בדיוק הייתי ב-one וקראתי על דודו אוואט שמשחק ביום כיפור, כשלפתע צילצל הפלאפון. בעצם לא ממש צילצל, כי הוא על רטט, אבל הוא זז קצת ועשה אורות כחולים. בחושיי החדים הבנתי שכנראה מישהו מתקשר.
"אם זה מהצבא אני צורח" לחשתי.
זה היה רפסנג'ני. פתאום טלפון מהצבא נראה לא כל כך גרוע.
מסתבר שרפס', שנשאר לסגור את החג, לא ממש מרוצה מהמצב והתקשר כדי להביע את אי שביעות רצונו ולהעביר את הזמן.
בין "לא טוב לי" ל"רע לי" שאל רפסנג'ני "תגיד כרליאל, מה עם הבלוג?"
שאלה טובה.
תגידו תודה באמת למפקד של רפסנג'ני שהשאיר אותו בחג, ורק בגלל זה הוא התקשר ורק בגלל זה נזכרתי שעברו כבר חודשים מספר מאז כתבתי פה את שנינותיי.
אי לכך, החלטתי לשבור בצורת באמת ארוכה ולאחל כאן שנה טובה למספר דמויות מפתח:
קודם כל, שנה טובה לשותפי לבלוג, נזר הבריאה, כפרה, נשמה, הפרח בגני, ידיד נאמן וכתף להישען עליה בדמדומי הערב - מי אם לא, הברבור רפאל.
שנה טובה לזאביק, הכלב של רפאל, שהוא ללא ספק הכלב הכי מפונדרק שפגשתי בחיי, ורק על זה מגיעה לו ברכה,
שנה טובה למקס, בופל ואפילו לרפסנג'ני היללן, שרק בזכותו הפוסט הזה נכתב,
שנה טובה לג'יימי ארנולד ממכבי, כי השם שלו הכי נשמע כמו שחקנית פורנו,
שנה טובה להילה נחשון, שהיתה הדבר הכי מעניין השנה בטלויזיה,
שנה טובה לבחור הנחמד שהקיא לידי בחדר מיון, כי באמת שהוא צריך את זה,
שנה טובה לכל מי ששלחתי לו ברכת שנה טובה ולא שלח לי חזרה,

"שלום ג'יימי, אני האינסטלטור"
שנה טובה לכל הצרפתים שבאים לצלות את עצמם בטיילת בת"א,
שנה טובה לכל מי ששאל אותי איך מגיעים לרחוב בלובשטיין ואמרתי לו שאני לא מהאזור,
שנה טובה לאבו שוקרי המקורי,
שנה טובה לאבו שוקרי המקורי השני,
שנה טובה להפועל פ"ת, שכנראה שום דבר כבר לא יעזור לה,
שנה טובה לשלומי שבת, כי ככה בא לי,
וכמובן, שנה טובה לכל קוראינו האמיצים (אם עדיין יש כאלה) - ג'ין הסמורילה, ויוי, קיטי, פוגן, מייפל, מנשה הסרטן, לוסט, יסניר, :-)... אם שכחתי מישהו, תדקרו אותי עם מזלג.
עד כאן להפעם,
באמת שנשתדל לעדכן מתישהו,
כרליאל
והברבור רפאל (שתמיד נמצא כאן ברוחו)

אדריאנה לימה. שנה טובה גם לה.