חיים חדשים - בלוג סיפורים (:

בפרק הקודם:" הם היו שם ... כולם , גל , סיוון , דניאל , אור , שקד , יעל , יובל , רומי ,  אביב ...

כולם.

והיה חושך, ובקושי הצלחתי לזהות את הפנים שלהם ,

כמו במציאות , שלא ידעתי מי זה מי , ומה הם רוצים ממני ?

ואני מסתכלת עליהם , רק העיניים זוהרות , ואני לא מצליחה.

כמה שאני מנסה ... אני מסתכלת, ובוחנת , והם במקום משונה , אנחנו ...

ואז ...

נדלק האור.

ראיתי את כולם.

קמתי במהירות כמו מסיוט מפחיד,

לגמתי מהבקבוק שהיה על השידה, מנסה למצוא איפה אני.

אמא שישבה לידי התעוררה מיד ,

אמא:"הגרי? , מה קרה ? , זה רק חלום..." היא ניגבה עם מגבת את הזיעה מעל פניי.

אני:"נזכרתי."

-

בשעה 11:00 בערך אור הגיע לבית החולים ונכנס לחדרי.

אור:"היי.." אמר כשהוא מתקרב אליי.

בלי לחשוב קמתי ממיטתי במהירות , למרות שבקושי הצלחתי לסחוב את עצמי עד אליו , הלכתי , עד שהגעתי אליו , הסתכלתי עליו, ומעדתי היישר לתוך ידיו .

אני:"נזכרתי" לחשתי .

אך הוא רק אחז בי כדי שלא אפול מידיו.

אור:"מה ?" הוא אמר מבולבל .

אני:"אני זוכרת הכל" עלה חיוך קטן על פני.

אור:"באמת ?" עיניו הוצפו באושר.

אני:כן..." הנהנתי עם ראשי בשמחה.

הוא עדיין החזיק אותי בידיו , והלך איתי עד למיטה .

התיישבתי עליה –

אור:"אני לא מאמין !"

אני:"בלילה היה לי חלום , ונזכרתי בהכל."

אור:"ואי , יאו , אני לא מאמין !" הוא חיבק אותי חזק.

אני:"גם אני.." לחשתי.

אור:"איזה כיף !!!!! " הוא צעק , "ידעתי שהכל יהיה בסדר !" "למי כבר אמרת?"

אני:"אף אחד.." משכתי בכתפיי.

אור:"מה , אני הראשון ?"

אני:"כן"

אור:"איזה כבוד" (:

שנינו צחקנו.

אור:"אני כל כך שמח בשבילך , ידעתי שתיזכרי בהכל"

גל קטעה את דבריו כשנכנסה לחדר ...

גל:"הי.. הגעת מוקדם" היא פנתה לאור.

אור:"היא נזכרה" הוא הטיל את הפצצה.

גל:"מה זאת אומרת ?" היא גיחכה...

אני:"נזכרתי !" צעקתי מאושר.

גל:"באמת? " היא קפצה עלי בחיבוקים.

אני:"כן"

גל:"אני ידעתי , אמרתי לך שנעבור את זה ביחד, אני אוהבת אותך הכי בעולם ! , את החברה הכי טובה שהייתה לי !"

אני:"אני אוהבת אותך," חיבקתי אותה חזק והרגשתי איך כל הזיכרונות מציפים אותי, ואיך אני נבלעת בתוך זה , דמעה קטנה ירדה מעיניי, דמעה של אושר.

גל:"תבכי הגר, אני כאן" התחבקנו חזק, ואור הסתכל עלינו מוצף באושר.

-

אמא ישבה איתי בחדר בזמן שעשו לי בדיקות של לחץ דם, וכל מיני כאלה...

אמא:"יש לי חדשות טובות" היא אמרה כשהיא מדפדפת בין דפי העיתון.

אני:"מה ?"

אמא:"עוד כמה ימים את משתחררת, אבל זה תלוי בבדיקות , צריך לבדוק שהכל בסדר.."

אני:"תודה לאל ! , החדר הזה כבר מגעיל מרוב שהוא לבן.." צחקתי.

אמא:"כן, חוזרים הביתה" היא ליטפה את שערי.

-

נגמרו הבדיקות , והוא נכנס לחדר...

אני:"התגעגעתי" לחשתי לו מרחוק, הרגשתי איך גרוני נעשה חנוק, וקשה לי לדבר.

