קודם כל תודה רבה רבה רבה על כל מי שהגיב לי בפוסט הקודם,אני יחזיר לכם תגובות,אל תדאגו,פשוט הייתי עסוקה בימים האלו היה לי בגרויות מתכונות וכאלו..(לא שעכשיו אין לי..)
אז לכן אני יחזיר לכם מחר,אני מקווה("
וגם בגלל כל הלחץ הזה לא יצא לי להעלות שום פרק באורך נורמאלי,אז היא הפרק הזה יצא די ארוך
אני מקווה שתואהבו אותו!
ושימו לב!!! יש מצב שיהיה בפרק פול טעויות ופשלות,כי לא בדקתי אותו,אין לי כוח אני מתה מעייפות..
אז קיצר קריאה מהנה למי שקורא בכלל,ואני מחזירה תגבות!!
מחזירה תגובות!
בפרק הקודם:
בחדר שררה אווירה מתוחה ביותר,מלבד הרעשים שבקעו מהאש השורפת את גופת אמה,ונשימותיהם המתוחות של ג'ון וסנדי,לא נשמע כל רעש נוסף.
כשהיא בוחנת באיטיות את הדמות,מבעד לאצבעות ידה,היא לפתע הבחינה כי ידיו מכוסות פרווה סמיכה ועבה,וממקומות שאין בהם פרווה,מבצבץ עור סדוק,לבן וקשה,כולו מלא צלקות ונימי דם נראות דרכו,למרות עוביו.
סנדי הרימה את מבטה,ולמרות הפחד,הביטה על פניו של הדמות.
פני היצור גם כן היו שעירות,עניו אדומות וזוהרות כפנסים.מבעד לשפתיו הקשות,לפתע הבחינה כי פיו מלא שיניים חדות,דבר זה גרם להבזק של צמרמורת לעבור בגופה של סנדי.
לאחר כל זה,סנדי הבחינה כי משהו מוכר לה באותן הפנים,כאילו זה אדם המוכר לה שנים רבות.
היא התמקדה באותן פנים זועמות,כשלפתע אמרה ברעד ובחשש:
"ב...בב...ב...ייללל?..ביל?זה אתה!?"
פרק 30
סנדי לא ציפתה לתשובה,היא הייתה בטוחה כבר שזה אכן הוא.מה קרה לו? חשבה סנדי והזדעזעה מעובדה זו,כשדמעות שוב פורצות החוצה ללא בושה והפסק..
אך ביל הגיב בשתיקה,הוא המשיך לעמוד מולה ולהביט בעיניה הבוכיות של סנדי.
"ביל? זה באמת אתה?!" אמר ג'ון בקולו המופתע.והבעת פניו השתנתה גם כן .
ביל הטה את ראשו לעברו של ג'ון והביט בו כחיה המביטה על טרפה,הוא כיווץ את אגרופיו בעצבנות ונעל את שיניו החדות זו בזו.
עניו של ביל החלו להפוך לאדומות אף יותר ממה שהיו,הוא התקרב לכיוונו של ג'ון,וג'ון החל להתרחק בהיסוס ממנו לעבר הקיר,כשהוא מביט עליו באי הבנה.
"מה קרה לך ביל?" שאל ג'ון. "אתה לא זוכר אותי? אני החבר הכי טוב שלך הרי?"
לפתע ביל עצר במקומו,במרחק של בארך כ-2 מטרים מג'ון,פתח את פיו והחל בדבריו,בקול אימתני ומאיים:
-"מה אמרת?! אם אכן היית חברי הטוב,למה אתה זה שגרמת לכל הצרות האלו?אתה גרמת למות כל האנשים שמתו בימים אלו,ואתה גרמת לכך שסנדי תתרחק ממני!"
-"מה?!" שאל ג'ון בעודו לא מבין כלל על מה הוא מדבר.
-"אתה הפרדת ביני לבין סנדי!" צעק עליו ביל בצעקה מחרישת אוזניים,כששיניו ננעלות יותר ויותר אלו באלו,ואגרופיו מתכווצים בחוזקה,יותר ויתר.
