כותב לחצילים

הפעם בחרתי לפצל את הפוסט לשניים.
החלק הראשון נכתב מספר ימים לאחר יום ההולדת ה-18 שלי,והחלק השני נכתב כשבועיים וחצי לאחריו.

ובנוסף, הפעם גם לא יהיה פה שיר. השיר האחרון שכתבתי נמצא אי שם במאה הקודמת(או בפוסט הקודם, מה שתרצו P: )

איך זה מרגיש להיות בן 18?
במשך שנים חשבתי על כמה שהשאלה הזו טיפשית, מיותרת וחסרת משמעות.
אבל משום מה אני מתרגש פתאום.
קראתי ונזכרתי בברכות מכמה מהאנשים הכי קרובים אליי, ופשוט התרגשתי.
בתחילתן של כל הברכות מופיע המספר 18, ופתאום אני מעכל את זה.
18 שנים אני כבר חי, לומד, חושב, עושה, מרגיש, משתנה.
אני כבר לא ילד, אבל עדיין לא מבוגר. אני יוצא ממסגרת אחת, אבל נכנס לאחת אחרת. אני מסיים את החיים הקודמים, ומתחיל בחיים חדשים.
הגלגל לא ישוב לאחור(כי באוטו הזה אין רוורס), לא יעצור(כי הניוטרל נדפק קצת) וימשיך לנסוע עד הסוף(כי הבלמים השתחררו).
האוטו שלי ממשיך לנסוע, ובינתיים הייתי נהג זהיר.

פעם חבר אמר לי משפט יפה, ששינה לי את תפיסת החיים באופן די משמעותי.
הוא אמר לי "מה זה 'לא עושה כיף'? אתה לא יכול לקבוע שבגלל שאתה לא יוצא לכל מיני מקומות בילוי אז לא כיף לך, וכנ"ל לגבי מישהו אחר. לכל אחד יש את הכיף שלו, בין אם זה לצאת למועדונים ובין אם זה לשבת מול המחשב. אז מה שאתה לא עושה, תדאג שאתה נהנה ממנו כי אתה אוהב אותו, ולא כי אתה אמור לאהוב אותו."
הכיף שלי מגוון וכולל הרבה דברים שונים, מהתעצלות על הכסא ועד לכדורסל, מקריאת ספר טוב ועד לנגינה בגיטרה, ממשחק מחשב ועד להאזנה למוזיקה.
בעיקרון, המחשבה שלי נוטה לגיוון בהרבה דברים. אני לא חושב שכל אחד צריך להיות נעול על משהו אחד בגלל שהוא טוב לדעתו, או מתאים לו, אלא לנסות דברים שונים ולשנות את כיוון המחשבה, הרי מה יש להפסיד?

הגעתי לגיל 18, אז טכנית, אני כבר לא קטין, אני יכול להצביע בבחירות, אני יכול לשתות אלכוהול, אני יכול לעשן, ואני יכול להיכנס לאתרי פורנו מבלי לחשוש. אבל זה רק מהבחינה הטכנית (;
הגעתי לגיל 18, כלומר שאני הולך להתגייס בקרוב, וכרגע היעד עדיין לא ידוע. הכיוון ברור לחלוטין, אבל בינתיים נראה שטעיתי בדרך.
הגעתי לגיל 18, וכנראה שחיי יימשכו כרגיל. בינתיים.

"יש לך 18 כבר נכון?" "כן".
ככה עניתי בלי אף היסוס.
מסתבר שעיקלתי כבר את הזקנה שלי ואין שום דבר שונה כמעט.
המשכתי כרגיל, וכעת אני מרגיש סוג של אופוריה כזאת, כאילו סיימתי חלק ארוך ומתיש שהיה עליי לעבור, אבל בעצם החלק הזה ממשיך. מעין תחושת הקלה כזאת.
אני מניח שהגעתי לשלב שבו אני כ"כ קרוב לסוף עד שאני לא רואה אותו כבר, כאילו כבר הגעתי אליו או אפילו עברתי אותו לפעמים.
מוזר לחשוב ש"עברת את קו הסיום" אבל "קו הסיום" עוד לפניך, אבל אני חושב שבעצם ככה מתנהל כל דבר בחיים.
מתחילים בדרך כלשהי, משתנים ומשנים במהלכה, מגיעים לסופה, מסיימים אותה, ולאחר מכן שוב, רק בדרך אחרת.
אז גם אם ה"דרך" שלי לא הסתיימה, ההרגשה שלי לגבייה תמה. מבחינת החשיבה והרגש, אני הגעתי לסוף, עכשיו נשאר לי רק לסיים ע"י מעשים ולחתום עוד פרק בספר "החיים של תום".

ומה זאת ה"דרך" הזאת?
הדרך שהתוויתי לעצמי ע"י הבחירות שבחרתי, ע"י אילוצים שנאלצתי להשתנות בעקבותם, ע"י דברים שאהבתי יותר או פחות, וע"י חברים שהיו שם, וכאלה שלא.
בסופו של דבר, כל אחד צריך להתאים את עצמו לדרך שהוא עצמו הולך בה, ושהוא עצמו ממשיך אותה, כדי להגיע לנקודה כלשהי, גם אם היא לא הייתה היעד שלו מלכתחילה.
כי הדרך של החיים, היא ארוכה מסובכת ומפותלת, ואין לצפות מראש כל דבר שיקרה.
וכדי להכניס קצת אופטימיות בעניין של "לא תמיד תגיע למקום שכיוונת אליו", אני אוסיף ואומר שלעיתים כן מגיעים לאן שחשבתם שתגיעו, אבל זה רק אומר שהכיוון שבחרתם הוא זה שמתאים לכם, לאופי שלכם ולמסלול שלכם באמת.

הגעתי לגיל 18, אז טכנית אני לא יכול להיכנס לבריכות כדורים או טרמפולינות ענק.
הגעתי לגיל 18, כלומר שאני בוגר מספיק כדי להבין לאן אני רוצה ללכת ולאן אני הולך ולכוון את עצמי לשם.
הגעתי לגיל 18, וכנראה שיש לי עוד הרבה לעבור.

ועכשיו, בדיחות:

זהבה(המורה למחשבים): "מישהו הדפיס את המבחן לא טוב..."
כולם: "לינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

גל: "מפגרת זו אחת שגורמת לאנשים להתפגר!"

שיר: "יש ציוני בגרות?"
גל: "אממ, לא יודעת.. כן. אההה לא.  לא יודעת"
שיר: "כששואלים אותך יודעים פחות ממקודם"

קארין: "גיל אתה מייבש!!!"
גיל: "לא נכון אני מאד מרטיב"

חגית(המורה למת'): "במבחן אתם בוחרים שתי שאלות מתוך אחת"

בועז: "לאח שלי היה היום את הזה עם התפילין"
גל: "בר מצווה כאילו?"

 כספי: "ליהי, חלמתי עלייך היום ובחלום אמא שלך הייתה שונה. היא הייתה רזה!"

 כספי: "אני קודם מחמם ואומר שהמדינה דמוקרטית ואז אני מפציץ ואומר שהיא גם מקושרת עם התפוצות!!!!"

אורלי: "הייתי אתמול בפתח תקווה"
מלבין: "הייתי שם גם!! חבל, היית קוראת לי היינו יוצאים לדייט"

אני: "לינה זה לכל החיים"

G3LB3M4N0S