ואם לא ? | כריס.

כאן כריס,לדני יש בעיה במחשב.

_

בפרק הקודם :

_

"שון ! אני לא התנשקתי איתה.." צווח אלכס.
"שקרן,זה מה שאתה !" צרחה שייס והעיפה לאלכס סטירה "ביי..הושפלתי מספיק !" היא קבעה ונעלמה מהחדר.
"אתה אידיוט או מה ?!?!!" דחף אלכס את שון.
_

פרק 4 :

-

"מה ? אני עזרתי לך להיפתר ממנה..." מלמל שון.
"אני לא זוכר שצעקתי הצילו.." אמר אלכס עדיין מרוגז.
"אה זה לא הייתה אתה ?" צחקק השני ואלכס רק התחמם עוד יותר.
"טוב תעוף לי מהחדר." דחף אלכס את שון והוא בהחלט יצא.
אלכס התיישב על המיטה והביט בשעונו,השעה הייתה שש בערב,יש לו עוד שעה אימון בכדורגל.
הוא נכנס להתקלח והחל להתארגן.

"אני בבית..." צרחתי וטרקתי אחרי את הדלת,אבל אף אחד לא ענה לי,מוזר.
נאנחתי ומיהרתי אל חדרי.
החלפתי בגדים במהירות וזרקתי עלי משהו קצרצר,הדלקתי מזגן,אני לא ממש אסבול בחום כזה.
התיישבתי על בכיסא שליד השולחן ומשהו תפס את עיני,זה היה מכתב לבן,עליו לא היה כתוב שום דבר.
מיהרתי לפתוח אותו והתחלתי לקרוא בקפידות.
'אנה יקירתי,אני מבקשת שכשאת הולכת לישון,תדאגי לסגור את המחשב שלך,
ובבקשה תדאגי לסגור גם את המזגן מדיי פעם.
אבא קיבל חשבון חשמל,ואת לא רוצה לראות אותו.
שלך אמא.'
נאנחתי ונעמדתי מול המזגן 'עוד כמה דקות וזהו.' חשבתי לעצמי וכיביתי אותו לאחר כמה שניות.
קימטתי את המכתב וזרקתי אותו בפח.
השעה הייתה כבר שש וחצי,היה לי נורא משעמם,אז לקחתי את מפתחות של הבית ויצאתי,מבלי לנעול את הבית,ואת הנייד שלי שכחתי על מיטה.