ג'ון כיווץ את פניו באי הבנה ואמר בקול לועג "מה?!!"
סנדי עמדה מאחור והביטה על ביל וג'ון,כשלפתע היא הבחינה כי גופו של ביל החל לרעוד מרב כעס,כאילו עוד רגע זעם אדיר הולך להתפרץ מתוכו,הישר על ג'ון.
סנדי הבינה כי עלייה לעשות משהו,אחרת עוד רגע הוא יתנפל על ג'ון,ואף יכול להורגו בקלות.
אך לפני שסנדי הספיקה לנקוט בצעד כל שהוא,ביל התנפל על ג'ון והחל לחנוק את גרונו,כשג'ון מנסה להיאבק עימו,אך ללא כל תועלת.
-"ביל תעזוב אותו!!" צעקה סנדי בכל קולה.
היא רצה במהירות לעברו של ביל וניסתה להיתפס בגבו הרחב והשרירי.
סנדי נטלתה על צווארו של ביל וניסתה לגרום לו לכאב כל שהוא כדי שיעביר את צומת ליבו עלייה.אך גבו היה קשה כאבן,ואף כי סנדי ניצלה את כל כוחותיה,הוא לא חש בדבר.
-"ביל תעזוב אותו!" צעקה סנדי משום שלא היה ביכולתה לעשות דבר.
"אני...אני אוהבת אותך ביל,תעזוב את ג'ון!,אני לא אוהבת את ג'ון,והוא גם לא עשה שום דבר שאתה יכול להאשימו! בבקשה ביל.." אמרה סנדי,תחילה צעקה בקולי קולות,אך לאחר מכן קולה הפך לרך והיא החלה לנסות לחנוק את הבכי שמנסה לפרוץ מתוך גרונה.
לפתע ביל עזב את ג'ון וזרק אותו על הרצפה מלאת הפיח והאבק.
הוא הסתובב לעברה של סנדי וחיבק אותה בחוזקה.
סנדי התגברה על רגשותיה שנגדו לגמרי את מעשיה ומילותיה אל ביל.היא חיבקה אותו בחזרה על מנת שיחשוב כי היא עדיין אוהבת אותו,למרות תחושתה הבלתי נעימה לגבי כך.
כשהיא מחובקת בתוך גופו הגדול והשרירי של ביל,שאוחז אותה כל כך חזק שעצמותיה החלו לכאוב.ביל עמד עם גבו לג'ון,וסנדי הביטה עליו כשמענייה יורדות דמעות.
ג'ון התנשף בכבדות ושפשף את גרונו עם ידיו,על צווארו היו סריטות רבות מלאות דם,והיה ניראה שעוד רגע לא תהיה נשמתו כאן יותר.
סנדי רצתה ללכת לעברו,לחבקו ולהרגיעו,אך ביל שעדיין חיבק אותה בחוזקה לא אפשר לה זאת.
-"ביל?אתה יכול אולי בבקשה לעזוב אותי?אחיזתך נורא מכאיבה לי" אמרה סנדי בקול עדין ובוכה.
ביל עזב אותה והביט בה,במבט רך ואוהב למרות מראהו המאיים.
"מה קרה לך?" אמרה סנדי כשהיא מביטה מעבר לגבו הרחב של ביל,על ג'ון שעדיין נחנק במקצת,ונשימותיו אינן סדירות.
ביל השפיל את מבטו,והביט לעבר הרצפה.
-"אם אתה לא רוצה לענות,אינך חייב,אך הרשה לי ללכת לבדוק את מצבו של ג'ון,לאחר שניסית לחונקו!" אמרה בקול מאשים.
ביל הרים שוב את מבטו והביט על סנדי מס' רגעים,ולאחר מכן הוא הסתובב לעברו של ג'ון.
ג'ון שהבחין בנעשה ניסה להתרומם ממקומו,ולהתרחק מביל,אך לא הספיק.ביל ניגש אל ג'ון וניתפס בו בחוזקה.
-"ביל תעזוב אותו!" צווחה סנדי.
