אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי סלק

שלום לכן,

כידוע לכולנו ישראל נאבקת יחד עם שלוש נבחרות אירופאיות מכובדות על כרטיס העלייה למונדיאל 2006, שיערך במדינה כה קרובה לליבנו, גרמניה. אמנם שיטת הבונקר המבחיל וההתחזויות במשחק עשו את שלהן, אך עדיין אנו תלויים בתוצאות הנבחרות האחרות על מנת לסיים במקום השני בבית, לעלות למשחקי ההצלבה, לחטוף חמישייה ברמת-גן ולחזור לענייננו. כולם דנים בשאלה האם ישראל תצליח להעפיל למונדיאל, אך איש לא שואל עדיין מה יקרה אם ישראל באמת תצליח לעלות למונדיאל...

לא סתם קוראים לי "כרליאל חוזה העתידות ופותר החלומות" (סתם, לא באמת, אבל זה היה מגניב אם כן), ולכן אציג בפניכם את התסריט ההגיוני שלי, במקרה שישראל תעלה למונדיאל:

שבוע לפני פתיחת המשחקים נוחתת נבחרת ישראל בנמל התעופה בפראנקפורט.

לנבחרת מצטרפת פמלייה קטנה הכוללת רופא, אורטופד, פזיותרפיסט, מנתח פלסטי, גניקולוג, שלושה טבחים, מלצר, נערת מים, נערת גומי, שמונה מאבטחים, צלם, עוזר צלם, טכנולוג שוקולד, דובר, ממלא מקום דובר, יצרן פיאות, קוף, שני מתורגמנים, שני גרמנים, נציג איגוד הדייגים, ארבעה משגיחי כשרות, סאבלימינל, עושה להטים, מגדת עתידות ומחבל מתאבד.

לאחר התארגנות במלון והזמנת נערות הליווי, התפנו השחקנים למסיבת עיתונאים משותפת לנציגי כל הנבחרות. את ישראל ייצגו במסיבה (שהיתה ממש מגניבה. מלא כיבוד וצחוקים) מאמן הנבחרת, אברם גרנט וילד הפלא מדימונה, יוסי בניון.

אברם גרנט התייחס לכך שהבחרת לא הרשימה במיוחד במשחקי האימון שלה לפני המונדיאל, כשסיימה בתיקו עם נבחרת "אחוזת ראשונים" והפסידה בהארכה לקבוצת הנערות של הפועל נס-ציונה:  "צריך לזכור", אמר גרנט. "שבמשחק מול אחוזת ראשונים שיחקנו בהרכב חסר ומול נס ציונה סבלנו משיפוט לא אובייקטיבי. הילדות האלה שיחקו מאד אגרסיבי."

-"ומה יהיה במונדיאל?" התעניין אחד העיתונאים.

-"יהיה בסדר"

-"ואם לא תצליחו?"

-"אז נגיד שכולם אנטישמים".

-"ואם כן תצליחו?"

-"אז נגיד שהצלחנו, למרות שכולם אנטישמים".

ישראל מוגרלת לבית אחד עם קרואטיה, יפן ואלופת העולם, ברזיל.

גרנט: "הגרלה לא קלה, המטרה היא קודם כל לא להפסיד".

לפני המשחק הראשון מול קרואטיה מתברר כי טל בן-חיים סובל ממתיחה ומכאבים בירך שמאל. גרנט מרגיע: "הוא יקבל זריקה לפני המשחק ויהיה כשיר".

לפני העלייה למגרש מתלונן בן-חיים על כאב ראש ונזלת. מבדיקה מתברר כי הרופאים התבלבלו, ובמקום משככי כאבים הזריקו לו חיסון נגד שפעת. גרנט הגיב על הבעיה: "לפחות עכשיו נהיה בטוחים שהוא לא יחלה לנו פתאום."

-"אבל עכשיו קיץ..."

-"כבר היו דברים מעולם".

במשחק עצמו נוקטת ישראל בשיטה הנקראת "רוץ מצד לצד ובעט רחוק ככל האפשר", ולמרות שליטה קרואטית במגרש, נפרדות הנבחרות בתיקו אפס. גרנט: "המטרה היתה קודם כל לא להפסיד, ובזה הצלחנו. עכשיו ננסה גם להבקיע, למרות שזה לא סביר".

המשחק השני מול יפן. למרות דיבורים על ניצחון לפני המשחק, ישראל נראית רע מאד על המגרש וסופגת שני שערים מהירים מרגליי הישומי נקאטה (דקה 4) ונקאטה הישומי (דקה 11). אבי נימני מורחק לאחר דיבורים מיותרים עם השופט וביצוע תנועות גסות לעברו. בתוספת הזמן מגיע דייויד בקהאם למגרש ושישה משחקני ההרכב היפני רצים להצטלם עימו ולבקש חתימות. ישראל מנצלת את המצב כדי לצמק ל-2:1 בסיום.

