חיים חדשים - בלוג סיפורים (:

בפרק הקודם :

ה-SMS קטע את מחשיבותי , הסתכלתי על המסך וראיתי שזה מגל .

&איפה את ? אני צריכה לדבר איתה ,&

עניתי לה מבלי לחשוב &למה  ?, את רוצה לתקוף אותי עוד קצת ?&

&את לא רוצה להגיד לי איפה את ?&

כ"כ רציתי לדבר איתה , שבשנייה כל הכעס שלי אליה נעלם .

ורשמתי לה :&בספסל ליד בשער&

אחרי כמה דק' ראיתי אותה לפני עם ...

גל ונופר צעדו לעברי,

התקדמתי אליהן לאט לאט , מסתכלת בגל במבט לא מבין,

אני:"היי !" אמרתי לא מבינה מה קורה פה.

גל:"שמעתי שצעקת על נופר, אז בואי נראה אותך עושה את זה שוב" היא חייכה חיוך מנצח.

אני:"מה?" חשבתי שהיא צוחקת.

גל:"מה מה? , מה את חירשת ?!"

אני:"תגידי נדפקת על כל השכל?"

גל:"מותק , תירגעי ומהר, אם תצעקי עליה שוב, או תתקרבי עם הגוף הבהמתי שלך אליה,

יהיה לך עסק איתי, מובן?"

אני:"לא, את נדפקת לגמרי.." אמרתי והרמתי ידיים כאילו נכנעת , הסתובבתי והלכתי משם.

התחלתי ללכת לכיוון המדשאות, ומיד נשלח אלי SMS מאור –

&איפה את?&

אני:&במדשאות ..&

אור:&לא נמאס לך להבריז משיעורים ?, מה עובר עלייך? יש לך כבר איזה 40 חיסורים!&

אני:&אורוש' נזכרת שאתה אבא שלי במקרה?&

אור:&מה הקשר ? אני סתם דואג לך. טוב אני בא.&

סגרתי את הפלאפון והכנסתי אותו לכיס ,

לקחתי אוויר והתיישבתי בייאוש,

חושבת לעצמי, מה עשיתי שמגיע לי כל זה?

למה החברה היחידה הטובה שלי כל כך רעה אלי ?

אז מה אם טעיתי? כולם טועים ...

"היי" אור הוציא אותי מבועת המחשבות שצצה בראשי,

אני:"היי" פלטתי אנחה.

אור:"מה עכשיו קרה?"

אני:"אתה לא תאמין..."

אור:"נסי אותי" הוא חייך חיוך מרגיע שלרגע בלבל אותי.

אני:"גל סימסה לי לצאת החוצה ויצאתי, אתה לא תאמין עם מי היא יצאה החוצה."

אור:"נו!"

אני:"עם נופר" הפלתי את מבטי לרצפה והרגשתי איך גלי חום מציפים אותי.

אור:"מה? אבל..."

אני:"כן" הרמתי את שתי עיני אליו.

אור:"ו..."

אני:"היא התחילה לצעוק עלי, שאין לי זכות לצעוק על נופר ושאם עוד פעם אחת זה יקרה יהיה לי עסק איתה..."אמרתי והרגשתי איך גוש בגרוני עוצר את דברי.

אור:"מה?" הוא אמר במבט לא מבין.

אני:"כן" שיחקתי עם אצבעותיי באי נוחות.

אור:"לא, זה לא הגיוני ... גל בחיים לא הייתה עושה דבר כזה. את החברה הכי טובה שלה!"

הוא התעקש.

אני:"אני יודעת!" צעקתי והרגשתי איך עיניי נרטבות.

אור:"די הגר..." הוא חיבק אותי חזק אליו

אני:"לא אני לא יכולה יותר" דחפתי אותו ממני.

אור:"הגר אני מבין אותך .. זאת רק תקופה קשה." הוא ליטף את ידי.