ביל העמיד את ג'ון על רגליו והניח לו לנפשו,כשהוא מסתובב חזרה אל סנדי.
-"הוא בסדר גמור"
-"אני עדיין רוצה לגשת אליו" אמרה סנדי.
-"אני יודע,את אוהבת אותו,לא אותי!"
-"לל..לא ביל,אני אוהבת אותך!" אמרה סנדי במטרה לנסות לשכנעו כי הדבר נכון,וליטפה לו על עורפו השעיר בעדינות.
ביל אחז בידה והביט בה במבט אוהב,"אם אכן זה כך,אז בואי איתי עכשיו,נלך לאן שהו ביחד ונשכח מהכל"
סנדי הרגישה תחושת גועל,היא לא יכלה להודות בכך שאיננה מאוהבת בו,אלה אף שונאת אותו,לאחר כל פגיעותיו ברגשותיה,לאחר היעלמותו,ולאחר "מותו" שמסתבר כלא נכון,ועכשיו?כשהוא ניראה כך,ואף ניסה להרוג את ג'ון,כיצד תאהב אותו?!
-"ביל,איני יכולה להסכים לבקשתך,ובמיוחד לא ליפני שתסביר לי מה קרה לך!?"
ביל שוב השפיל את ראשו,ואמר בקול מדוכא: "לא כאן"
סנדי שמחה כי סוף סוף תוכל לצאת מהמקום הנורא הזה,לאן? איננה יודעת,אך העיקר לא להיות במקום מבחיל זה.
היא הסתובבה לעבר האש הבוערת בפראות מאחורי גבה,ודמעות נפלו מעניה לתוך האש,כשנזכרה כי בתוך האש חסרת הרחמים,שוכבת גופת אמה..
ליבה פעם בחוזקה,והיא החלה לבכות בכי מר.
"אמא..." היא מלמלה לעצמה בשקט,כשמראה גופת אמה השסועה לנתחים עומד לנגד עיניה.
ג'ון שהביט בה,הרגיש גם כן צביטה בלב,לפתע גם הוא החל לבכות,כנראה משום שלא יכול היה לשמור בתוכו את כל רגשותיו ששמר במשך כל הזמן הזה,והוא גם כן פרץ בבכי.
הוא רצה לגשת ולחבק את סנדי בחוזקה,אך היסס מתגובתו של ביל.
ואכן את רצונו יישם ביל,הוא ניגש אל סדני ועטף אותה בזרועותיו.ומלמל בשקט "סנדי אני אוהב אותך"
סנדי החלה לבכות אף יותר,היא מצאה עצמה במצב נורא,בו חייבת להכריח עצמה לאהוב אדם(שזה גם כן תחת סימן שאלה) שאיננה אוהבת כלל,שונאת ומתעוות.היא איבדה את אמה,ולא סתם במוות רגיל,היא מתה במוות מחריד ונוראי,שסנדי "זכתה" לראות...
במוחה שוב עלו כל המאורעות הנוראים,שבואו אחד אחרי השני ללא כל הפסקה,או אזהרה.
-"בואו נסתלק מכאן,אני לא יכולה להימצא כאן יותר" אמרה בקול רועד מבכי.
ביל הביט בפנייה הבוכות,ובגופה הרועד,הוא ניגב את דמעותיה בעדינות,בידו השעירה הגדולה,וחיבק אותה שוב בחוזקה.
-"בואי נסתלק מכאן,אני אקח אותך למקום בוא אני גר כרגע"
-"ביל,אני רוצה לנוח מהכל,הנח לי בבקשה לחזור הביתה,ולפחות לכמה זמן לשכוח מכל הקשיים והצרות בהן אני שקועה."
-"את תוכלי לנוח אצלי,את תיראי,אני יגן עלייך מכל דבר,ואשמור עלייך כל עוד נפשי בי"
סנדי כיווצה את פנייה ונשכה את שפתה,היא לא ידעה כיצד לסרב לעצתו של ביל,אך פחדה שלא יאמין לה כי היא אוהבת אותו,אם הוא יגלה כי ליבה שיך לג'ון ולא לו,מי יודעה כיצד יגיב,ואם תיראה לאחר מכן שוב את ג'ון...