שקד:"מה הייתי עושה בלעדייך?" עיניו הבריקו , הוא התקרב אלי בביטחון מלא, הרגשתי את שפתיו מרפרפות על שלי, כל נשימה, כל לחישה.

שקד:"אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק אותי נשיקה מלאה אהבה, אהבה אמיתית,

ירדה לי דמעה, הוא התנתק ממני לאט, ניגב את הדמעה בידו , והסתכל ישר לתוך עיניי,

זאת הייתה נשיקה שאני לא אשכח לעולם, הוא נחרט בזיכרוני.

התנתקנו,

אני:"אתה האהבה שלי, איך אני אשכח אותך ?" העליתי חיוך קטן.

שקד:"את לא" הוא נשק לי נשיקה קטנה על המצח ועשה לי סימן לפנות לו קצת מקום

במיטה , זזתי ... הוא התיישב על ידי ,

שקד:"איזה שבוע של תסכול, כבר חשבתי שאני לא אזכה לנשק אותך שוב." הוא לחש לי ונישק אותי נשיקה קטנה.

אני:"נראה לך?" אמרתי בביטחון.

שקד:"אחחחחחחח ... את מדהימה."

אני:"לא ידעתי מי אתה..." ושוב, הדמעה הקטנה הזאת שניסיתי לעצור בכל כוחי, הגיעה.

שקד:"אני יודע ... אני לא ידעתי מה לעשות, אני ... אני כל לילה התפללתי ש.. שיחזור לך הזיכרון, וכל לילה התפלתי שלמחרת , כשאני יבוא אלייך, את כבר תיזכרי בהכל, תדעי מי אני, ותרוצי אלי בנשיקות, " הוא אמר כשהוא מנגב את דמעתי ומחזיק את פני ובדיו.

אני:"אני כאן, וחזרתי." אמרתי כשחיבקתי את ראשו אלי.

שקד:"את פה" הוא לחש.

-

הגענו הביתה , אמא עזרה לי לעלות לחדרי.

פתחתי את דלת החדר, והוא היה מפוצץ בבלונים , בכל מיני קופסאות , שקיות , מתנות , כל מיני מכתבים , ושלטים של  "החלמה מהירה".

מיד עלה חיוך על פניי.

אני:"אמא.." חיבקתי אותה חיבוק חזק.

אמא:"אל תודי לי, אלה החברים שלך, התחננו להיכנס לכאן ולשים לך מתנות."

אני:"ואי, איזה יפה.." התקדמתי לאט לאט לעבר המיטה.

אמא:"כן.. תקראי לי עם את צריכה משהו , אני מכינה אוכל למטה" היא אמרה וסגרה את הדלת.

מיד התקרבתי למחשב , נכנסתי לאייסיקיו , היו 28 הודעות מהבהבות להן,

לפני שפתחתי אותן כתבתי סטאטוס –

"כאן (: ,

חזרתי מבית חולים ..

שקד גל ואור אני אוהבת אתכם 3>"

ואז התחלתי לפתוח הודעות ... לא עניתי לרובם , אבל היה מרגש לקרוא את הכל .. שימח אותי כל הודעות התמיכה האלה.

אור היה מחובר ושלח לי הודעה –

אור:"נשמתי עם הזיכרון הבריא?"

אני:"חחחחח טמבל"

אור:"מה קורה נשמה? [: "

אני:"וואללה , מצוין ! [: מה איתך ?"

אור:"אצלי כלום לא חשוב ... חחח העיקר שאת בריאה אה ?!"

אני:"חחח "

אור:"מתי חזרת ?"

אני:"השנייה.."

אור:"איזה כיף לי, אני תמיד מקדים את כולם P: "

אני:"חח כן אה.."

אור:"טוב הגרי עפתי .. נדבר 3>"

אני:"ביי מאמי"

ראיתי ששקד על סטאטוס אז קראתי –

"אחחחחחחח , ידעתי שתחזרי, נסיכה שלי [=

הגר אני אוהב אותך !"

מיד כתבתי לו הודעה –

אני:"נשמתייייייייייייי?"

אבל הוא לא ענה , בינתיים סתם התעדכנתי מחברים מה קורה ...

השארתי את המחשב כמו שהוא, והתקרבתי למיטה ,

ולכל המתנות.

גל קנתה לי דובי יפה עם הדפס של תמונה של שתינו , מתחילת השנה , ואי, איך זה עורר בי זיכרונות, וכתבה לי מכתב מרגש ביותר.

