:+:תקפצו לי:+:

נסו אתם לשבת במשך שש שעות ולהגיד לשלושים ילדים "לא לקפוץ", "אל תחנוק אותו", "תפסיק להטביע אותו, כמה

פעמים אני צריכה להגיד לך", "צא מבריכה" ועוד משפטים בסגנון.

בהתחלה אני מבקשת יפה ומסבירה בעדינות, הרי בכל זאת מדובר בילדים. אבל אחרי שלוש ארבע פעמים אני צריכה

להוציא אותם וכואב לי כי אני מרגישה רעה, אני חולה על ילדים ואני זוכרת שאני הייתי בגיל שלהם התנהגתי אותו דבר.

הרי סה"כ מדובר בילדים.

אבל הכי מעצבן זה שההורים (חלקם) לא מתייחסים בכלל, אני עצבנית עליהם. אני רואה הורים שמשאירים את הילדים שלהם בבריכה (בריכת פעוטות המיועדת לגילאים שנה עד ארבע למרות שילדים עד גיל 12 נכנסים) והולכים לבריכה אחרת.

הם חושבים אני המטפלת שלהם, זה קשה לשים על שלושים ילדים (בערך) עין, ועוד יש ילדים שמסתובבים לבד.

אבל הכי מעצבן שילד כמעט טובע הם באים אליי בטענות, הרי הם יודעים שחובה עליהם להשגיח על הילדים (הלו? ישחוקים שכתובים להם מול העיניים). הרי בעיקרון אני לא מצילה, אני משגיחה על הבריכה.

כמעט כל יום אני מצילה לפחות שני ילדים (איזה הרגשה טובה להציל ילד), אני חולה על ילדים. תאמינו לי אם זה לא היה כואב הייתי מביאה עשרה (חחח הייתי בונה קבוצת כדורגל אבל אני אסתפק בארבע).

בנושא אחר אני כרגע בתהליכי סיום של הבלוג, אני אסיים אותו היום.

           

  אני חולה על ג'קאס!!! חחח...

 יותר מאוחר אני אמשיך עם המוזיקה שלי.

                                          צ'או