-"אני רוצה לחזור הביתה,בבקשה ממך!" התחננה סנדי.
-"ביתך החדש עכשיו הוא ביתי" הוא הרים את סנדי על ידיו והחל ללכת לכיוון היציאה מהדירה הנטושה.
-"חכה!" צווחה סנדי. "תוריד אותי!אני לא רוצה ללכת לשום מקום חוץ מביתי האמיתי!"
ביל עצר במקומו,הביט על סנדי שמנסה להיאבק בו על מנת שיוריד אותה חזרה אל הקרקע,מבטו הפך לפתע מ"רך ואוהב" לרציני ומאיים.
"את באה איתי,אין לך דרך אחרת!" אמר ביל.
-"תוריד אותי עכשיו!אני לא רוצה ללכת לשום מקום איתך!" עוד רגע והייתה פולטת את המשפט שהיה פוצעה את ליבו של ביל, גורם לו לכעוס,ולהשמיד כל אחד שעומד על דרכו לליבה של סנדי,ובמקרא זה,הראשון "על דרכו" הוא ג'ון....
ביל נאחז בסנדי אף יותר חזק מקודם,והמשיך ללכת לעבר היציאה.
סנדי ניסתה להיאבק בו,אך כוחותיה היו מאופסים,היא הייתה עייפה עד מאד,ואף אם לא הייתה עייפה,ביל בכל מקרא היה גובר עלייה בקלות.
-"חכה!! ל אא!!!" נשמעה צעקה מאחורי גבם.
ביל הסתובב לאחור,וסנדי הפסיקה לרגע במאמציה הכושלים להתחמק מביל.
דמות גבוהה,בעלת שיער שחור ארוך,ועניים כחולות ועמוקות,ישבה על מיטה חורקת ובלויה,כשהיא שקועה במחשבותיה.
-"ממממהההה!?"
נשמעה צעקה קולנית מהחרד השני,שבוא ישבו הבוס שלה,וכל שאר חבריו ועוזריו,שקטעה את מחשבתה.
היא התרוממה ממקומה,כשכל תזוזה שלה גורמת לחריקות,היא התקדמה באיטיות לעבר הדלת, התיישבה על ברכיה,קירבה אוזנה לדלת,והתרכזה בשיחה הנשמעת מהחדר השני.
-"אני לא מאמין כי אלכס לא עשתה זאת,היא תמיד ביצעה את כל המטלות בשלמות,אף לא הייתי צריך לבדוק אותה,ועכשיו אתה אומר לי שהיא לא השמידה את סנדי הזאת שדוחפת את אפה לכל מקום!"
ליבה של אלכס קפא,היא הבינה כי עלייה להסתלק מכאן,היא ידעה כי להימלט ולהתחבא אין טעם,ימצאו אותה בכל מקרא ויהרגו אותה,היא החליטה כי עלייה לדווח לסנדי על הנעשה.
אלכס עצרה את נשימותיה שהפריעו לה לשמועה בברירות את השיחה והאזינה להמשך הדברים בתקווה לשמועה מידע מועיל ליפני שתעזוב את המקום.
-"כן בוס,עד כמה שזה לא יאומן היא אכן השאירה את סנדי בחיים,ו...לא נעים לומר,אך דבר זה נודע בצורה לא מכוונת,מרטין נסע לבית החולי..."הבוס קטע את דבריו:
-"רגע מי זה מרטין?!,מדוע אני לא מכיר אותו!!!" זעם עליו הבוס.
-"מצטער בוס,אתה מכיר את מרטין בתור "בלאק" זה בעצם שם משפחתו,אז בלאק נסע לבית החולים כי הודיעו לו שאימו גוססת,והיא רוצה לראות אותו ליפני מותה.
אך בדרך לחדרה של אימו הבחין לפתע בסנדי,תחילה חשב כי זו טעות,אך לאחר שהתמקד בה,והיה בטוח שזאת היא,הוא ניסה להשמידה...ו..."