אני:"לא די! , מאז שעברתי לפה החיים שלי רק הסתבכו, אני לא מוצאת את עצמי, אני כל הזמן בוכה, די. נמאס לי כבר"

אור:"אבל הגר, את סתם נכנעת. תמיד יש תקופות לא משהו, את צריכה להתמודד עם זה, תראי לה שאת חזקה."

אני:"אני חזקה" נאנחתי.

אור:"אני יודע" הוא חייך חיוך מעודד.

אני:"אני אראה לה שהיא לא מזיזה לי! היא תשלם על זה"

אור:"די אל תתנקמי בה, זה סתם ימשך עוד ועוד. וחבל כי אתן חברות ממש טובות.

היא עושה את זה רק כי ממש פגעת בה, ואם היא כל כך נפגעה ממך זה רק בגלל שהיא כל כך אוהבת אותך"

אני:"אני לא יודעת ... היא ממש הגזימה"

אור:"אני יודע, תני לה להרגיש אשמה, היא תבין שהיא טעתה"

אני:"אתה חושב?"

אור:"אני בטוח"

אני:"אח, מה הייתי עושה בלעדייך?" חייכתי חיוך רחב.

אור:"איזה מזל שיש לך אותי הא?!" צחקנו שנינו.

אני:"כן אה..."

הצלצול להפסקה נשמע, אור קם והושיט לי ידיים כדי שאקום.

אני:"איי איי איי, איזה מזל יש לי שיש לי אותך" חיבקתי אותו.

הלכנו בצעדים גדולים לכיוון איזור הכיתות.

כמעט ונכנסתי לכיתה אך הרגשתי ידיים מחזיקות בכתפיי מאחורה,

מיד סובבתי את ראשי ושמחתי לגלות ששקד מסתכל עלי בחיוך גדול

שקד:"איפה היית?" הוא חיבק אותי אליו.

אני:"סתם... ישבתי בחוץ, היו לי קצת בלגנים עם גל" עיקמתי פרצוף.

שקד:"כן, את זה אני יודע. אבל מה קרה? השלמתן?"

אני:"איזה... אתה לא מבין איזה קטע היא עשתה לי"

שקד:"טוב, בואי החוצה" הוא לקח את ידי והוביל אותי החוצה בין כל הילדים.

הגענו למקום שקט, התיישבנו על הדשא מתחת לעץ הגדול,

שקד:"דברי" הוא חיכה והחזיק את ידי.

אני:"היא שלחה לי SMS שהיא רוצה שנדבר ... בקיצור אמרתי לה שתצא החוצה,

היא יצאה החוצה עם נופר, החברה הטובה שלך"

שקד:"מה?! למה?!" הוא אמר לא מבין.

אני:"מה, למה היא חברה טובה שלך? לא יודעת אולי בגלל..."

שקד:"די הגר, די!" הוא קטע אותי בכעס, "תפסיקי להיכנס לסיפור הזה שוב, חשבתי שעברנו את זה."

אני:"גם אני" לחשתי.

שקד:"אז אולי תספרי לי מה קרה?"

אני:"מה עוד יכול לקרות ? היא באה עם הפוסטמה הזאת והתחילה לצעוק עלי שאם עוד פעם אחת אני אצעק על נופר ... יהיה לי עסק איתה, התחילה לאיים עלי כמו איזה ערסית"

שקד:"מה?, לא... לא יכול להיות" הוא נענע בראשו לאות שלילה.

אני:"יכול"

שקד:"חכי פה" הוא קם במהירות ממקומו , העיף את הדשא מהמכנס שלו והתחיל ללכת.

אני:"שקד !" צעקתי לעברו,

שקד:"חכי, אני תכף חוזר" הוא אמר והלך.

נשארתי על הדשא, זה הזכיר לי את מה שקרה בפארק באותו יום עם שקד...

הייתה לי הרגשה לא טובה אז החלטתי להתקשר לסיוון, היא תמיד משפרת את המצב רוח שלי.

