לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


" וזה גורם לך לתהות...מה יותר קשה...למות כבן אנוש או לחיות כערפד...."

Avatarכינוי:  †....The Author....†

בת: 16

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

עיצוב חדש!|המשך הפרק!^^


אני, יודעת, אני יודעת, המון המון זמן לא עיכנתי וזה כי אני התחלתי ללמוד. אז קצת לא היה זמן אבל עכשיו, יש זמן^^.

אז א' למי שלא שם לב יש לי עיצוב חדש ויפייפה^^.

וב' לקח לי המון זמן לכתוב פשוט את סוף הפרק אז לא עדכנתי@.@ (זה לא סוףך הפרק מה שאני מפרסמת).

 

אז אנא קבלו את המשך הפרק!^^


 

פרק שלישי:"ערפד.." המשך..

 

עמוד שבעה עשר::

 

"כן!

כן,כן, מהשמש! לא,לא סתם כווית שיזוף, כל הכתף שלו חרוכה!" קאסי צעקה לתוך הטלפון הולכת אל פתח חדר השינה ואל המטבח, הלוך ושוב, מתוחה ועצבנית.

"ת-תקשיבי לי, אוקי, הוא פתח את הדלת ונש-

נכון, זה לא הגיוני, אבל זו המציאות! לא, לא ידוע לי על רגישות מסויימת...

לתאר את הנפגע? אוקי חכי.."

היא הלכה בחוסר סבלנות אל הסלון ותוך כדי סיפרה מזיכרונה, "אוקי כל הכתף שלו- איזו כתף?..רגע..." היא נכנסה לסלון כדי לתאר למוקד החירום את מצבו של אריק, אך כשהגיעה לסלון נעצרה במפתנו כשמבט מבוהל על פניה.

"הלו,הלו? גברתי?" נשמעו קריאותיה המבולבלות של האישה מהקו השני שנקטעו בידי צליל הניתוק...

 

הוא שמע צלילים עמומים, אך לא ראה דבר.

מידי פעם החושך הואר בידי אור עמום.

טיפות, טיפה אחר טיפה נחתו על הרצפה בקול  עדין והדהדו במוחו.

ראייתו מעט התבהרה, עתה, יכול היה לראות צללים על הקיר. טיפה ועוד טיפה.

כאב, עמום באזור צווארו ששיתק את שריריו, מלווה בחום נעים שהציף את גופו.

גניחות, התנשמויות, אנחות, טיפות של נוזל לא ברור.

נשיקה,

הוא פתח את עיניו עד כמה שיכל וראה אותה במטושטש.

שפתיה האדומות, פרצופה הרך, יריעה לא מוסברת, היא התנשמה וגנחה, ליקקה את שפתיה בעונג, חייכה חיוך חושף ניבים, ליבו החל לפעום בקצב משתולל, כאב בחזה, היא קרבה את פיה לצווארו וככל שהתקרבה ליבו הגביר את הקצב, הוא כבר יכול היה להרגיש את נשימתה החמה על עורפו...

 

הוא שכב על הספה, לא זז, בספק אם נשם. קאסי התקרבה בהיסוס "אריק?.."

הוא לא ענה, עיניו היו עצומות, היא התקרבה לספה, הניחה את ידה מעל פיו ואפו, היא לא הרגישה את אותו אויר חם שאמור לצאת בעת שהוא נושם, היא לא הרגישה אויר כלל.

"אריק?..אריק?!" היא תפחה על לחיו וניסתה להעיר אותו, אך הוא נשאר דומם כסלע.

מבוהלת, היא כרעה ברך והצמידה את ראשה לחזהו, אין פעימות. היא התחילה להיכנס לפאניקה, לאור מה שקרה ביממה האחרונה, היא לא תשלול את האפשרות שהוא פשוט מת..עד כמה שרצתה לשלול.

 דמעות החלו לבצבץ בזוית עיניה והיא הצמידה שתי אצבעות לעורקו הראשי,

אך אין דופק...

 


 

 

מצטערת>.< זה הכל לבינתיים^^.

 

נכתב על ידי †....The Author....† , 12/9/2008 10:27   בקטגוריות פרקים מהספר, הארת הסופרת  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,170
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל†....The Author....† אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על †....The Author....† ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)