-"מה ו..?תמשיך לדבר יא חתיכת חלאה!אחרת אחתוך את גרונך ולעולם לא תדבר יותר!!" התעצבן הבוס.
-"זכור לך שלפני כשבועיים היינו צריכים להיפטר ממספר ראיות,נאלצו לשרוף דירה אחד ביחד עם הדיירים,הם ידעו יותר מידי.אז במרדף סנדי ועוד שני אנשים איתה,איך שהוא הגיעו לדירה ההיא,אני לא יודע מה בדיוק קרה אז,עד לכאן בלאק הודיעה לי על כל מעשיו.
לאחר שהוא לא התקשר אלי אני חייגתי אליו ומישהו אמר ש"העבודה נעשתה" עשיתי עצמי כאילו כלום לא קרה,אך הבנתי כי זה לא בלאק.
עזבתי את כל עיסוקי,ונסעתי לדירה השרופה.
כשהגעתי למקום המיועד והתחלתי לעלות במדרגות באיטיות,הבחני כי אישה יושבת על המדרגות בפתח הדירה.
לא שאלתי אותה כלום,פשוט התעקשתי להיכנס לדירה,אך האישה ניסתה לשכנעה אותי שלא אעשה זאת.
תפסתי אותה כדי שלא תברח למקרה שאראה משהו ובעקבותיו אצטרך להורגה.
וכך אכן היה,מצאתי את בלאק שוכב על הרצפה עם ראש שסועה ע"י גרזן.
התעצבנתי מאד על כאן והרגתי את אותה האישה."
אלכס בלעה בקול את רוקה וניגבה את הדמעות שהחליקו על לחייה.
"זז...ז..זאת אמה של סנדי!" מלמלה אלכס בעצב.והמשיכה להאזין לשיחתם.
-"היכן הגופה?!" אמר הבוס בקול אדיש.
-"מה איזה גופה?" שאל האיש המספר.
-"שאלתי איפה הגופה!! למה כל הצוות שלי מפגרים חסרי סכל!!למה אתה כזה דביל שלא יכול לענות לי על שאלה אחת פשוטה!איפה הסכל שלך בתחת? כי ניראה לי שישבת עליו יותר מידי!אני הכריח את התחת שלך לעבוד כהוגן!אם לא תענה לי על השאלה הזאת אני אפוצץ לך את כל מה שנשאר מהסכל שלך!!!(בעודו מוציא רובה ומצמיד לראשו) אני עוד אראה לכם מה זה לעבוד!ולמה אני שומעה על כל זה רק עכשיו?למה לא סיפרת לי על זה מתי שזה קרה!!!?מי כאן הבוס?אני או אתם?למה אני מגלה את זה אחרון!! אני אראה לכם מי הבוס כאן!!" הבוס צעק ותקף אותו בעצבנות וחריפות,כשהוא מכוון את רובהו לכל עבר,מוכן להרוג כל מי שנימצא לנגד עניו..
כולם השתתקו והקשיבו בשקט לבוס.
דממה השתררה בחדר,נשמעו נשימותיהם של הנוכחים בחדר,ונשימותיו הזועמות של הבוס.
-"מי הסתיר ממני עוד משהו?!" שאל הבוס בקול אדיש אך שקט,בעודו לא מראה את הכעס שבוער בו.
-"אהה בוס אני..." אמר אחד הנוכחים בחדר וליפני שההוא הספיק לסיים או אף להתחיל בדבריו,הבוס כיוון לעברו את נשקו ללא היסוס, וירא הישר בראשו.
-"מי הבא בתור!!?" שאל הבוס בקול "רגועה".
כולם השתתקו והביטו על הגופה המוטלת על הרצפה.
באותו הרגע אלכס התרוממה ממקומה,היא לקחה את נישמה והתכופפה מתחת למיטתה.
השטיח המאובק הוזז ממקומו ומתחתיו התגלה בור כל שהוא המכוסה ע"י קרש.
אלכס הזיזה בשקט את הקרש נכנסה פנימה וסגרה מעליה את הפתח.
