יצא לי לראות שלשום את האקס

עם החברה החדשה שלו..

זה אכל אותי וזה עד עכשיו קורע אותי לגזרים

מבחילה אותי המחשבה שכרגע

הוא מנשק ומחבק ואומר שהוא אוהב מישהי שהיא לא אני

ושאותה אחת ישנה לו במיטה, ומקבלת ושולחת לו אסמסים

ומדברת איתו בטלפון כשמתחשק לה

ושוכבת איתו, ונוגעת בו

ו.. איכס

עד עכשיו קשה לי לעקל את זה..לפני רגע הוא היה שלי!

איך הוא היה מסוגל אחרי יומיים להתאהב במישהי אחרת? 

אני עד כדי כך גרועה?

ולמה אף אחד לא יכול להסתכל עליי כבן-אדם ולא כאובייקט מיני?

מה אני בסה"כ?

שמנה מידי? מכוערת? לא מטופחת? מלאת צלקות של סימני מתיחה וחתכים? טיפשה?

חסרת אינטיליגנציה? מטנפת? מלכלכת? עקומה? תלותית? אובססיבית? מכורה? אלכוהוליסטית? 

מעשנת יותר מידי? משוגעת? מ.א? מסריחה? לא יותר מחור גדול ושמן? ריקה? דיכאונית? 

חסרת יעוד בעולם? 

אוח, אני חייבת לחזור לדיאטת כאסח ומהר! 

עליתי כ"כ הרבה.. ולחשוב שלפני 8 חודשים הייתי 9 קילו פחות! מה לעזאזל לא בסדר איתי?!

נהפכתי לאכלנית כפייתית. וזה חייב להפסק!

בא לי לחזור לצומות.. להרגשה המעופפת הזאת.. הסחרחורות והבחילות וה200 גרם פחות על המשקל

למידה 34.. להראות לכולם שכן יש לי שליטה עצמית ושאני כן מסוגלת לעשות משהו.

וחוצמזה שבא לי לחזור לחתוך.. אבל לא. אני כ"כ לא עושה את זה.

אני לא אתן לאף אחד את התענוג לצחוק עליי ולהגיד "ידעתי שתחזרי לזה"

!FUCK YOU ALL BITCHES

ו.. עוד משהו קטן

I dont belive in love.

תתבעו אותי