אור קנה לי צמיד שחרוט עליו- "ידידים לנצח", ממש יפה , עם מכתב.

דניאל קנה לי בושם טוב ...

סיוון הכינה לי מין שלט ענק , עם מלא מלא תמונות שלנו מהבית ספר, ומכל מיני צחוקים שלנו, היא הביאה לי בוקסר יפה, וכתבה כמה משפטים שלנו, וכמה מילים שעוררו בי הרבה רגש.

יובל ורומי קנו לי דובי ענקי , ממש חמוד, ואיזה עשרים בלוני הליום .

שקד קנה לי שרשרת מהממת של לב , וכשפותחים את הלב יש תמונה של שנינו מחובקים ,

והוא גם הביא לי מסגרת של תמונות מעוצבות שלנו ביחד. הוא כתב לי מכתב  -

"אהובתי היחידה ,

הנשיקת בוקר טוב שלך כל כך חסרה לי , החיבוק החם והאוהב שלך , לאן הוא נעלם ?

עכשיו את לא זוכרת אותי ... מה אני אעשה בלעדייך ? ,

זה לא סתם עוד משפט שאני אזרוק לך ,

מה אני אעשה בלעדייך ? , לאן את הולכת לי ? , נעלמת .

את יודעת כמה אני חושב עלייך ? ,

אני לא מצליח להירדם , כל לילה התמונה שלך מתחת לכרית שלי ,

ואני לא מצליח , אני לא עומד בזה.

תחזרי אליי , אני אוהב אותך .

שלך ... לנצח ,

שקד"

והדמעות יורדות, ויורדות , ושוטפות ממני את הכאב .

וגם אביב כתב לי מכתב יפה ... אותו כבר כמעט ובאמת אני שוכחת ,

גם בלי כל התאונה המסריחה הזאת , הבנאדם ניתק קשר.

התקרבתי למחשב וכתבתי עוד הודעה לשקד –

אני:"אהובי , תודה על המתנה ... והמכתב.. באמת ריגשת אותי . אני אוהבת אותך ,

דבר איתי כשתהיה פה"

ושוב, הוא לא ענה , אז התקרבתי למיטה הורדתי לאט ובעדינות את כל המתנות , ונשכבתי על המיטה בבום כזה , כאבו לי הצלעות .. ולרגע היה לי קשה לנשום.

אבל לגמתי מהבקבוק שהיה על השידה וכבר הסתדרתי.

עברו להן כמה דקות של מחשבות , כשאני שוכבת על המיטה ...

חשבתי על התאונה , על הכאבים ... על הכל ,

הדלת שנפתחה קטעה את מחשבותיי.

אני:"לא הבנתי למה לא ענית לי !" צחקתי איתו.

שקד:"מה , כתבת לי הודעה?" הוא התקרב אליי , למיטה .

אני:"כן... מה כ"כ התגעגעת ? "

שקד:"אל תחמיאי לעצמך יותר מידי כן ?" הוא גיחך לעצמו.

אני:"אוי , שתוק.." אמרתי במבט מתגרה.

שקד:"למה מה תעשי? " הוא אמר כשהוא מתקרב לפניי יותר ויותר.

אני:"אני.. אני .." התלבטתי בקול מתגרה, אך הוא קטע אותי.

שקד:"את לא" הוא התקרב אליי בבום , ונישק אותי נשיקה רכה ונעימה.

אחרי כמה דקות של נשיקה טעימה התנתקנו.

שקד:"את מי הייתי מנשק אם לא היית כאן ?"

אני:"אני כאן.. אז סתום ת'פה ותגיד תודה" אמרתי והתחלתי לצחוק.

שקד:"אווווו ... תראו את העבריינית !, ממש ערסית נהיית לי , יפה חינכתי אותך" הוא אמר בציניות וקרץ לי .

אני:"אה .. שקד"

שקד:"אה גבר?"

אני:"מה אני חבר שלך ? חח"

שקד:"לא " הוא גיחך.

אני:"אז תגיד גברת !"

שקד:"כן המפקד. מה אמרת ..?"

אני:"שאהבתי את המתנה שלך , והמכתב" הרמתי את פניי אליו, ונעשיתי קצת רצינית.

שקד:"אני יודע" הוא אמר, אבל לא צחק . הוא עדיין נשאר רציני.