באותו הרגע נשמעה צעקה אימתנית מהחדר השני:
"תביאו לכאן את אלכס!!!!!"
-"כן בוס" נשמעה מקהלה של קולות.
ותוך שניות התפרצו לחדרה של אלכס כל הפושעים,במטרה למצוא בחדר את אלכס.
באותו הזמן אלכס התקדמה במהירות דרך הביוב לפתח כל שהוא שיובילה החוצה.
-"מה נגיד לבוס?אי אפשר להגיד לו שאלכס נעלמה?!היא יהרוג כאן את כולנו!!"
מלמלו הפושעים הנוכחים בחדרה של אלכס.
הם החלו לסקור את החדר כשכל אחד מחפש בכל פינה אפשרית בחדרה הקטן והמישן של אלכס.
"לא יכול להיות!?לאן היא יכולה להעלם,היא לא יצאה מהחדר" מלמל אחד הפושעים,בעל מראה צעיר,עניים בעלות צבע כחול קהה עמוק,גובהו היה מעט מעל הממוצע,ועל ידו צלקת שמתפרסת בצורת "חט" על כף ידו.
הוא התכופף מתחת למיטה,בעודו חסר תיקווה,בלי כל מחשבה כי ימצא דבר כל שהוא מועיל,הוא הזיז הביט על השטיח המאובק,כשלפתע הבחין כי הוא מונח בצורה בלתי רגילה,לאחר מכן כמובן הוא גילה את הפתח שהסתתר תחת הקרש דרכו נמלטה אלכס..
כעדר הפושעים חדרו אחד אחרי השני אל תוך הפתח,כשחלקם הלכו לבדוק את היעד שאליו מגיעה אותו מעבר.
אלכס המשיכה לרוץ בכל כוחה בתעלת הביוב הצרה והמצניחה,כשהיא מנסה להאיר את דרכה עם האור הדל שנובע מפנסה.היא התנשפה בכבדות וניסתה לתכנן את מהלך מעשייה העתידיים,כשבמוחה צפה השאלה:"כיצד היא תוכל למצוא את סנדי?!"
לאחר מס' דקות של ריצה ממושכת,הבחינה אלכס באור נוסף מלבד אור הפנס.
"היציאה!" מלמלה אלכס כשבליבה בוערת מעט שמחה.
היא האיצה את ריצתה,שגם כך עד כה לא הייתה כלל איטית,והתקרבה במהירות אל מקור האור.
"מקווה שאני אצא לפחות במקום מועיל כל שהוא,ושאספיק למצוא את סנדי ליפני שאפרד מחיי,לי איך סיכוי לחיות,אך עליי לנסות בכל כוחי להציל,ולעזור למי שיש עדיין טעם בכך"
אלכס התקרבה אל מקור האור יותר ויותר,לאחר מכן היא עלתה בזהירות על הסולם שהוביל ליציאה מהביוב.
"לעולם לא השתמשתי בדרך הזאת להימלט,ידעתי שאם אמלט על מנת להציל עצמי מדבר אחד,כך אביא למותי,אך עכשיו אני בכל מיקרה אאבד את חיי.." אלכס לא הפסיקה לדאוג,היא הייתה דאוגה נורא מכך שלא תספיק לעשות את מה שעלייה לעשות ליפני שהיא תמות,ודבר זה אכן מוצדק,כי ליד כל היציאות האפשריות מתעלת הביוב הזאת,ציפו לה אנשיו של הבוס.
אלכס העלתה באיטיות את מכסה הביוב,כשהיא הציצה מעט על מנת ליראות,לאתר את מיקומה,עוד ליפני שהספיקה להבחין בדבר,לפתע עבר מעל ראשה דבר כל שהוא שהשמיעה רעש חזק במיוחד וגרם לאלכס להכניס את ראשה חזרה.
היא הביטה למעלה(כשהיא לא יוצאת מתוך הבור) לאחר מכן עברו עוד ועוד "חפצים" מרעשים שכאלו,"איזה טיפשה אני!אני באמצע הכביש...!!" חשבה לעצמה אלכס.
היא פשוט כלל לא ציפתה למצוא עצמה באמצע הכביש,והיא אף לא ציפתה למצוא את היציאה,יותר נכון לא ציפתה להגיעה עלייה,משום שחששה ממותה הקרב ובא.
לבסוף אלכס הוציאה בהיסוס את ראשה מתעלת הביוב,היא לא הספיקה לאתר דבר,אך הספיקה ליראות כי אין רכב הבא אליה,היא השתמשה בהזדמנות זו,וקפצה במהירות מתוך התעלה ורצה למדרכה הקרובה.
לפתע הבחינה כי דרך הכביש הסוער,תוך כדי זה שהם עוצרים מכוניות,יורים באוויר ואף לכיוון בני האדם,רצים לכיוונה אנשיו של הבוס.
ללא היסוס היא החלה לרוץ לכיוון לא ידועה כשליבה פועם בחוזקה.
היא ידעה כי סיכוייה להימלט מעטים,משום רודפיה רבים,והיא אף לא מכירה את כולם,כך שלא תדע אם להימלט או לא...
"ביל תעזוב אותה!" צעק ג'ון לעברו,כשהוא מחזיק את סנדי על ידיו וכבר מתכוון לעזוב את המקום.
ביל הניח את סנדי על הקרקע,והחל ללכת לכיוונו של ג'ון השרוע על הרצפה,וכוחותיו מאופסים מעייפותו הרבה.
"ביל!!אל תתקרב אליו!!!" שוב צווחה סנדי לעברו של ביל.
ביל הסתובב אליה,והביט בה לרגע בעניו הצהובות והמשדרות טינה,"אל תתערבי" הוא אמר והמשיך ללכת לכיוון ג'ון.
סנדי הייתה חלשה מאד,לעולם היא לא חשה כל כך חלשה,היא ניסתה להתרומם ממקומה,אך הרגישה כאילו גופה הצנום שוקל משקל עצום שלא ניתן להרמה.
היא הביטה לכיוונו של ג'ון הדחוק קרוב ככל האפשר לקיר,ומבטו מרוכז בביל שמתקרב לעברו,במבט לא מתואר,וכוונה להשמידו.ג'ון ניסה להתרחק ממנו,אך עייפותו גברה עליו,וקבעה אותו במקומו כאסיר.
במחשבתה,סנדי כבר ראתה כיצד ביל יהרוג עכשיו את ג'ון,אך אינה יכלה לאפשר זאת,היא איבדה כבר המון אנשים שהיו יקרים לה,ולא יכלה לאפשר שגם ג'ון ילך מהעולם.
למרות עייפותה שכבלה אותה אל הרצפה,סנדי הצליחה באיטיות להתרומם,היא הלכה לכיוונו של קרש זרוק,חלקו שרוף,ובחלקו השני בלטו מסמרים חדים וארוכים.
היא לא תיארה לעצמה שתוכל להגיעה עד לקרש ללא התמוטטות באמצע,וברור שלא תיארה גם שתוכל להרימו,כשהיא לא יכלה אף לרומם את גופה מהרצפה.
אך בכל זאת שהיא הייתה מחוסרת כל תיקווה,היא ניגשה אל הקרש,התכופפה לעברו,ותוך כדי מאמץ בלתי מתואר,כשכל גופה רועד,ורגליה כלל וכלל אינן יציבות במקומן,היא הרימה את הקרש העצום ונשאה אותו לעברו של ביל,כשהיא עצמה לא מאמינה כי הצליחה לעשות זאת.
"ביל! חכה!!" צעקה סנדי לעברו על מנת לעקבו מאט.
ביל עצר במקומו והביט על סנדי לרגע,ולאחר מכן הסתובב והמשיך ללכת באיטיות לעברו של ביל,כשהוא נהנה לראות את הפחד בתוך עניו,ואת כל גופו רועד,ומצפה למותו...
אל תשכחו להגיב,זה לא עולה כסף..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~ThE sToRy I WaNt TeLl