לאחר ההפסד מתארח אלון מזרחי בתוכנית טלויזיה ונשאל לדעתו על המשחק: "אם הייתי משחק, היינו מנצחים 3:0". אומר מזרחי.

לכולם בנבחרת ברור- רק ניצחון מול ברזיל ישאיר אותנו בתמונת העלייה לשמינית הגמר. כל תוצאה אחרת תשלח את ישראל הביתה ואת אברם גרנט לצופית. גרנט יודע את זה ולכן לא מתכוון לוותר בקלות. למשחק מול ברזיל עולה ישראל בהרכב התקפי- כלומר רק שמונה שחקנים בהגנה.

ברזיל פותחת חזק ותוך שתי דקות מבקיעה לאחר מבצע משולב של רונאלדו, רונאלדיניו, ורונלדינודיניו, שהסתיים בשער מרהיב של רונלדודינודיניוניו. הברזילאים רצים לחגוג, אך שריקת השופט קוטעת את ריקודי הסמבה. השער נפסל בטענת נבדל. לאחר המשחק יודה הקוון, שלמעשה ניסה לגרש זבוב בעזרת הדגל ולכן נפנף בו. הלחץ הברזילאי נמשך- פעמיים פוגע הכדור במשקוף, פעם אחת בקורה ופעם בניר דוידוביץ', שנזקק לטיפול רפואי.

בדקה ה-60 מבין השוער הברזילאי כי ישראל לא תעבור את החצי בשנה הקרובה ולכן פורש שמיכה על כר הדשא ומנצל את הזמן לתנומה קלה. כעבור כמה דקות הוא מתחיל לנחור בקול רם.

בדקה ה-90, לאחר שהכדור פגע בפעם השלישית במשקוף השער הישראלי, מרחיק אריק בנאדו כדור סתמי שמתגלגל לאיטו לעבר השער הברזילאי. שחקני ברזיל מנסים להעיר בצעקות את השוער, אך לשווא. אוהדים ביציע מנסים להעיר את שוער נבחרתם באמצעות מטח ביצים, אך מחטיאים. הכדור עובר את קו השער. הברזילאים מחדשים מהר את המשחק, אך הזמן אוזל. ישראל מנצחת 1:0 ועולה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית.

גרנט: "הוכחנו לכולם מה אנחנו שווים. תזכרו שעד לפני שנה לא רצו לשדר אותנו".

-"מה הקשר?"

-"לא יודע, אבל זה נשמע טוב".

בשמינית הגמר פוגשת ישראל את נבחרת מכסיקו. השחקנים המכסיקנים בילו כנראה יותר מדי לפני המשחק ומגיעים למגרש הלומי טקילה.

שש דקות מהפתיחה מורחקים שני שחקנים מכסיקנים לאחר שהיכו במקלות את פיני בלילי, מפני שסברו כי הוא פנייאטה בצורת קוף. נבחרת מכסיקו, עם תשעה שחקנים שיכורים כלוט, לא מהווה יריב ראוי, ויוסי בניון מציג יכולת מרשימה עם שלושער ובישול לוואליד בדיר. בסיום, 4:0 לישראל.

לאחר המשחק מתראיין אלון מזרחי בתוכנית אירוח ונשאל לדעתו על המשחק: "אם הייתי משחק היינו מנצחים 3:0".

ברבע הגמר משחקת ישראל מול אנגליה. אברם גרנט התראיין לפני המשחק: "העיקר לא להפסיד. אנחנו הולכים על תיקו".

 -"אבל אין פה תיקו... חייבת להיות הכרעה במשחק הזה"

-"אז נאלתר משהו".

יום המשחק מגיע. על כר הדשא מתנהל משחק שקול. כלומר האנגלים תוקפים והישראלים משתדלים לא לחטוף. ההתגוננות הישראלית מצליחה, ולאחר שגם בהארכה לא נופלת הכרעה, נערכות הנבחרות לדו-קרב פנדלים.

כל חובב כדורגל יודע, שאם אי פעם נבראה נבחרת לוזרית יותר מישראל, הרי זו אנגליה.  האנגלים, כהרגלם בקודש, מפשלים, ודודו אוואט שולח את הפנדל המכריע פנימה ואת ישראל למפגש מסקרן בחצי הגמר, מול מארחת הטורניר, גרמניה.

גרנט בראיון לפני משחק חצי הגמר, נשאל האם הוא לחוץ לקראת המשחק מול הגרמנים: "עד לפני כמה שעות הרגשתי לחץ עצום- הרגשתי שאני הולך להתפוצץ"

-"ומה קרה אז?"