אני:"איזה ביטחון  ," לחשתי בשקט, אבל לא צחקנו.

שקד:"אף פעם לא אהבתי ככה מישהי , את הילדה הראשונה שאני אוהב, את יודעת ?"

אני:"באמת ? , אתה כזה יפה .." ליטפתי את פניו. "איך עוד לא אהבת מישהי ?... כל אחת יכולה לגרום לך להתאהב בה"

שקד:"תתפלאי , את היחידה" הוא אמר ועלה חיוך קטנטן על פניו.

אני:"אתה יודע מה זה אומר ?" עדיין לחשנו.

שקד:"מה ?"

אני:"שאותי תזכור הכי טוב. מכל החברות שיהיו לך, וגם אם תגיד בעוד מאה שנה שלא אהבת אותי ? , אני לא יאמין . בגלל מה שאמרת עכשיו, תזכור את זה"

שקד:"זאת הייתה המטרה"

אני:"השגת אותה"

-

האור שבצבץ מהחלון העיר אותי , הבית היה שקט .

קמתי מהמיטה לאט, כדי לבדוק מה השעה , השעה הייתה – 09:13.

קמתי מוקדם ... חשבתי לעצמי.

ירדתי למטה , התחלתי לזפזפ בערוצי הטלוויזיה , וה- SMS שנשלח עצר אותי.

& מאמי את בבית ?& זה היה משקד.

מיד עניתי לו - &כן , בוקר טוב אהובי (:&

שקד: &בוקר טוב יפה שלי , מה את עושה ?&

אני: &סתם רואה טלוויזיה , איזה שיעור אתה?&

שקד:&אנגלית חח&

אני:&חח נהנה ?&

שקד:&בלעדייך ? , בחיים לא ! תחזרי כבר לבצפר !&

אני:&הלוואי&

שקד:&שומעת... אני יכול לבוא אלייך אחרי בצפר היום עם גל ?&

אני:&כה .. ברור, כבר מחכה לכם ! (:&

שקד:&טוב מאמי, עפתי .. אני ידבר איתך בהפסקה, אוהב אותך&

אני:&ביי נשמה שלי, אוהבת אותך&

המשכתי לזפזפ בערוצים , ולבסוף החלטתי על איזה סדרה .

ראיתי טלוויזיה עוד איזה שעה וחצי, ועליתי לחדר.

התקרבתי למחשב וראיתי שנשלחה הודעה באייסי,

לא הבנתי מי זה יכול להיות, כולם בבית ספר.

פתחתי אותה –

אביב:"הגרי... התעוררת ! את לא יודעת כמה אני מאושר. כשאת רואה את ההודעה דברי איתי."

מיד עניתי לו-

אני:"היי"

אביב:"איך את מרגישה?"

אני:"מצוין.. מה איתך?"

אביב:"הכל בסדר.. את כועסת עליי?"

אני:"יש לי סיבה?"

אביב:"לא חושב.. אבל את כבר לא מדברת איתי"

אני:"סליחה, פשוט בשבוע שבועיים האחרונים לא זכרתי שום דבר מהחיים שלי , אבל אל תדאג, אני אסדר משהו בלוז שלי !"

אביב:"וואו, סליחה... איזה עצבנית. כולה באתי לדבר איתך"

אני:"סליחה בחזרה. מה אתה עושה בבית בכלל ?!"

אביב:"קצת לא מרגיש טוב"

אני:"תרגיש טוב"

אביב:"אני ירגיש טוב אם אני יראה אותך"

אני:"אני לא יכולה... באים אליי חברים בערך בשעה אחת.."

אביב:"השעה רק עשר, אני יכול לבוא אלייך? , לא להרבה זמן, מבטיח"

אני:"אבל.. אמרת שאתה לא מרגיש טוב"

אביב:"טוב, סליחה. את צודקת, זה לא מתאים.. נדבר כבר, מתישהו. ביי"

אני:"אביב אני לא יודעת מה קורה לי, סליחה שאני מתנהגת כמו כלבה. בוא, אתה תמיד מוזמן (-:"

אביב:"זה בסדר.. את בטוחה שאת רוצה שאני יבוא ?"

אני:"כן.. הרבה זמן לא ראיתי אותך, תבוא."

אביב:"טוב, אני מתלבש ולוקח אוטובוס"

אני:"אוי, זה רחוק.. אתה בטוח שאתה רוצה לנסוע בשני אוטובוס עכשיו ? , זה איזה שעה וחצי נסיעה"

אביב:"את כל כך לא רוצה שאני יבוא?"

