ואת מתחילה להבין שסטית מן המסלול, והדמעות כבר לא תחת חסותך והן ללא בושה זולגות על פנייך ומורחות את האיפור שניסיתי לכסות איתו את כל הזוהמה שבתוכך ומציבות לנגד עינייך את התובנה שתוביל לשינוי. את סטית מן המסלול, את כבר לא אנורקסית, את הפכת להיות בולמית, את הפכת להיות לוזרית, כמו תמיד.

ואז את מבינה שזה נגמר, את מבינה שאת חייבת לצעוד לכיוון של מנצחים ולא לכיוון של כושלים. את חייבת להחזיק את כל מה שבוער בתוכך ולא לאפשר לתשוקה רגעית להפוך אותך לחסרת אונים אל מול עוגה / חבילת שוקולד / פסטה עם רוטב משמין / פשטידה. נמאס לי להרים את עצמי בכל פעם אחרי שאני מתמוטטת. איזה מתמוטטת - פשוט מתרסקת על הרצפה כמו פארשית. אז חזרתי ללקסעדין, וזה לא אומר שאני אזלול ואז אטהר עצמי - כי זו הגדרה לבולמית [ואני לא רוצה שיאבחנו אותי ככזו].

אני אצום, אני ארגיש רעבה, אני לא אוכל. ולא ליום יומיים, אלא לתקופה ארוכה, כשהעצמות כבר יכאבו לי כי אין להן ריפוד דוחה של שומן, כשהעיניים המעוותות שלי יתחילו לראות את התוצאות, רק אז אולי אני אוכל להרפות. ויכול להיות שזה לא יקרה לעולם, אבל יש בי עדיין ניצוץ של תקווה שמחכה ליום בו יוכל להזדווג עם ניצוץ נוסף ולהפוך לאש של אושר עילאי כל כך. - זה יקרה ביום בו אני אוכיח לכולם שצדקתי. שרק כשאהיה 20 קילו פחות [זה תקף לתקופה בה הייתי עשרה קילו יותר מעכשיו, אז עכשיו רק עוד עשרה] , אני אהיה שווה משהו, אנשים יאהבו אותי, ירצו בחברתי, ירצו אותי לכל מיני דברים שווים. ועוד יותר מזה, אני אוהב את עצמי, אני ארצה בחברת עצמי, אני אהיה מסוגלת לשבת מול כל פיתוי אפשרי ואדע לעמוד על הרצונות שלי. אפילו אם הם אינם קצרי טווח והתוצאות נראות רק אחרי תקופה ארוכה של ייסורים. אני יודעת שבסוף אני אהיה מאושרת, יהיה לי טוב. תהיה לי אהבה גדולה, תהיה לי משפחה חמה ואוהבת, יהיו לי חיים טובים. אני מקווה. ואני אהיה שולטת על עצמי כמו שאף אחד, אף פעם לא שלט בי. [וזה לא שלא ניסו - וגם הצליחו, אבל אני אחזיר לעצמי שליטה]. אני יודעת שהפעם אני לא אאכזב את עצמי. אני יודעת.

19.11 - יום רביעי

קורנפלקס + חלב 1% [200] + תפוח קטן [60] + מעדן 0% [48] - 308

המשקל אצל הדיאטנית הראה - 49.5.