אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי סלק

שלום לכן,

השבוע חזרנו הברבור רפאל ואנוכי מטיול בצפון, בחברתו של מקס, גולם העצים הגדול, שהוזכר כבר לא פעם בבלוג.

בשל טעות אנוש מצערת, הגיעה מצלמתו של הברבור לתיק שלי, ולכן פוסטמונות מהטיול יפורסם רק כשהמצלמה תשוב לבעליה החוקיים (שבניגוד אלי, גם יודע להשתמש בה).

בינתיים אחשוף רק שכשתעלנה התמונות לבלוג, תוכלו לראות, בין היתר, את הפר שניסה לטרוף אותנו, את ערמות החציר שמקס כמעט והפיל עלינו והרבה שממה ירוקה.

כל זה בקרוב, יש למה לצפות. (וזה אומר הרבה).

מסתבר שאין דבר מרענן יותר מטיול בחיק הטבע, פיצוח גרעינים על גדות החצבאני (אספנו את הקליפות, באמת), דילוג בסנדלים בין הקוצים, ריצה במים קפואים, צריחת "אוי, קפאו לי הביצים", טיגון לוף בלילה, גירוד שאריות הלוף מהמחבת בבוקר, איסוף טרמפיסטים מוזרים שלא יודעים לאן הם צריכים להגיע ושינה טרופה בשק שינה של בנק אוצר החייל.

רוני. גם היא מתחברת לטבע. (ומה זה לעזאזל "צ'גה צ'גה"?!)

צר לי שאין הפעם עדכון של ממש, אך טרם התאוששתי מהמופלטות של אתמול (ולא, אני לא מרוקאי):

"קח, קח עוד מופלטה."

"זה בסדר, כבר אכלתי, תודה."

"בסדר, אבל קח עוד אחת, קח!"

"לא, לא צריך, באמת."

"טוב, אז תשתה משהו. מה תשתה?"

"כלום, אולי רק משהו להוריד את הדבש..."

"אז קח עוד אחת עם דבש, קח כבר!"

"אני רוצה, באמת, אבל כבר בא לי להקיא מהדבש הזה."

אבל זה טעים! טעים! תאכל כבר, אתה מעליב אותי כשאתה לא אוכל, ועוד אחת עם דבש!"

"זה מאד טעים, אבל..."

"קומי את, תני לו לשבת. שב! ותאכל מופלטה. וגם מרציפן. אבל אל תשכח להוציא את העלה של הפלסטיק מהמרציפן לפני שאתה אוכל."

למקרה שתהיתם, אכלתי עוד מופלטה.

עם דבש. בטח עם דבש.

פינת הרוקחת!

אתמול ציין העולם את יום הולדתו ה-19 (או ה-20, לפי הכתוב בבלוג העלוב והמסריח שלו, שגם נורא מגעיל שם) של לא אחר מאשר האדם המושמץ ביותר בבלוג הזה, רפסנג'ני.

בתחילה חשבנו להקדיש לו את הפינה האהובה עליו, הפינה שלשמה הוא נכנס לבלוג הזה חמש פעמים ביום, הפינה שאת שמה הוא זועק בלילות מתוך שינה כשהוא מכוסה זיעה קרה, הפינה שקרויה על שם אחותו- פינת הרוקחת.

אבל לבסוף החלטנו שרפסנג'ני הפוחז לא ראוי להקדשה, ולכן הפינה מוקדשת היום לסבא של עידו קוז'יקרו, ואתם תזכו להתבונן בנפלאותיה של הדוגמנית בעלת השם של מנת פסטה, ונסה לורנצו:

עד כאן להפעם,

תהיו טובים ואל תשכחו להוציא את העלה מהפלסטיק לפני שאתם אוכלים מרציפן,

כרליאל