אני:"לא.. נשבעת לך שזה לא זה, פשוט נראה לי שזה הרבה נסיעה"

אביב:"אל תדאגי לי, אני אסתדר. יאללה אני  מתלבש ובא. ביי הגרי, אוהב אותך"

אני:"ביי.."

הגרי ? , אוהב אותך  ? ..

טוב, שיהיה.

בינתיים נשכבתי על המיטה ובלי כוונה נרדמתי.

דפיקות הדלת החזקות העירו אותי.

מיד הסתכלתי בשעון הפלאפון, השעה הייתה – 11:47 .

ירדתי למטה כמה שיותר מהר.

עשיתי קוקו מהיר ופתחתי את הדלת לרווחה.

הוא עמד שם.

אביב:"שכחת שאני בא ?" הוא הסתכל עליי מחויך והתקרב כדי לחבק אותי.

כמובן שחיבקתי אותו, אפילו חזק, מאוד חזק,

הוא הילד שהזכיר לי הכי הרבה דברים מהעבר שלי, מהיסודי, מכיתה ז'.

אני:"התגעגעתי" לחשתי.

אביב:"גם אני, את לא מתארת כמה... את לא יודעת כמה הייתי מתוסכל כשהיית בבית החולים"

אני:"למה לא באת לבקר הרבה? , ראיתי אותך רק פעם אחת."

אביב:"לא הייתי מסוגל, כולך היית פצועה, ולא הייתי מסוגל לראות את זה, זה היה עינוי בשבילי, אני מקווה שאת סולחת לי" הוא עשה פרצוף מתחנן.

אני:"חח ברור נשמה" וחייכתי חיוך גדול.

אביב:"מה קורה איתך?" הוא חייך.

אני:"הכל רגיל, אני חושבת... רוצה לשתות משהו?"

אביב:"כן.. קולה"

אני:"כמובן ! ,חח תעלה לחדר אני יביא לנו לשתות"

אביב:"מה את נורמלית ? חח תעלי לחדר, אני יביא לנו " הוא חייך וקרץ לי.

אני:"ברצינות?" גיחכתי.

אביב:"כן כן.. תעלי"

אני:"טוב" משכתי בכתפיי ועליתי לחדר באיטיות.

כעבור כמה שניות הוא נכנס לחדר עם שתי כוסות גדולות של קולה.

והתחלנו לדבר, להעביר צחוקים... הוא התחיל לספר לי על מה שקורה ברמת גן, איך הוא מסתדר, על כל מיני קטעים עם בנות.. דיברנו קצת על שקד, ועל החברים החדשים שלי, על כל התאונה ..

השעה הייתה כבר 12:46 .

התחלתי לחשוש, כי שקד וגל אמורים להגיע בכל רגע, ואם יפלט לגל או לאביב איזה משהו על הקטע שהיה לי עם אביב, אני ימות.

הרגשתי לא בנוח.

ופתאום שמענו דפיקות דלת.

אביב:"אלה בטח חברים שלך... את רוצה שאני אלך לפתוח?"

אני:"לא מה פתאום.. תישאר כאן, אני יגיד להם שלום והם יעלו איתי" ניסיתי להישאר כמה שיותר מחויכת.

ירדתי למטה במהירות , ופתחתי את הדלת, שקד קפץ עלי בנשיקה ענקית , וגל אחריו בחיבוק גדול.

אני:"אביב פה"

שקד:"מי זה אביב?"

גל:"זה מרמת גן ????!"

אני:"כן.. זה איזה אחד שהיה ידיד טוב שלי מרמת גן"

שקד:"טוב, נעלה למעלה ?"

אני:"אממ.. כן.." גמגמתי , וגל עשתה לי מבט מבולבל ולא מובן.

עלינו לחדר הייתה שתיקה קלה בהתחלה , כמובן שהיו מבטים מוזרים שעברו בלופים ביני לבין שקד לבין אביב.

גל כל הזמן ניסתה לשבור את הקרח ולהתחיל לדבר על שטויות , סתם כדי לשבור את השתיקות.

אחרי שעה בערך –

אביב:"טוב.. היה נעים להכיר, אבל אני ממש חייב ללכת , אמא שלי בחוץ"

אני:"אאא.. אתה בטוח ?"