לאחר כמה צלצולים היא ענתה-

סיוון:"הגר!" היא צרחה לתוך האוזן שלי והרחקתי מיד את הפלאפון מהאוזן.

אני:"היי מאמי" חייכתי מיד.

סיוון:"מה כבר שכחת מאיתנו? את כבר לא מתקשרת!"

אני:"אנחנו חייבות להיפגש"

סיוון:"כן אה..."

אני:"דחוף, ואני חייבת לעדכן אותך בהכל!"

סיוון:"מה כבר קרה?" היא אמרה ושמעתי צרחות מילדים שהיו לידה כנראה.

אני:"איפה את?"

סיוון:"בבית ספר, יובל פה איתי והיא צורחת לדבר איתך"

צחקקתי לי, והבחנתי בשקד המתקרב אלי.

אני:"ואי סיוון אני חייבת לנתק, אני אתקשר אליך היום."

סיוון:"נו מה את רצינית?" היא אמרה באכזבה.

אני:"זה ממש דחוף, אני אתקשר אליך היום איך שאני מגיעה הביתה"

סיוון:"טוב... דברי איתי" היא אמרה ושקד התיישב לידי מחכה שאנתק.

אני:"ביי יפה שלי"

סיוון:"ביי מאמי" סגרתי את השיחה והכנסתי את הפלאפון לכיס.

אני:"נו, איפה היית?"

שקד:"דיברתי עם נופר"

אני:"מה?!" צעקתי.

שקד:"זהו, היא תלמד לא לשלוח אלייך חברות ולסכסך" הוא אמר מרוצה

אני:"תגיד מה אתה דפוק ?! מה אני צריכה שחבר שלי ילך להגן עלי מאיזה כאפות אחת ?!"

שקד:"הגר תירגעי, אני עשיתי את זה בשבילך, זוכרת?"

אני:"יואו ... טוב עזוב"

שקד:"מה יש לך? עשיתי את זה בשבילך..."

אני:"בסדר, תודה." קמתי, לקחתי את הדברים שלי.

שקד:"לאן את הולכת?"

אני:"סתם אני לא רוצה שנריב, ואני סתם עצבנית על הכל. אז נדבר אחר כך"

שקד:"טוב"

אני:"ביי" והלכתי.

מיד הגיע הצלצול והסתיימה ההפסקה,

הלכתי מהר לכיתה והתיישבתי במקומי.

התיק של גל לא היה על השולחן כרגיל, היא ישבה ליד אור , אני בטוחה שהיא עשתה את זה כדי לעצבן אותי, אבל אור יותר מדי נשמה טובה, ואין לי סיבה לדאוג. הרגעתי את עצמי והנחתי את הראש על התיק המונח על השולחן.

"הגר" שמעתי פתאום את קולה של יעל.

אני:"היי" הרמתי את ראשי באיטיות.

יעל:"אני יושבת לידך..." היא לקחה את התיק שלה והתיישבה לידי,

המורה בינתיים נכנסה לכיתה והתחילה ללמד.

יעל:"אז... מה קרה?"

אני:"סתם, עזבי... בלגן"

יעל:"תשמעי, אני יודעת שמאז מה שקרה אנחנו לא חברות כל כך טובות אבל חבל לי, כי את ילדה באמת חמודה ... והיית חברה טובה שלי"

"הגר!, איזה הפתעה! נכנסת לשיעור" המורה חייכה אלי חיוך צבוע.

"כן, ראית מה זה?" עניתי לה באדישות.

גלגלתי עיניים וסימנתי ליעל שהיא יכולה להמשיך לדבר.

יעל:"אני רוצה שנחזור להיות חברות טובות"

אני:"גם א..."

"הגר!" קולה הצווחני של המורה קטע אותי.

אני:"מה עכשיו ?!"

המורה:"את צריכה להשלים מבחן במתמטיקה!"

אני:"טוב" עניתי שוב באדישות.

יעל:"איזה מציקה יואו" יעל התפוצצה מצחוק.

אני:"כן אה?" צחקתי.