 -"אז הבנתי שזה רק גזים. עכשיו אני רגוע. אנחנו משחקים מול נבחרת טובה יותר מאיתנו, ונעשה מולה את המקסימום שלנו".

 -"מה זה המקסימום שלכם?"

 -"לא הרבה.  תגיד, במשחק הזה תיקו זה בסדר?"

-"לא".

-"חבל".

המשחק נפתח, כצפוי, בשליטה גרמנית.

בדקה ה-30, מזל גדול לנבחרת שלנו. שוויינשטייגר הגרמני (שפירוש שמו "רוכב על חזירים", כר') מוסר כדור עומק למיכאל באלאק שפורץ לרחבה הישראלית ומדביק את הכדור למשקוף. אנשי התחזוקה באיצטדיון עומלים דקות ארוכות על מנת לגרד עם שפכטל את הכדור מהמשקוף.  המניאק השתמש בדבק מגע.

לקראת סוף המחצית פורצים עשרות חוליגאנים גרמנים למגרש בריקודים סלוניים ומנסים לתקוף את השופט בשטרודל תפוחים. במחצית השנייה ממשיך הבליץ הגרמני, אך המזל עומד שוב ושוב לצד הכחולים לבנים מציון.

בדקה ה-78, לאחר שעברה את קו מחצית המגרש בפעם הראשונה במשחק, זוכה ישראל בכדור חופשי מעשרים מטרים. כאן מבצעת ישראל את תרגילה הידוע- הגבהת כדור לרחבה ואז ריצת אמוק של אחד השחקנים שמנסה להתנגש בכדור בעזרת איבר אקראי בגוף ולהעיף אותו לכיוון השער.

גם הפעם התרגיל מצליח, ויניב קטן הופך לשחקן הראשון בתולדות המונדיאל שמבקיע עם התחת. ישראל שומרת על התוצאה עד לסיום ועולה לגמר, מול הפתעת הטורניר השנייה, טוניסיה.

לפני המשחק נערכת מסיבת עיתונאים. מאמן טוניסיה: "אנו חוששים במיוחד מיוסי בניון".

 -"למה, כי הוא שחקן מוכשר?"

-"לא, כי שמענו שהוא מדימונה..."

בישראל התרגשות רבה לפני משחק הגמר. עפולה נרמסת תחת רגליהם של אלפי אוהדים המנסים להשיג פיצוחים בכל מחיר.

ראש ההממשלה מתכונן להתקשר לגרנט במקרה של נצחון. שר החוץ, שנולד בטוניסיה, מדבר ברדיו לקראת המשחק: "אני לא יודע איך הטוניסאים משחקים כדורגל, אבל יש להם אחלה קובה".

המשחק עצמו משעמם למדי ונטול אירועים מיוחדים, עד הדקה ה-88, אז הרחקה לא טובה של שוער טוניסיה פוגעת בראשו של אדורם קייסי, ומשם הכדור ניתז פנימה. הטוניסאים נשברים, וישראל מנצחת 1:0.

האוהדים הישראלים ביציעים רוקדים בטירוף ושרים שירים של שרית חדד. בחדר ההלבשה של הנבחרת חוגגים כל השחקנים ומשתכשכים באמבט שמפניה, מלבד קייסי שסובל מזעזוע מוח קל.

אברם גרנט: "היה משחק טאקטי".

-"מה זאת אומרת 'משחק טאקטי'?".

-"זו דרך יפה להגיד ששיחקנו מגעיל".

בישראל חוגגים. אנשים רוקדים ברחובות. בת"א מכינים לכבוד הנבחרת במת בידור בהשתתפות רוני דואני, אורנה ומשה דץ, דובי גל וחזיר מדבר. שחקני הנבחרת מגיעים לאירוע ומתכננים להציג לפני הקהל את הגביע. מתברר שמישהו שכח את הגביע בגרמניה. "לא נורא", אומר יו"ר ההתאחדות. "גם ככה לא היה איפה לשים אותו. סתם עוד משהו לנקות ממנו אבק".

אברם גרנט: "בסך הכל אנחנו מרוצים מההישג, למרות שהייתי מוכן לסגור על תיקו. העיקר שבן-חיים לא חלה בשפעת."

אלון מזרחי התבקש להביע את דעתו לגבי ההופעה של ישראל במונדיאל: "אם הייתי משחק היינו מנצחים 3:0".

עד כאן להפעם,

כרליאל מלך הפושטקים

פינת הרוקחת!

והפעם בפינת הרוקחת, אחת מחביבות המדור, שלא ביקרה כאן זה זמן רב, אדריאנה לימה הבלתי נגמרת: