חיים חדשים - בלוג סיפורים (:

בפרק הקודם:" הוא הסתכל עלי , הרים את ידו וליטף את שערי הקר בגלל הקור שהיה בחוץ.

לא ידעתי מה לעשות , קפאתי במקומי ... לא חשבתי על כלום , רק עליו.

לאט לאט הוא התקרב אלי ... עד שיכולתי לשמוע את נשימותיו מעליי ,

"את כל כך יפה" הוא לחש והתקרב לשפתיי , שפתיו נצמדו לשלי ,

עיניי נעצמו מעצמן ויכולתי להרגיש כל זרם עובר בגופי , "

שפתיו נישקו אותי נשיקה מלאת אהבה , לא חשבתי על כלום , רק עשיתי כמוהו.

כעבור כמה שניות הצלחתי להתחיל לחשוב , מה אני עושה בכלל ?

ואם גל עדיין אוהבת אותו?

מיד התנתקתי ממנו בבום ונשענתי אחורנית.

טל:"מה קרה?"

אני:"אני לא יכולה לעשות את זה" אמרתי מיואשת.

טל:"למה ?" הוא ליטף את עורי הקריר.

אני:"כי...גל" אמרתי והרמתי את מבטי אל עיניו.

טל:"אבל אני אוהב אותך" הוא הדגיש את המילה "אותך".

אני:"אתה לא יכול , היא החברה הכי טובה שלי , אני בחיים לא יעשה לה את זה"

טל:"אבל הגר..." הוא אמר ואני קמתי לאט לאט מהספסל שישבנו עליו.

אני:"טל זה לא אפשרי , זה לא שאני לא רוצה. אני לא יכולה" הסתכלתי בעיניו המתחננות.

טל:"הגר" הוא לקח את ידי והושיב אותי חזרה לידו.

אני:"מה?" לחשתי ושיחקתי באצבעותיי.

טל:"אני וגל זה נגמר מזמן ... מבחינת שנינו. היה מה שהיה , ונגמר. ועכשיו אני רוצה אותך..." הוא אמר משכנע והתקרב אלי.

אני:"אני לא יכולה" זזתי קצת אחורה.

טל:"טוב, איך שאת רוצה... אני לא אכריח אותך" הוא הרים ידיים כאילו נכנע.

אני:"טל... אני עוד אוהבת את שקד , זה לא יהיה פייר כלפייך" הסתכלתי בעיניו הנוצצות.

טל:"אני יעזור לך לשכוח אותו , לא אכפת לי מה את מרגישה עכשיו ... אם תתני לזה לקרות אני יודע שעוד מעט אני אכבוש אותך לגמרי." הוא אמר בחיוך מלא גאווה.

אני:"אתה בטוח ? , כי..." ניסיתי להגיד אך הוא קטע אותי.

טל:"כן כן .. בטוח" הוא אמר כדי להשתיק אותי והתקרב שוב אל שפתיי.

אני:"חח מניאק" אמרתי ונישקתי את שפתיו הרכות.

פתאום שמעתי קול מוכר קורא לעברי ,

..."קצת יותר לאט מתוקים... את לא לוקחת אוויר אה ?"

הסתכלתי לעבר הקול שקרא לי ומיד זיהיתי את הילדה שעמדה מולי.

עזבתי את טל וקמתי לעברה.

אני:"לא מספיק לך מה שחטפת היום בבית ספר מול כולם ? , את רוצה עוד?"

נופר:"מתוקה שלי , אני לא ארד לרמה הרדודה שלך , אני לא ארביץ לך , עכשיו יש לי נשק יותר גדול נגדך" היא חייכה חיוך גדול ומתנשא לעברי.

טל קם לעברנו...

טל:"מה קורה?" הוא שאל מנסה להבין.

נופר:"שום דבר ... אתם יכולים להמשיך להתנשק , אני חייבת ללכת לשקד רגע" היא גיחכה.

