"מה אנחנו..?"
"לא יודע, מה נראה לך?"
"תגיד לי אתה... אנחנו ביחד?"
"בינתיים לא"
אני יודעת שאנחנו רק צריכים זמן ואנחנו נהיה ביחד, ואני בעצמי לא רוצה למהר לשומקום רק היה חשוב לי לדעת איפה אנחנו עומדים.
אבל אני כן לא רוצה להישבר שוב, רק יצאתי מזה... ואתה יודע בזכות מי יצאתי מזה? יצאתי מזה בזכותך ואני כל כך מודה לך על זה, למרות שיש פעמים שנורא קשה לי עכשיו בגלל המצב הלא מובן הזה (שעכשיו יותר מובן), אני בטוחה שזה יסתדר.
הבטחת שתתקשר מחר ונדבר על הכל, אני באמת מקווה שתעשה את זה...
ועכשיו כשאני ממש מרגישה בדידות נוראית, אני מרגישה געגועים לקודם, לשני... לאקס. לזה שתפס לי את הלב.
לא געגועים למה שהיה, כי אני יודעת שזה לא יחזור והשלמתי עם זה כבר, עובדה שהמשכתי הלאה, געגועים למה שיכולנו להיות אם לא היינו מקשים כל כך אחד על השנייה, געגועים לידידות שהייתה יכולה להיות בנינו... געגועים אליך, בגלל הניתוק קשר המפגר הזה, אני כל כך צריכה אותך עכשיו.