אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי סלק

שלום לכם!

אלף דפים לא יוכלו להכיל את כל מילות הסליחה שלנו על כך שכמעט חודש, אוי לבושה, עבר מאז העדכון האחרון, אך אל דאגה, טרם נטשנו את הבלוג, והנה עדכון נוסף לפניכם.

קודם כל, חשוב לציין שכבר החלמתי סופית מהמחלה הארורה שתקפה אותי בחודש שעבר. תודה לכל מי שטרחה להתעניין בשלומי (כן כן, רק טרחה. פוגן, תתבייש לך). תבכרנה.

בנוסף לכך, הברבור ואנוכי נדהמנו לגלות שלא רק שהמונה דופק בזמן היעדרנו, אלא שהוא דופק כמו שלא דפק מעולם.  אם ארצה להיות ספרותי, ניתן לומר שאם המונה שלנו היה דמות מ"אסקימו לימון", הוא ללא ספק היה מומו. (בניגוד לימיו הראשונים של הבלוג, בו הוא ללא סק היה יהודל'ה).

אמנם מעט מוזר שקצב הכניסות גבוה יותר מאשר בימים בהם כתבנו כל יום, אבל בהחלט משמח לגלות שרבים טורחים לפקוד את הבלוג מדי יום.  משאית של צל"שים וגלדיולות בדרך אליכם.

ועכשיו, לעסק

כמו שבוודאי שמתם לב, השבוע החלו תחרויות אולימפיאדת החורף.  למי שלא יודע, אולימפיאדת החורף זה כמו האולימפיאדה הרגילה, אבל מעפן.

למרות ניחותותה המסיומת לעומת אולימפיאדת הקיץ, עדיין קיימים בה מספר סוגי ספורט מגניבים למדי, כמו הוקי קרח, שמזכיר לעיתים קרבות של ערסים חמושים בקרשים של ל"ג בעומר, מירוץ מזחלות, בו המתמודדים נכנסים לתוך מזחלות קרח ומחליקים במהירות מטורפת, כאשר בדר"כ מי שלא נהרג- מנצח, וכמובן, ההחלקה האומנותית על הקרח, שרק ה' יודע מה עובר לבחורות האלה בראש כשבן הזוג שלהן מחזיק אותן על יד אחת באוויר בזמן שהוא מקפץ על הקרח ומסתובב מצד לצד עם רגל אחת על הראש.

אבל כדי להוסיף יותר עניין וצבע לתחרויות (יותר מדי לבן), חשבנו הברבור ואנוכי על מספר תחרויות חדשות שיכולות להגביר את העניין שבאולימפיאדת החורף (בשיתוף עם הברבור רפאל):

קרב כדורי שלג-  זהו ספורט קבוצתי, בו בכל קבוצה חמישה שחקנים, המתמודדים זה מול זה בהשלכת כדורי שלג. השחקנים רשאיים להסתתר מאחורי ספסלים ופחי אשפה. פגיעה בראש שווה נקודה, פגיעה בביצים שווה שתי נקודות ונשיקה ממאור מליקסון. פגיעה בדביבון עובר אורח שווה סטייק עסיסי. משך הקרב 32 דקות, או עד כניעתה של אחת הקבוצות.

הקבוצה המפסידה נזרקת לבור של מי קרח.

רכיבה אומנותית על דובי קוטב- בספורט נפלא זה על המתמודד להילחם בדוב קוטב, לאכף ולאלף אותו, ולאחר מכן לרכב עליו ולרעות בעזרתו עדר של תאואים. הניקוד ניתן על פי הצורות האומנותיות שיוצרים התאואים ולפי הרגש ברכיבת המתמודד.

במקרה של רוכבות- אם הרוכבת כוסית היא מקבלת בונוס בניקוד.

גלישה על שקיות ניילון- כדי שסופסוף גם ישראל תנצח במשהו.

אכילה מהירה של ברד- על כל מתמודד לאכול 4 ק"ג ברד בטעם על פי בחירתו (פטל, תות, חומוס או פיפי) בזמן קצר ככל הניתן. אם המתמודד חוטף כאב ראש ומתעלף בסיום האכילה, הוא נפסל ומקבל מכות.

משחק שח בעירום- סתם ספורט נחמד, המיועד לרוסיות בלבד.

חומר למחשבה

מי לעזאזל אותו אדם בעל מוח מעוות שחשב שתוכנית טלויזיה בכיכובן של שתי בננות ענקיות לבושות בפיג'מות, שלושה דובים ועכברוש תוכל להצליח?

עוד חומר למחשבה

למה קוראים ל"דובוני אכפת'לי" ככה, אם הרוב שם בכלל לא דובים?

עד כאן להפעם,

כרליאל (וגם הברבור)

פינת הרוקחת!

והפעם בפינה, אחת הספורטאיות הקולניות ביותר שידע עולם הטניס, מריה שראפובה.

למען הספר ספק, חשוב לציין שהבחירה בשראפובה באה רק משום שאנו אוהבים מאד טניס ומעריכים את כישורי המשחק שלה, ואין לכך שום קשר לישבן המופלא הזה, שגרם לנו לאבד את יכולת הדיבור למשך שעה ולברבור למלמל מדי מספר דקות בקול רפה "מדרה מיה סנטה לוצי'ה...".

שראפובה, בכבוד:

.