טל הסתכל עליי ,

אני:"למה את חושבת שזה מעניין אותי?" ניסיתי לא להיבלע לתוך זה ולא להיכנע לדמעות.

נופר:"אני לא חושבת , אני בטוחה" היא חייכה.

אני:"את מטומטמת."

נופר:"אולי" היא התחכמה.

אני:"תגידי אין לך דברים אחרים לעשות בחיים ? כל היום את מנסה לריב ולסכסך?"

אמרתי והרגשתי איך גוש הדמעות שעומד לפרוץ כל רגע עומד בגרוני.

נופר:"יופי .. תבכי. זה משחרר" היא אמרה והסתובבה לדרכה.

נשארתי שם , עומדת . כשהדמעות יורדות להן , אחת אחרי השנייה על לחיי.

טל התקרב אליי...

טל:"די מאמי , יהיה בסדר..." הוא ניסה להרגיע אותי.

אני:"נמאס לי כבר , אין לי עצבים לחיים האלה . כל פעם שאני חושבת שהחיים שלי כבר לא יכולים להסתבך יותר , כי הם  מסובכים גם ככה , קורה עוד משהו שמפיל אותי."

טל:"זה יעבור ... זה תקופה כזאת נו" הוא המשיך בניסיונותיו להרגיע.

אני:"אבל נמאס לי כבר לבכות , אתה מבין?" הרמתי את עיניי הדומעות אליו.

טל:"אני מבין" הוא אמר, ניגב את דמעותיי וחיבק אותי אליו.

-

הגעתי הביתה , עליתי לאט לחדרי והתיישבתי על המיטה ,

הסתכלתי על השעון שהיה מונח על השידה והשעה הייתה – 23:12 .

נשכבתי על מיטתי , חושבת מה אגיד לשקד... אם הוא בכלל יתקשר ?

מנסה לדמיין דברים בראשי ,

צלצול הפלאפון קטע אותי.

אני:"הלו" עניתי מיד מבלי להסתכל על הצג.

...:"היי" ענה קולו הרך והרגוע של שקד"

אני:"שקד.. א.. תקשיב"

שקד:"הגר? מה יש ?"

אני:"אאא ... כלום" השתקתי את עצמי כשהבנתי שהוא לא יודע כלום.

שקד:"אמרתי שאני אתקשר ... אז התקשרתי" הוא אמר ושמעתי על קולו שחיוך רחב מתפשט על פניו.

אני:"כן" ניסיתי להיות כמה שפחות מפוחדת ומוטרדת אך בפנים אכלתי את עצמי. הנשיקה הזאת הייתה טעות, מה עשיתי לעצמי? , יכולנו לחזור , והוא יכל להסביר לי מה באמת קרה שם עם האקסית המפגרת שלו ! שקעתי בתוך בועת מחשבות אך קולו של שקד קטע את מחשבותיי.

שקד:"הגר?" הוא שאל.

אנ:"כן"

שקד:"את איתי? , את נשמעת קצת מעופפת"

אני:"לא ... הכל בסדר"

שקד:"את יודעת ... אני קורא אותך"

אני:"שקד לא קרה כלום"

שקד:"אם את לא רוצה לספר לי תגידי, את לא צריכה לשקר" הוא התעצבן.

אני:"אתה יודע מה, לך תזדיין" אמרתי וכמעט וכבר טרקתי את הפלאפון.

שקד:"את יודעת מה... לכי תזדייני את" הוא הרים את קולו.

אני:"מניאק" סיננתי ולחצתי בכוח על כל המקשים כי ידיי רעדו ולא הצלחתי לסגור את השיחה.

לקחתי נשימה ארוכה ושמעתי את צלצול הפלאפון.

אני:"למה אתה מתקשר לעזאזל ?!"

שקד:"אני מצטער , נו את יודעת שאני לא כזה" הוא אמר מתחנן.

אני:"אני יודעת שאתה יכול לדחוף ת'פלאפון שלך לתוך התחת , ובדרך גם את כל ההתחנפויות המסריחות שלך ! נמאסת עליי כבר !"

שקד:"נו הגר ..מה את לוקחת קשה? פשוט עצבנת אותי באותו רגע .. די נו יפה שלי"

אני:"יפה שלי תקרא לחברה שלך !" צעקתי בכל כוחי אל תוך הפלאפון.

שקד:"טוב די !" השתררה דממה מהקו השני.

אני:"באמת די כבר. לא נמאס לך? , תוותר. אתה רק מכאיב לי."

שקד:"אבל אני אוהב אותך, איך אני אוותר עלייך?" שמעתי את קולו נרגע.

אני:"שקד אם אתה באמת אוהב אותי, תעזוב אותי"

שקד:"אני לא יכול"

אני:"תקשיב... תלך מצידי לאקסית שלך, תכיר מישהי מאום אל פחם מצידי, רק תרד ממני. אתה לא מבין שזה לא ילך?"

שקד:"את אומרת את זה רק כי את רוצה את טל?" הוא שאל בשקט.

השתתקתי. קפאתי במקומי.

אני:"מה?" הצלחתי להוציא מילה מפי ובלעתי את גוש הרוק שעמד בגרוני.

שקד:"מה ששמעת" הוא אמר מאוכזב.

אני:"למה לא אמרת כלום ?"

שקד:"רציתי לראות אם תגידי לי ..."

אני:"שקד למה אתה עושה לי את זה?"

שקד:"כי אני אוהב אותך... ולא קרה כלום, אני רוצה שנחזור."

אני:"וואללה ? , אתה רוצה שנחזור ?! , אתה ראית שהלכתי היום מכות עם איזה פרחה שלך ולא עשית כלום !, עמדת והסתכלת עלי כמו בול עץ ! אז עכשיו אתה רוצה שנחזור ?!" לקחתי נשימה ארוכה.

"ואז שמעת טוב מאוד מה היא אמרה לי... "הוא מנשק ממש טוב" חיקיתי את נופר בקול מרגיז.

שקד:"נו מה את נורמלית ?! נראה לך שהייתי מתנשק עם מישהי חוץ ממך ?!"

אני:"אני כבר לא יודעת" נרגעתי בבת אחת.

שקד:"היא סתם אמרה את זה כדי לעצבן אותך... א.."

אני:"בטח" קטעתי אותו.

שקד:"אנחנו לא מדברים עכשיו בגלל זה" הוא ניסה להוכיח

אני:"כן ? , אז איך בדיוק היא דיברה איתך ואמרה לך שאני וטל התנשקנו?"

שקד:"מה זה משנה ?"

אני:"בטח שזה משנ..." ניסיתי לומר אך הוא קטע אותי בדבריו-

שקד:"נהנית איתו?"

אני:"אתה לא מרגיש קצת חודר?"

שקד:"אני רק רוצה לדעת" הוא ענה בשקט מחריד.

אני:"לא כמו איתך" לחשתי והפלתי את מבטי לרצפת החדר.

שקד:"הגרי" הוא לחש לאחר שתיקה קצרה.

אני:"שקד נמאס לי כבר מהחרא הזה, מאז שעברתי לכאן אני רק בוכה כמו איזה סתומה. באמת שנמאס לי"

שקד:"אני אוהב אותך, ואני תמיד כאן איתך"

אני:"כן, ראיתי איך עזבת אותי שם" גיחכתי לעצמי.

שקד:"הגר מה את רוצה שאני יגיד עכשיו? כמה את רוצה שאני ישפיל את עצמי בשבילך ?"

אני:"אני לא, אני פשוט לא רוצה להיפגע שוב."

שקד:"אה ואת לא פגעת בי כשהלכת והתנשקת עם טל, שאגב הוא האקס של גל ! ואגב הלכתי איתו מכות בתחילת שנה !"

אני:"די כבר שקד ! , זאת הייתה טעות , אז מה עם הלכתם מכות בתחילת שנה ?! ממתי אתה שומר טינה? , ועם גל אני עוד צריכה לדבר על זה... אין לי מושג איך כל זה קרה בכלל"

אמרתי מיואשת, בוחנת את קירות החדר.

שקד:"רואה, עכשיו אנחנו פיטים" הוא אמר והרגשתי שחיוכו מתמרח על הפרצוף שלו.

אני:"תפסיק לחייך יא נעל" צחקקתי לעצמי.

שקד:"איך את יודעת שאני מחייך?" הוא שאל מופתע.

אני:"אני קוראת אותך כמו ספר" חייכתי.

שקד:"אני אוהב אותך עד סוף העולם" הוא אמר בקול תינוקי.

אני:"רק עד סוף העולם? מניאק"

שקד:"אה, לא מספיק לך ?" צחקנו שנינו.

אני:"שקד זה לא פייר מה שאתה עושה לי עכשיו" נזכרתי לרגע בטל.

שקד:"למה?" הוא שאל לא מבין.

אני:"מה אני יגיד עכשיו לטל?" שקעתי שוב בתוך בועת הבאסה.

שקד:"את מרגישה אליו משהו ?"

אני:"את האמת? הוא בדיוק היה איתי כשנפרדנו, והוא היה נחמד אלי, וניחם אותי... אבל אני לא יודעת אם אני מרגישה אליו משהו" חשבתי בקול.

שקד:"הגר אני חבר שלך ! לא אומרים דברים כאלה" הוא אמר בצחוק.

אני:"מאמי ממתי אנחנו חברים?" התגריתי.

שקד:"מעכשיו" הוא קבע.

אני:"אני צריכה לדבר עם טל"

שקד:"דברי איתו" הוא אמר כאילו לא אכפת לו.

אני:"אוף אתה יכול לשגע אותי עם התשובות שלך"

שקד:"ואת יכולה לשגע אותי בזה ששנייה אחרי שנפרדנו רצת להתנשק עם איזה קוקסינל"

השתתקתי. לא ידעתי מה להגיב על זה.

אני:"אין לך מושג מה קרה שם" פלטתי.

שקד:"יש לי מספיק מושג. אני לא רוצה לדעת יותר מזה. אל תדאגי, זה לא יעבור לו בשתיקה"

אני:"שקד תרגיע"

שקד:"למה לי?"

אני:"כי אני שונאת שאתה מתנהג כמו איזה עבריין ערס. אתה לא באמת כזה, אז די עם הפוזה המסריחה הזאת"

שקד:"מה עבריין ערס? מה כבר אמרתי?"

אני:"אמרת מספיק כדי שאני ידע שבטוב זה לא יגמר."

שקד:"יופי, קלטת מהר"

אני:"אתה כזה מניאק"

שקד:"גם אני אוהב אותך"

אני:"מה הבעיה שלך ?! , זה לא שאתה היית כזאת טלית שכולה תכלת כן ? , אתה פאקינג עזבת אותי שם כי האקסית שלך ביקשה שתבוא אליה. קצת היגיון ... מי פה חברה שלך ?!"

שקד:"כמה את רוצה שאני אצטער?" הוא אמר בייאוש.

אני:"אני לא ! אבל חאלס להטיף לי על זה שאני לא הייתי בסדר"

שקד:"את באמת לא"

אני:"שוב אתה רוצה לפתוח את הדיון הזה ?"

שקד:"מה כבר עשיתי? אז הייתי עם האקסית שלי, ולא קרה שם כלום , כן? , את החלטת שאת צריכה שמישהו ינחם אותך על זה שנפרדנו, והתנשקת עם איזה פדופיל . למה זה יותר טוב הגר ?! את יצאת פי אלף יותר חרא. אז תפסיקי להטיף לי על מה שעשיתי , חוץ מזה שאני התחננתי אלייך שתסלחי לי. את אפילו לא הצטערת על זה. תחשבי איך אני אמור להרגיש !"

אני:"אוף" אמרתי מיואשת וירדתי לרצפת החדר , נשענת על המיטה.

שקד:"הגר אני אוהב אותך , ואת אותי. למה את עושה את זה יותר קשה ממה שזה ? , למה אנחנו לא יכולים לעבור את זה כבר לעזאזל ?"

אני:"כי הדברים הסתבכו לי עכשיו. ואני לא יודעת מה לעשות"

שקד:"אני יעזור לך, בשביל זה אני איתך"

אני:"אתה תעזור לי להגיד לטל שזה לא היה משמעותי מבחינתי כל הנשיקה הזאת ? , אתה תעזור לי להסביר לגל שהתנשקתי עם האקס שלה ? , אתה תעזור לי לצאת מהחרא הזה?"

שקד:"אני מבטיח להיות איתך בכל מצב"

אני:"אוף , מה הייתי עושה בלעדייך?" אמרתי והרפיתי כל איבר בגופי.

שקד:"אז... רגע , אני צריך לבקש ממך להיות חברה שלי מחדש ?" הוא שאל ושמעתי על קולו שחיוך רחב מתפשט על פרצופו.

אני:"אממממממ ... ברור" ניסיתי להתעלל בו.

שקד:"מה את מאושרת?" צחקנו שנינו.

אני:"נו ... אני מחכה"

שקד:"הגרוש, את מוכנה להיות חברה שלי , שוב ?"

אני:"תן לי לחשוב על זה ..."

שקד:"נו כבר יא פדלאה"

אני:"יואו ?!"

שקד:"כן כן "

אני:"טוב אני לא מסכימה" אמרתי ופרצתי בצחוק.

שקד:"לא צריך , עכשיו את תתחנני שאני יחזור אלייך"

אני:"היית מת"

שקד:"לא מדבר איתך"

אני:"כן בטח" התגריתי בו.

שמעתי שקט מהקו השני.

אני:"שקדי ?"

שקד:"להלהלהלהלה" הוא צעק כדי לא לשמוע אותי ואני צחקתי.

אני:"אני אוהבת אותך"

שקד:"לא אכפת לי, אני לא מדבר איתך"

אני:"נו שקד..." התעצבנתי בצחוק.

שקד:"טוב טוב" הוא צחק.

אני:"אז חזרנו?"

שקד:"קודם תתחנני"

אני:"היית מת"

שקד:"טוב טוב , די. אף אחד לא מתחנן. חזרנו וזהו טוב ?"

אני:"בסדר"

שקד:"את יודעת שאני מתגעגע אלייך?"

אני:"גם אני" אמרתי ושיחקתי באחת החולצות שהייתה זרוקה על הרצפה.

שקד:"אוף , בא לי לראות אותך"

אני:"כן אה .." אמרתי והסתכלתי לרגע לצג הפלאפון והופתעתי לגלות שאנחנו מדברים כבר שעתיים.

שקד:"יאללה הגרי אני קרוע מעייפות. אני יבוא אלייך לכיתה מחר בבוקר. אוהב אותך מלא יפה שלי"

אני:"ביי מאמי. אוהבת אותך" אמרתי וניתקתי את השיחה.

מיד הקלדתי במהירות הודעת SMS לטל –

אני:"&טל תקשיב , אני לא יודעת איך להסביר לך את זה בלי לצאת כלבה , אבל כל הנשיקה הזאת הייתה טעות, אתה מבין ? אתה ניחמת אותי , ולרגע פשוט שכחתי את מי אני באמת אוהבת. ובאמת נהניתי איתך מאוד , אבל אני חושבת שעדיף שנישאר ידידים וזהו"

שלחתי לו את ה-SMS בידיים רועדות מפחד. השלכתי את הפלאפון על השידה החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה.

אחרי כמה דקות נשלחה אליי הודעת SMS מטל –

טל:"&זה בסדר ... הייתי צריך לנחש שזה יקרה , העיקר שאת תהיי מאושרת. עדיף שנישאר ידידים מאשר כלום. אבל תדעי שאני מחכה לך"

סגרתי את הפלאפון הנחתי אותו על השידה והלכתי לישון.

המשך יבוא.