-ynet?

שני בחורים שיכורים העיפו באוויר 40 מטר שתי בחורות שסה"כ יצאו לבלות וחצו את הכביש. הנהג הדורס רק עכשיו הסגיר עצמו למשטרה. אם לא היה מסגיר עצמו, אין לדעת כמה זמן היה מצליח להתחמק ממנה. הבחורה שלא נפטרה מאושפזת במצב קשה. גבר רצח את גרושתו, אחרי 12 שנה שהיו גרושים, כשאיים עליה ברצח רק שבוע לפני. היה לו צו הרחקה ממנה חודש לפני. אבל מה הסיכוי שהמשטרה תאכוף כזה דבר? בחור ואמא שלו יוצאים מהבית כדי לבצע התאבדות מתוכננת מראש. הם חזרו הביתה, אגב, לפי מה ששמעתי. אשה נשרפה בתחנת דלק, סה"כ הגיעה לשם כדי לתדלק. חמישה אנשים נהרגו בתאונות דרכים בשלושת הימים האחרונים, ואני לא מצליחה לספור כמה נפצעו. ואני מנסה, עוברת על הכתבות בynet או כל אתר אחר. שלא לדבר על החיילים שהגיעו למסיק הזיתים ונראה להם הגיוני לא להפריע למתנחלים ליידות אבנים בפלשתינאים ופעילי שמאל. ואז לעצור אותם (את הפלשתינאים ופעילי השמאל כמובן. מוסקים חצופים)

 

כל כמה זמן אני מתעוררת להבנה הזאת מחדש, שאין מי שיגן עליך. שאין כאן וככל הנראה גם לא במקומות אחרים איזשהו גוף שממש מגן עליך. תחשבו על הפעם האחרונה שהרגשתם בסכנה, אולי מישהו הלך אחריכם ברחוב נטוש או סתם איזה שיכור שהסתכל עליכם עקום במועדון. למישהו קופצת בראש באותו רגע האפשרות הקלושה שיהיה מישהו שיגן עליך? איש חוק? שוטר, מתנדב, חייל שאכפת לו? דווקא המאבטחים, אלה שמקבלים חרא של כסף וכלום לעומת ה"כבוד" (אפשר גם בלי גרשיים האמת) ששוטרים מקבלים, דווקא הם קופצים די בקלות לראות מה קורה. אמא שלי חטפה את הג'ננה באיזה סניף של חנות, תוך כמה דקות אני קולטת את הרוסי הכבד בגיל העמידה מתחיל לרחף בסביבה. אני בטוחה שהוא מרוויח פחות מאמא שלי, ולאמא שלי אין תואר ובקושי יש מקצוע.

 

כאן ביתי? כן, אבל בואנה, צריך להזהר בכזה בית.

רק שתבינו- הדברים האלה כל כך קרובים אלינו, שכל מחשבה מנחמת היא שקר עצמי גס. לצערי הרב יצא לי להחשף לסיפור מסמר שיער של בחורה שהכרתי, שבעלה הפך לפסיכופת אלים אחרי 10 שנות נישואים, שלושה ילדים וחיי נישואים שלווים, רגועים וכמיטב המסורת הדתית-מתנחלת. הגבר העדין שהיה לאב ילדיה פרץ לה לבית, איים עליה, ניסה ולפעמים הצליח לחבל בחייה, בעבודתה, בחיי החברה שלה ובקשריה המשפחתיים, לנסות להסית את בנותיה נגדה, לגנוב לה את כל החפצים האישיים מהבית, ואני אשאיר לכם לנחש כמה מעט, ובאיזה חוסר רגישות וחוסר השתדלות משטרת ישראל פעלה. זו לא בחורה פשוטת-שכל ורכה, אלא אישה עצמאית לחלוטין, דעתנית, אחת הנשים החזקות שהכרתי מעודי. וזו הסיבה היחידה שהוא לא הצליח למוטט אותה לחלוטין.

 

אז תהיו חזקים, תשמחו על כל יום סתיו נעים שיש כאן בבית, והכי חשוב- לא לזרוק אבנים בבית מזכוכית. כאן ביתי, ואני אצטרך במוקדם או במאוחר לשלם על כך את המחיר.