יעל:"בקיצור ..."

אני:"בקיצור אני שמחה שאמרת את זה"

יעל:"אז אנחנו בסדר?"

אני:"יותר מבסדר" חייכתי אליה.

יעל:"אז... אני לא רוצה להישמע מציקה, אבל אני רואה שמשהו מציק לך. מה קרה?"

אני:"רבתי עם גל" עיקמתי פרצוף.

יעל:"את רבה עם הרבה אנשים בזמן האחרון אה?"

אני:"תקופה כזאת" הצטדקתי.

יעל:"אני מכירה את זה, לא נורא. יעבור"

אני:"אני מקווה" הנחתי את ראשי שוב על השולחן.

יעל:"אני יודעת מה יעודד אותך!" היא אמרה בהתרגשות.

אני:"מה?" צחקתי.

יעל:"היום יום שישי... אנחנו הולכות למסיבה משהו פצצתי!"

אני:"לא נרא..."

יעל:"אני לא שואלת אותך, אני אומרת לך. היום בשמונה אני אצלך." היא חייכה חיוך מרוצה.

אני:"לא נו יעל באמת..."

יעל:"נו מה את כזאת כבדה ! תשתחררי קצת ... תשמחי."

אני:"לא יודעת, אני לא במצב רוח"

יעל:"אני יעשה לך מצב רוח"

אני:"לא יודעת, נראה"

יעל:"אין נראה. את לא דופקת לי ברז!"

אני:"דופקת לך ברז? את קבעת לבד" התפוצצתי מצחוק.

"הגר!" המורה צווחה לעברי.

"גם כשאת נמצאת בשיעורים את לא נותנת לי להעביר שיעור?"

אני:"מה את רוצה מהחיים שלי? מה עשיתי לך?" צעקתי עליה בכל כוחי.

המורה:"קומי"

אני:"מה ?!"

המורה:"קומי! קחי את הדברים שלך! ועופי לי מהכיתה!"

הסתכלתי על יעל ולחשתי "שמונה אצלי" קרצתי לה ולקחתי את התיק.

קמתי וצרחתי לכולם "תיהנו בשיעור המרתק של לאה !" וטרקתי את הדלת.

איך שיצאתי מהכיתה קלטתי את שערו הבלונדיני של דניאל משוטט במסדרון.

"דניאל" קראתי לו.

דניאל הסתובב והתקרב אלי

נתתי לו נשיקה בלחי ושאלתי-

אני:"מה אתה עושה פה?"

דניאל:"לא יודע"

אני:"מה?" צחקתי

דניאל:"לא יודע, לא בא לי להיכנס" צחקנו שנינו.

אני:"איזה מסטול"

דניאל:"ומה הגברת הנכבדת עושה פה?"

אני:"העיפו אותי מהשיעור" עיקמתי פרצוף והתיישבתי על הרצפה כשאני נשענת על הקיר.

דניאל:"איי איי איי , איזה מופרעת" הוא התיישב לידי.

אני:"עוד אני"

דניאל:"אני לא מופרע"

אני:"לא... ילד טוב ירושלים נכון דניאלוש' ?"

דניאל:"זה אני"

אני:"הצחקת אותי ואין לי חשק לצחוק" צחקנו שנינו.

דניאל:"יא מכורה! מי רואה את זה בכלל?"

אני:"מי לא? , עובדה שאתה יודע שזה מהאח הגדול"

דניאל:"אני  לא רואה, אני רק מרפרף"

אני:"לך, לך לישון" התגלגלנו מצחוק.

הדלת של הכיתה שלי נפתחה ולאה יצאה עם חצי גוף וצרחה-

"גם כשאת לא פה את רוצה לשגע אותי?!" תפסיקו להרעיד את כל הבית ספר!"

הסתכלתי עליה לא מבינה מה היא רוצה ממני, וראיתי שהילדים בכיתה מתפוצצים מצחוק.

"איך קוראים לך?" היא פנתה לדניאל.

דניאל:"דניאל"

לאה:"קום! ועוף לכיתה שלך!"

דניאל:"מי את שתגידי לי מה לעשות?" הוא הניף את ידו בערסיות.

לאה:"תרד, תחכה לי במזכירות"

דניאל:"טוב טוב, מה שתגידי" הוא אמר והיא טרקה את הדלת.

אני:"מורה מפגרת, עזוב"

דניאל:"מה זה?! חולת נפש! איך אתם מסתדרים איתה?"

אני:"לא יודעת, זה השיעור הראשון שנכנסתי, וגם ממנו היא העיפה אותי"

דניאל:"עאלק לא מופרעת"

אני:"כן! ואתה ילד טוב ירושלים... אמרתי לך את זה כבר! "מי את שתגידי לי מה לעשות" חיקיתי אותו כמו איזה  ערסית קטנה.

דניאל:"עונה בכבוד למורים" הוא קרץ לי.

אני:"כן, שמענו עלייך"

-

איכשהו השיחה עם דניאל הוציאה אותי מהדיכאון, מה שאפילו שקד לא הצליח לעשות.

שאר היום עבר מהר יחסית,

סיימתי מוקדם והלכתי הביתה, חיממתי לי אוכל ועליתי לחדר.

הדלקתי את המחשב ונכנסתי ל-100 FM  שמתי מוזיקה והתחברתי לאייסי.

לפני שהאייסי הספיק להתחבר נשמע צלצול הפלאפון שלי.

סיוון:"אמרת שתתקשרי" שמעתי את קולה של סיוון וכעסתי על עצמי ששכחתי ממנה.

אני:"השנייה נכנסתי הביתה" הצטדקתי.

סיוון:"טוב, מה קורה?"

אני:"עכשיו יותר טוב" חייכתי.

סיוון:"מה נסגר איתך? כל שנייה המצב רוח שלך משתנה היא צחקה."

אני:"כן אה?, עזבי, ילדה מתוסבכת"

סיוון:"מה הצפונבונים עשו לך? הפכו אותך לתינוקת בכיינית"

אני:"אשכרה" צחקנו.

סיוון:"טוב מתי אנחנו נפגשות מיאמור?"

אני:"אממ... חשבתי לעצמי, היום אני במסיבה, וסופשבוע הבא אני באילת"

סיוון:"יפה לך... הקיצר מתי את רוצה שניפגש?!" היא התעצבנה בצחוק.

אני:"יום ראשון מתאים לך?"

סיוון:"כן. אבל הפעם אני באה אלייך"

אני:"יותר טוב, ותגידי גם לרומי ויובל לבוא"

סיוון:"טוב מאמי"

אני:"יאללה מאמי אני צריכה לנתק" ראיתי שנשלחה הודעה משקד.

סיוון:"שמענו עלייך, ביי נשמה"

אני:"חח ביי"

נכנסתי להודעה ששקד כתב לי-

"מאמי אני מצטער על היום,

אני אוהב אותך ואת הכי חשובה לי בעולם.

אני הכי רוצה שתהיי מאושרת, והכי רוצה שיהיה לך טוב, למרות שקצת הגזמת בתגובה שלך, כי כולה ניסיתי לעזור לך."

ראיתי שההודעה נשלחה לפני חמש דקות, כשעוד דיברתי עם סיוון.

לפני שהספקתי לענות הוא שלח עוד הודעה-

"טוב עזבי לא משנה, אני לא מבין למה אני מנסה לרצות אותך כמו איזה טמבל ולך זה בכלל לא מזיז, כשתיזכרי שיש לך חבר, דברי איתי"

אני:"מה? מה יש לך? דיברתי עם מישהי בטלפון ולא ראיתי ששלחת הודעה...ואתה יודע שאני אוהבת אותך"

שקד:"אני כבר לא יודע כלום"

אני:"נו מה בכוח אתה רוצה שנריב?"

שקד:"לא זאת את שמנסה לריב איתי כל שנייה!"

