פשוט בלוג!!= )

והאמת יש לי כלכך הרבה לספר \ לפרוק פשוט אין לי זמן לכלוום.

אז במקום לספר מה עשיתי ומה לא עשיתי אני פשוט ארשום מה אני מרגישה ומה המצב הנפשי שלי.. מי שזה לא מעניין אותו מוזמן לצאת העיקר שפרקתי(:

משפחה: אומנם אני ואמא שלי דיי התקרבנו וממש טוב לי עם זה, בא פתאום הקטע של החופשה בחופש הגדול.. ההורים שלי רוצים לטוס בשבועיים האחרונים של החופש לברצלונה לבת מצווה של אחותי.

אבל הבעיה היא שאיכשהו כל המחויבויות שלי נתקעו דווקא בחופש. את הסטאז' של המורים צעירים (מחויבות אישית) אני מתחילה שבועיים לפני תחילת הלימודים בדיוק בתאריכים שהם רוצים לטוס.

אז אמרתי להם שאי אפשר בתאריכים האלה כי המדריכה של המחויבות אמרה לי שהיא רוצה שאני אתחיל שבועיים לפני והם התעצבנו שאני הורסת להם את התוכניות וזה שאני לא בראש של לטוס אני דופקת להם את הנסיעה. אז תודה רבה זה נורא נחמד שאתם מפילים הכל עליי אבל לא רק אותכם זה מבאס וזה לא משהו שתלוי בי! אבל למה שאני אגיד להם את זה? למה שאני פעםם אחת בחיים שלי לא אגיד להם שהםם אלה שדופקים לי תחיים עם ה"תפני קצת זמן למשפחה" וה"את זוכרת את המשפחה שלך בכלל" לאא אני לא זוכרת מרווצים?!

חבר: האממ האמתי אחרי שהחידון ציונות שלו סופסופ הסתיים ולא יהיה עליו כלכך הרבה לחץ דברים מתחילים להסתדר אבל עדיין כל פעם שאני יושבת בצד ואני מסתכלת עליו תמיד יש מסביבו כלכך הרבה בנות.

ויכול להיות שזה מקנאה אבל זאת זכותי להתעצבן מזה, לא? כי בתכלס הוא חבר ש-לי ...וכולן פשוט כלל הזמן סביבו מה שמקשה עליי להיות איתו.. ולא רק זה, בגלל שהחברים שלנו הם אותם חברים אז אנחנו כללל הזמן איתם ובכלל לא לבד ורואים שזה משפיע עלינו לרעה. גם כי זה פשוט ככה וגם כי אותי לפחות זה מעצבן שאנחנו צריכים לקבוע אם להפגש או לא לפי מה שהם יגידו ולפי מה שהם ירצו כי "לא נעים לנו להשאיר אותם לבד" אז עם כל כמה שאני אוהבת אותם אני לא יכולה להיות עם חבר שלי בכמויות שהם רוצים ודורשים.. :\

חברים: יש אחת שפשוט לוקחת פיקוד על כל העולם. חושבת שכולם צריכים לעשות מה שהיא אומרת ומה שהיא קובעת זה מה שיהיה. ולמרות שלפעמים ממש כיף לי איתה יש פעמים שפשוט באלי לראות את הראש שלה בתוך צנצנת או משו!! וזה גם כלכך שקופ שהיא דלוקה עליו היא פשוט לא עוזבת אותו לרגע וכלל מה שאני מספרת לה היא איכשהו מעבירה הלאה וזה מתחיל בדברים הכי הכי קטנים.

ויש עוד ילדה שהיא בעקרון החברה הכי טובה שלי (אנחנו יחד מכיתה א) אבל יש עוד ילדה שאני פשוט לא סובלת ואני מניחה שגם חברה שלי לא סובלת אותה אבל היא כלל הזמן נדבקת אליה.. 

ואני פשוט לא מסוגלת להיות ליידה(החברה שלי) כשהיא עם המציקה הההיא.. היא גם שונה וגם פשוט אין לי כוווח אלייה (למציקה חח ) והיום חזרתי מהביתספר עם שתיהן ופשוט הלכתי קדימה עם אוזניות אז הן התעצבנו עלי.. שילכו... 

יש כלכך הרבה דברים שאם הייתי יכולה להגיד להם דיי העולם ההיה הרבה יותר טובב \=

יש כלכך הרבה אנשים שאם הייתי יכולה להגיד להם ביי החיים שלי היו יותר קלים

יש כלכך הרבה מחשבות שהייתי רוצה לספר ולשתף אבל פשוט אי אפשר

יש כלכך הרבה דברים שמונעים מהחיים שלי להיות מושלמיים!!