החופש הגדול לקראת סיום ואני כבר משתוקקת לחזור לרקוד, את כל מה שרקדתי ואפילו להרחיב לעוד כמה סגנונות שישפרו את מעמדי בבית הספר למחול.

קיבלתי את המערכת החדשה לשנה הבאה ואני נרגשת להגיד שכל החוגים שרציתי אוכל לקחת מכיוון שאף אחד מהם לא מתנגש בשעות (לעומת שנה שעברה שהייתה מערכת שעות בעייתית מאוד). מנהלת ביה"ס זימנה אותי לפגישה אישית איתה וידעתי שזו יכולה להיות השיחה המשמחת ביותר עבורי. או שבדיוק ההפך ואצא ממנה בוכה. אך לשמחתי הרבה היו לה רק דברים טובים להגיד לי ואחרי כמה דקות של תשבוחות היא שאלה אותי בחיוך רחב מאוזן לאוזן, אם אני הייתי רוצה לעלות לקבוצה מתקדמת יותר ולהתחיל לרקוד עם המקצועיות. אני לא צריכה להפתיע אתכם בעובדה שיישר הסכמתי, אך בגלל שאני רוקדת גם בבית ספר למחול וגם בבית ספר אחר אני צריכה לבדוק עוד דבר קטן לפני שאני סוגרת עניינים.

בכל מקרה אני ממשיכה בבלט, במודרני, באימפרוביזציה, בג'אז, ובהיפ הופ ומוסיפה ככל הנראה, פויינט.

ובבית ספר השני ארקוד זו השנה ה-11 ריקודים סלוניים אצל מורה חדש ומוכשר ברמות מטורפות פשוט. איזה כייף, איזה אושר. איך התשוקה שוב פורצת מתוכי.

חייבת להתחיל מתיחות שוב, ממש הזנחתי החופש הזה. תתביישי לך טליה.

לרחף באוויר כשעיניהם המבקרות חולפות על גופך בקפידה.

לזנק בפויינט מחוזק כשידיהם אוחזות ולא מרפות ממך.

לעוף כמו ציפור חופשייה כשגופם בולם את גופך בעוצמתיות.

ליפול ולהתרסק על הרצפה כשדמך האדמדם מחייה אותם.

זה בעיקרון מלחמה שלא נגמרת על מקומך בעולם המחול. יש קנאים, ויש סתם אנשים רעים שכל שברצונם הוא להפיל אותך.

אך אני מתמודדת מול כבר 12 שנים בגבורה ולא אתן להם למנוע ממני להתקדם ולהיות הטובה ביותר.

לא שוכחת בשום אופן את המטרה, ולאן השאיפות שלי אמורות להוביל אותי אם לא לפסגה? 

אאחז בציפורניים כי אני כבר מזמן לא מוותרת, והכייף הכי גדול שלי הוא לקבל מחמאות מהרקדנים הטובים ביותר בארץ ובעולם, לדעת שאהבו אותי טובי הרקדנים.

אני נהנית כל כך לרקוד, כל סגנון שקיים. אני מרגישה שזה מחייה אותי, מעורר, מקדם ובונה אותי.

כל האישיות הקפדנית והרגישה שלי היא בזכות הריקוד ודבר אחד אני יודעת היום. אני ארקוד לנצח, באש ובמים, והדבר היחידי שיוכל לקחת ממני את האהבה הזאת, היא המוות. [ובתקווה שבגן עדן אמצא לי סטודיו מקצועי ואחזור במהרה לרקוד].

אני לא יודעת אם הספקתי לספר, אבל יש לי חבר מקסים -

ואני כל כך אוהבת אותו.

לאחרונה היה משבר כאשר "חברתי" ניסתה לפתות אותו, אך היא כשלה, כי האהבה שלנו חוצה עולמות, והוא בחיים לא יבגוד בי. כי הוא אוהב אותי. כי הוא שייך רק לי.

ב- 12.9 יש לנו שנתיים מאושרות ביחד ואני צריכה רעיונות איך לחגוג איתו את זה. מה גם שב-21 יש לו יום הולדת 18 שזו סיבה מצויינת לחגוג, ובגדול.

אז אין הגבלה כספית אבל קחו בחשבון שאני רוצה שזה יהיה משהו מיוחד, שלא עשינו עדיין, שיחרט לשנינו בלב.

דניאל? אני כל כך אוהבת אותך. 3>

אתה הנסיך שלי, איתך אני מעבירה את רגעי השמחה והעצב, איתך אני לומדת למבחנים כשאין לי כוח בכלל, איתך אני יוצאת, איתך טוב לי, איתך אני מאושרת - איתך אני קיימת ובזכותך יש לי משמעות לחיים.

שיעור נהיגה? היה ממש מצויין.. אני מתקדמת יפה.