היא נכנסה לחדר של המאמן "היי אבא." היא אמרה וחייכה לאביה.
"שלום מתוקה,תקשיבי,אייני אוכל לאמן את הקבוצה היום,יש לי פגישה נורא חשובה,וחשבתי אם את מעוניינת לאמן אותם במקומי." הוא חייך אליה.
"מה דניאל לא יכול ?" היא שאלה ועשתה פרצוף עצוב.
"אני לא תופס אותו,אני נורא ממהר..ביי מתוקה,אם מישהו עושה בעיות,אל תהססי לומר לי ולהרים את הקול." הוא יצא מהחדר והיא נוטרה לבד.
היא נאנחה ויצאה.היא נכנסה לחדרם של הבנים.
"היי קארי,אנחנו מתלבשים אולי ??!!" צרח אחד מבני הקבוצה.
"כן אני יודעת." היא צחקקה.
"שלום אלכס." היא אמרה והתקדמה לעברו.
הוא התעסק עם החולצה שלו והניח אותה בתיק "היי." הוא חייך אל קארי שנישקה את לחיו מבלי שהוא שם לב אפילו.
"וואו,לא ידעתי שאתה מסתיר כזה גוף." היא קרצה לו ונעמדה באמצע החדר "תקשיבו לי,אני הולכת לקרוע אתכם היום,אבא שלי לא יכול לאמן אתכם,אז אתם כבר מנחשים מה הולך להיות לכם." היא קרצה והחלה לצעוק "למגרש !!"
כולם רצו במהירות "עשרים סיבובים סביב המגרש." היא צרחה לעברם והם המשיכו לרוץ.
לאחר שלוש סיבובים אלכס נורא התעייף,למרות שהוא היה אחד השחקנים הטובים בקבוצה,אך הוא לא הרגיש כ"כ טוב.
"אלכס ? למה נעצרת ?" התקדמה קארי אל אלכס שהתנשף בחוזקה.
"אני לא מרגיש טוב." הוא נשכב באמצע הדשא במגרש ואחז בראשו.
"טוב קום בוא איתי,אני אתן לך כוס מים קרים." היא הושיטה את ידה ועזרה לו לקום.
הם הלכו יחדיו לחדר ההלבשה והיא הגישה לו כוס מים קרים.
"מרגיש יותר טוב ?" היא שאלה לאחר השתיקה שהייתה כמה שניות.
"לא כ"כ.." הוא מלמל והחל להשתעל.
"אלכס מה קורה לך ?" נבהלה קארי והביטה בו.
היא החלה להביא לו מכות קטנות בגב בשביל שיפסיק להשתעל וזה אכן קרה.
"תודה." הוא חייך.
"קח מגבת,אתה מזיע כמו לא יודעת מה." היא אמרה וזרקה אליו מגבת,הוא החל לנגב את פניו ונשכב על הספסל.
"המאמן יהרוג אותי אם הוא ידע שבקושי עשיתי סיבובים סביב המגרש.כדורגל זה החיים שלי." הוא אמר ואחז בראשו.
"אני לא אגיד לו." חייכה קארי ואלכס החזיר לה חיוך קטן ומהיר.
"אתה משוחרר." היא אמרה ונעלמה מעיניו כשהוא נותר שם בשאלה ענקית,למה ?
הוא ארז את דבריו ויצא משם מבלי שאף אחד יראה וישמע.

"אנה ?!" צרחה לילי כשנכנסה הביתה.
"כן ?" התקדמתי אל אמי וחיבקתי אותה "איך היה בעבודה ?" התעניינתי.
"בסדר." היא נאנחה והניחה את התיק שלה על השולחן "קראת את המכתב שהשארתי לך ?" שאלה לילי.
"כן." אמרתי והשפלתי את מבטי לרצפה "ועשיתי זאת !" אמרתי בגאווה.
"אני גאה בך." ליטפה לילי את ראשי.
"מה את רוצה לאכול ?" היא שאלה והתקרבה למטבח "יש אוכל השארתי לך,למה לא אכלת ?" התעניינה לילי.
בלעתי את רוקי והעברתי נושא "את לא שואלת איך היה בבית הספר ?" שילבתי את ידיי.
"אוי מתוקה,איך היה ?" היא התקדמה לעברי "בסדר גמור." עניתי וחייתי חיוך מסמיק.
"הכרת מישהו ?" קרצה לי אמא.
"אמא !!" יללתי ומיהרתי לחבק אותה "איפה אבא ?"
"בעבודה." היא חייכה אלי ופנתה אל המבטח "תוכלי להכין לי סלט אמא ?" שאלתי.
"בטח." היא אמרה ואני פניתי לחדרי.

"שייס זה אני אלכס,אני יודע שאת שם,בבקשה תפתחי את הדלת." דפק אלכס על הדלת וכעבור כמה שניות היא נפתחה ואחותה הקטנה נעמדה.
"שלום ריין,אחותך בבית ?"שאל אלכס והביט על אחותה הקטנה.
"כן בוא תכנס." היא אמרה בחיוך ופתחה את הדלת לרווחה.
אלכס נכנס לחדרה של שייס מבלי לדפוק וראה אותה יושבת על המיטה ומנגנת בגיטרה.
"היי." הוא אמר והיא הביטה בו בשאלה.
"מה אתה עושה כאן ?" שאלה והניחה את הגיטרה על המיטה.
"אני פשוט חושב שאני חייב לך הסברים." הוא מלמל והתקרב מעט.
"אתה לא חייב לי כלום." היא מלמלה וקמה,היא סגרה את המסך של המחשב,מפני שהיא לא רצתה שהוא יראה את חלון ההודעות שלה עם שון.
"תקשיבי,שון סתם אמר את זה בשביל לעצבן אותך את לא מבינה ?" הוא אמר והיא התקדמה לעברו.
"למה ששון יעשה את זה ?!?!" היא הרימה את קולה והסיטה את ראשה הצידה.
"כיי...כייי...כי הוא סכסכן !!" אמר אלכס בחוסר אונים מוחלט.
"לא נכון ! הוא אמר את זה כי הוא רצה שאני אדע את האמת !" עמדה שייס על שלה,למרות שהיא ידעה את האמת,