אביב:"כן .. אל תדאגי , היה ממש נחמד .. הגרי תשמרי על קשר כן ? , דברי איתי באייסי, נקבע איזה משהו .." הוא חייך אלי, ואני חייכתי חיוך מזויף שהיה שקוף.

שקד הסתכל עליו כאילו עוד שנייה הוא הולך לרצוח אותו, וכמובן כשהוא סיים הוא הסתכל עלי , כאילו אני משפילה אותו, והוא רק מחכה שאביב כבר יצא מהדלת.

אביב יצא וגל נשמה לרווחה.

אני:"שתקי ! , טוב שלא תתחילי לצחוק גם עכשיו"

גל:"יא , איזה עצבניתתתתת.."

שקד קטע אותה ואמר-

שקד:"הגרי ?! ," הוא חיקה את אביב. "שמרי על קשר כן?" הוא גיחך "נקבע איזה משהו.." הוא המשיך לחקות את אביב בעצבים.

וגל רק המשיכה להתפוצץ מצחוק.

אני:"מה מצחיק יא חולה ?!" והשתדלתי שלא לפרוץ בצחוק.

שקד:"טוב שהוא לא זיין אותך פה וזהו" הוא הפנה מבט חד אליי. גל השתתקה מיד ויצאה מהחדר.

אני:"לא קצת הגזמת?.."

שקד:"לא"

אני:"קנאי" חייכתי אליו חיוך מסופק.

שקד:"קנאי ?! , כאילו שאת היית עומדת בדבר כזה.."

אני:"אוי... איזה ריגשי, אתה יודע שאני אוהבת רק אותך" אמרתי והתקרבתי אליו לאט.

שקד:"יופי" הוא אמר בקול תינוקי.

אני:"חחחחח טמבל" ושנינו התגלגלנו מצחוק.

התקרבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, גל נכנסה באמצע ומיד התנתקנו-

שקד:"לא לימדו אותך לדפוק על הדלת?" מיד נתתי לו בעיטה ברגל.

גל:"אוי, סליחה שאני מפריעה לחירמונים שלכם !" היא מלמלה איזה קללה ויצאה מהחדר.

הוא המשיך לנשק אותי אבל עצרתי אותו , ויצאתי החוצה.

גל ישבה על הספה וראתה איזה סידרה .

התיישבתי לידה –

אני:"חחח מה נעלבת יא מכוערת ? , את יודעת שאת אהובתי היחידה .. " אמרתי בצחוק וקפצתי עליה.

גל:"אני נעלבת ?!" היא צחקה וחיבקה אותי.

שקד התקרב אלינו .

שקד:"ראית גל ? , בגללך היא לא רצתה להתנשק איתי" הוא אמר לה בציניות.

גל:"כנראה אני יותר חשובה" היא אמרה והוציאה לו לשון.

אני: אאאאאאאאאוי , שתקו" אמרתי בעודי מתיישבת ליד גל ושקד מתיישב לידנו .

גל התחילה לזפזפ בין הערוצים בלי מנוחה אז חטפתי את השלט מידה.

אני:"מה את לא יכולה להחליט כבר על ערוץ ?!" וצחקנו.

בסוף החלטנו על איזה סרט יפה , אכלנו במבה , צ'יפס ועוד כמה חטיפים , שתינו קולה.

השעה הייתה כבר- 16:09.

וגל הייתה צריכה ללכת ..

שקד נשאר עוד קצת , ליוונו את גל קצת והתיישבנו בפראק ליד הבית שלי ..

אני:"שקד ?"

שקד:"אה מאמי ?"

אני:"תודה .. "

שקד:"על מה ?"

אני:"לא יודעת על הכל .. שאתה איתי וזה .."

שקד:"אני תמיד יהיה איתך .." הוא אמר ונישק אותי ..

אני:"אחחח כמה שאני אוהבת ..."

הפלאפון שלו קטע את דברי ..

שקד ענה ..

שקד:"הלו ? מה ? טוב .. תירגעי. אני בא "

שקד:"הגר אני חייב לעוף ביי"

אני:"מה ? לאן ? למה?"

שקד:"אני ידבר איתך אחר כך "

הוא נתן לי נשיקה חטופה והלך .

אני:"אבל..." אמרתי בשקט , אבל הוא כבר לא שמע .

נ.ב - סליחה על האיחור ..

ואנחנו מקוות שנהנתם מהפרק (:

מצפות לתגובות משמחות .. 3>