אני:"מה עובר עלייך לעזאזל?"

שקד:"יודעת מה נמאס לי לצאת הכאפות שלך, תפסיקי להיות מרוכזת בעצמך כל כך"

אני:"זה מה שאתה חושב עלי?"

שקד:"אני לא יודע מה נסגר איתך כבר. ואני מנסה להיות שם בשבילך תמיד, ואת סתם מוציאה אותי טמבל בכל סיפור"

אני:"זה ממש לא ככה"

שקד:"את יודעת שזה כן"

אני:"לא נכון"

שקד:"טוב זה כמו לדבר עם קיר"

אני:"שקד מה יש לך? מה אתה מנסה לצאת גבר עכשיו? על מה אתה רב איתי בכלל?"

שקד:"גם את זה אני צריך להגיד לך?"

אני:"טוב עזוב אין לי כוח לדבר איתך עכשיו"

שקד:"אה הבנתי, זה לפי שעות, אני לא בלו"ז שלך עכשיו. טוב ביי"

אני:"די כבר! תפסיק להוציא אותי מכשפה בכל הסיפור הזה!"

שקד:"עזבי הגר, אין טעם לשיחה הזאת עכשיו. כמו שאמרת. ביי"

לא עניתי לו, וסגרתי מיד את חלון ההודעות.

מיד נשלחה אלי הודעה מסיוון-

סיוון:"מה קורה מאמייי? (:"

אני:"חרא"

סיוון:"אמרתי לך כבר שאת ילדה מוזרה?"

אני:"כן, רק שעכשיו זה לא מצחיק"

סיוון:"מה קרה?"

אני:"רבתי עם שקד"

סיוון:"שוב?"

אני:"מה שוב? אנחנו לא רבים כל כך הרבה"

סיוון:"לא, אבל כל פעם כשאנחנו מדברות אתם רבים"

אני:"מה פתאום"

סיוון:"טוב"

אני:"טוב עזבי, מה את עושה היום?"

סיוון:"לא משהו מיוחד."

אני:"נשמה שישי בערב, מה זה לא עושה משהו מיוחד?"

סיוון:"כן, אני יודעת... לא בא לי היום"

אני:"אמרתי לך כבר שאת ילדה מוזרה?"

סיוון:"כן, זה בדם אצלנו"

אני:"אצלך אולי"

סיוון:"כלבה"

אני:"מכוערת שלי"

סיוון:"מאמי אני חייבת ללכת, נדבר מחר. "

אני:"ביי יפתי"

-

הערב הגיע מהר, השעה הייתה כבר 18:55.

אימא הגיעה היום מאוחר, ובדיוק נכנסה הביתה,

ירדתי להגיד לה שלום.

אני:"היי" התקרבתי לחבק אותה.

אימא:"היי מאמי, איך היה היום בבית ספר?" היא אמרה בעודה מורידה את התיק מכתפייה.

אני:"אמממ ... בסדר"

אימא:"זה לא מה ששמעתי מלאה"

אני:"לאה משוגעת"

אימא:"כן, היא הייתה איתי על הקו שלוש שעות וזיבלה לי את השכל על בעלה, אבל זאת לא סיבה לצעוק עליה ולא לכבד אותה!

אני:"מה?" התגלגלתי מצחוק.

אימא:"די הגר זה לא יפה. היא מורה שלך, ואני דורשת שמחר תלכי להתנצל"

אני:"טוב"

אימא:"טוב, מה חוץ מזה?"

אני:"אמממ... שום כלום. חוץ מזה שאני יוצאת היום למסיבה" אמרתי ומיד הסתרתי את פניי.

אימא:"סליחה?"

אני:"נו אימא..."

אימא:"לא, קודם כל תלמדי להתנהג בבית הספר ואז נדבר. חוץ מזה שאת גם עוד קצת צעירה."

אני:"נו אימא! מחר אני אבקש ממנה סליחה, ומה זה צעירה? אני כבר בת 15!"