היא המשיכה לשקר ולשחק את עצמה.
"שייס נו באמת..." הוא גמגם "את יודעת מה ? תשאלי את אנה בעצמך,קחי את המכשיר שלי ותתקשרי אליה,היא לא תשקר לך." הוא אמר והוציא את הנייד שלו.
"בבקשה,נו מה יש לך להפסיד ?" הוא שילב את ידיו והיא לקחה את המכשיר.
"עזוב." היא מלמלה והחזירה לו.
"את רואה ?" הוא צרח "את סתם מחפשת לריב איתי."
"טוב בסדר,טעיתי." נאנחה והתיישבה על המיטה.
אלכס חייך חיוך קל ופנה אל הדלת.
"רגע,כבר אתה הולך ?" עצרה אותו שייס.
"כן.." הוא אמר והסתובב אליה.
היא הביטה בעיניו והוא מצמץ קלות "שייס,זה נגמר בנינו..וזה סופי." הוא אמר ונעלם.
שייס נאנחה והתקדמה לעבר המחשב,היא פתחה את המסך וכתבה הודעה לשון.
"שומע,בסוף הוא נתן לי להתקשר ולשאול את אנה,אז החלטתי לסגור את הסיפור." היא כתבה.
"מה ?? תגידי את רצינית ? לא יכולת לחשוב על משהו ? ככה הרמת ידיים ? אני מסדר לך משהו,ואת דופקת אותו ?" הוא כתב לה חזרה ובסוף המשפט הוסיף פרצוף כועס.
"הוא סתם ישנא אותי." היא כתבה.
"תעשי מה שאת רוצה." הוא כתב והתנתק.
שייס סגרה את המחשב ונשכבה על המיטה,היא ידעה שהוא באמת יתחיל לשנוא אותה,ומה יקרה אם הוא יגלה ששון ושייס ממשיכים להיות אחד עם השני ?

שפשפתי את עייני והבטתי בפלאפון שלי,השעה הייתה שמונה.
"שמונה ?!?!!" צרחתי וקמתי במהירות 'המורה תפרק אותי.' חשבתי לעצמי ורצתי לעבר השירותים.
הבית היה ריק,ההורים בטח בעבודה.
נכנסתי להתקלח ויצאתי כעבור כמה דקות "לעזאזל,המים קרים." מלמלתי לעצמי וניגבתי את גופי הרטוב.
רצתי לחדרי ויבשתי את עצמי עם פן,שיהיה לי יותר נעים.
זרקתי עלי חולצת בית ספר שחורה וג'ינס כחול כהה,הוספתי חגורה וסידרתי את שיערי.
הכנסתי לתיק ספר מתמטיקה וחוברת.
לקחתי את המפתחות והמכשיר שלי ורצתי לכיוון הסלון,הוצאתי מהמקרר את קרטון החלב ושתיתי שלוק.
נאנחתי והבטתי על אחד המכתבים שהיו על השולחן.
'למשפחת שפר.' היה כתוב ..."טוב למה שאני לא אפתח ?" שאלתי את עצמי ופתחתי את המכתב.
'סכום הכסף שאתם חייבים נושק לחמש אלף,אם לא תחזירו
את הכסף שהילוותם מהבנק,נאלץ להזמין לכם עיכול.'
הנחתי את המכתב על השולחן וקראתי עוד כמה פעמים,לא האמנתי.

-

מי שמעוניין להחליף לינקים,מוזמן לומר.

אנחנו לא מעדכנות כשפרק עולה,בשביל זה אפשר לעשות מנוי.

יום טוב לכולם (: