Tokio Hotel Story^^

סאם ישבה בחדרה.

*למה רציתי לנשק אותו? מה נכנס בי? ולמה הוא רצה לנשק אותי? רגע זה אומר שהוא אוהב אותי? ואני אוהבת אותו?*

"כן, את... זאת אומרת, לא, את לא אוהבת אותו."

סאם קמה ויצאה למרפסת.

היא ראתה את ביל יוצא מהמלון ונכנס לתוך ג'יפ שחור.

הג'יפ התחיל לנסוע לכיוון הקולוסאום.

"אמממ...... ניראלי שאני גם אלך לקולוסאום."

היא יצאה מהמלון והלכה ברגל לקולוסאום.

כשהיא הגיעה היא נכנסה ומיד ראתה את ביל עומד בצד השני של הקולוסאום ומצביע על משהו.

הוא לא ראה אותה.

היא התחילה לטייל בקולוסאום.

הוא באמת היה יפה.

גדול, ועתיק.

היא הגיעה בערך לאותה נקודה שביל היה בה.

היא המשיכה לטייל.

היא נכנסה למסדרון אחד.

הוא היה די צר.

היא המשיכה לטייל לאורכו.

מרגע לרגע הוא נעשה יותר צר.

בסופו, הוא היה כל כך צר ששני אנשים מאוד רזים היו ניכנסים לשם, אבל בקושי.

היא יצאה מהמסדרון הזה והרגישה שחרור.

"וואו, זה מסדרון קשה."

היא המשיכה ללכת.

היא נעצרה לקשור את השרוכים בנעלי האולסטאר שלה.

"סאם?"

היא הרימה את מבטה.

ביל עמד מולה והסתכל עליה במבט מופתע.

"מה את עושה פה?"

"באתי לטייל פה."

"אה. נטייל ביחד?"

"בסדר."

הם התחילו לטייל ביחד ודיברו אחד עם השני.

"תגיד, אתה זוכר בחדר הכביסה כשנתקענו?"

"אה..... כן."

היא ראתה עליו שהוא הסמיק קצת.

"אז... ניסית.... ניסת לנשק אותי?"

"אמממ....... אני יכול לא לענות על השאלה הזאת?"

"אה, בסדר. אתה... ענית את האמת כששאלתי אותך אם בגדת בי עם ליאן?"

"כן. כן."

"בסדר."

בלי לשים לב הם נכנסו למסדרון צר וארוך.

הם המשיכו לדבר.

"ביל... יש לי משהו להגיד לך."

"כן?"

"טוב, אני חושבת שגם אתה מרגיש ככה.... אני מבולבלת ולא יודעת מה אני מרגישה. אני חושבת שאני..."

המסדרון נהיה צר יותר ויותר.

הם היו כבר בסוף.

הם עמדו אחד מול השני, צמודים מאוד בגלל שהמסדרון היה צר.

"אני... ביל אני..."

"אני דווקא בטוח מאוד ברגשות שלי."

הוא התקרב אליה יותר אם זה אפשרי.

"סאם אני..."

"ביל!! הנה אתה, חיפשתי אותך בכל מקום..."

טום נעצר כשראה את סאם וביל.

"מה אתם עושים?"

"כלום."

"אז למה אתם כזה.... צמודים?"

"כי המסדרון הזה מאוד צר אולי?!"

"אה."

הם יצאו מהמסדרון.

סאם מילמלה משהו על זה שהיא צריכה ללכת והלכה.

היא נכנסה לחדרה והתיישבה על המיטה.

"מה קורה לי? למה פתאום אני נפתחת בפניו?"

-מנדי-

מנדי טיילה ברומא.

היא הייתה בחופשה.

היא הייתה בחנות.

היא ראתה חולצה מאוד יפה ורצה אליה.

פתאום היא החליקה על איזה מכנס שהיה זרוק על הרצפה ונפלה על מתלה בגדים.

מישהו תפס אותה.

"אנחנו צריכים להפסיק להיפגש ככה."

היא הרימה את ראשה.

מי שהחזיק אותה היה גוסטב.

"הא, גוסטב היי."

היא קמה וסידרה את החולצה שלה.

"היי."

"מה אתה עושה פה?"

"אמרתי לך שאנחנו יוצאים לסיבוב הופעות."

"אה, וואלה נכון."

"רוצה שנלך לאיזה פארק או משו?"

"בסדר."

הם יצאו מהחנות והלכו לפארק שהיה ליד המלון של גוסטב.

הם התיישבו על ספסל.

"ומה את עושה פה?"

"אני בחופשה."

"יפה. איזה צירוף מקרים זה נכון?"

"כן..."

עוד הפעם הוא הסתכל עליה בעיניים החומות והתמימות שלו.

"אני ממש מצטערת שאני כל הזמן נופלת עליך.."

"לא משנה... תפצי אותי בנשיקה בלחי?"

היא ציחקקה ונישקה אותו בלחי.

גוסטב צחק.

הצחוק שלו היה חמוד כזה.

"גוסטב אתה יודע שאתה חמוד?"

"תודה."

"אני..."

"את גם חמודה."

"תודה..."

"את מסמיקה!"

"לא, אני לא!"

"כן, את כן!"

"לא נכון!"

גוסטב התחיל לצחוק.

"יש בך משהו מיוחד."

"מה?"

"העיניים שלך, והצחוק שלך... הם כל כך מיוחדים."

"אל תגזימי."

"אני לא מגזימה, אני רק אומרת את האמת."

גוסטב הסתכל עליה.

הוא כבר לא צחק ולא חייך.

הוא רק המשיך להסתכל עליה באותן עיניים תמימות ומיוחדות.

פתאום הוא נישק אותה.

הפרק יצא די נורמלי [=
אוו מטומטם טום!! איך הוא לא קולט שהם עוד שניה היו מתנשקים?!
טוב אמממ...

היום בערב פרק הבא [=