אימא:"דבר ראשון את עוד לא בת 15, ודבר שני, לאיזה גילאים המסיבה?"

אני:"אמממ... כשדיברתי עם יעל בטלפון היא אמרה שזה בערך לגילאי 14-17."

אימא:"איפה זה?"

אני:"תל אביב"

אימא:"ובאיזה שעה את מתכננת לחזור? ואיך את הולכת?"

אני:"מונית, ואין לי מושג מתי. נו תפסיקי להיות כל כך דאגנית, הבת שלך תחזור היום בריאה ושלמה"

אימא:"כמה את צריכה?"

אני:"מאה, ואם את רוצה להיות נדיבה אני פתוחה להצעות"

אימא:"למה כל כך הרבה?, את רק בת 14, זוכרת?"

אני:"דבר ראשון אני כבר בת 15 עוד מעט, ומונית, ו... קולה" חייכתי חיוך רחב.

אימא:"תיזהרי לך."

אני:"אל תדאגי"

אימא:"טוב קחי מהתיק שלי כסף"

אני:"תודה ביי מאמי" הלכתי לתיק שלה הוצאתי 150 שקל בשקט,ועליתי לחדר.

נכנסתי להתקלח, שטפתי מעצמי את כל הגועל שעבר עלי היום,

ויצאתי חדשה.

שמתי מוזיקה במחשב והתחלתי להתארגן.

שמתי גופייה לבנה מקושקשת עם תחרה, סקיני ג'ינס כהה ומגפיים חומות עם עקב קטן.

התחלתי להתאפר, שמתי עיפרון שחור, קצת מסקרה, ולובלו כהה.

ייבשתי את השיער, העברתי קצת מחליק וסידרתי אותו יפה.

הסתכלתי בשעון השעה הייתה כבר 19:56.

לקחתי תיק חום קטן, ובו הכנסתי מפתח, כסף, לובלו, פלאפון , מסטיקים ועוד כמה דברים קטנים.

תוך עשר דקות נשמע צלצול הפעמון,

הלכתי לפתוח את הדלת ויעל עמדה בפתח הדלת

אני:"ואו, איזה מדהימה את"

יעל:"תודה תודה" היא הייתה מאושרת.

אני:"תגידי לאיזה גילאים המסיבה?" לחשתי לה.

יעל:"גם את יפה ו... כדאי שנעלה למעלה"

אני:"אוקי, בואי."

עלינו לחדר עם 2 כוסות קולה והתיישבנו על המיטה.

אני:"לאיזה גילאים המסיבה?"

יעל:" 15-18." היא החמיצה פרצוף.

אני:"ואיך ניכנס?"

יעל:"זה לא בעיה, אנחנו נראות גדולות... תדחפי דברים לציצי"

אני:"איזה חולה את באימא שלי" צחקנו שתינו.

העברנו לנו שעה של צחוקים עד שהגיעה המונית,

השעה הייתה כבר 21:16.

לקחנו את התיקים הקטנים וירדנו למטה.

אני:"ביי אימא" צעקתי לה מהסלון.

אימא:"תיהני נשמה שלי" היא התקרבה ונתנה לי נשיקה.

אני:"תודה" לקחתי את ידה של יעל ויצאנו לעבר המונית.

תוך 35 דקות בערך הגענו למועדון,

נכנסנו למועדון בלי יותר מדי בעיות.

המועדון היה די גדול, עוד לא היה ממש מלא,

היה רעש ובלגן, התיישבנו.

יעל:"אני הולכת להביא לשתות, את רוצה?"

אני:"אמממ... עוד לא"

יעל:"טוב" היא קמה והלכה לעבר הבר.

בחנתי את האנשים ואת המקום, וראיתי נער יפה, עם שיער שחור, מסודר היטב ונראה טוב, שנראה בן 16 בערך שמתקרב אלי.

הסתדרתי, ולרגע ברח לי מהראש שיש לי חבר.

המשך יבוא.