בלוג סיפורי טוקיו הוטל

אוקיי אז ככה..

נכנסתי לאיזה בלוג סיפורים שנסגר וסתם בסתכלתי שם בפוסטים ונכנסתי לוואשנט "אהבת אחים"

מכל הוואשנטים והסיפורים שקראתי בחיים שלי זה הכי טוב שיש ואפילו יותר מהסיפורים שקראתי

זה פשוט מדהים זה בדיוק מתאר מה שביל וטום מרגישים אחד לשני

אני פשוט בכיתי!

כל מה שניסינו להסביר כל כך הרבה ובעיקר להבין כתוב בוואשנט הזה

אז אני שמה כאן את הוואשנט אם הקישור לבלוג כמו שאמרתי הבלוג נסגר אין שם יותר עידכונים אבל הכותבת פתחה בלוג טווינס

חדש כך שאני ישים קישור גם לשם

הבלוג שנסגר- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=454453&year=2008&month=10

הבלוג טווינס- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=592857

הוא ישב בפינת החדר , מחבק את רגליו וראשו היה קבור בידיו .

איך הוא נתן לזה לקרות ? איך הוא לא שם לב לזה ?

למה הוא היה כ"כ עיוור ?

מאות מחשבות התרוצצו בראשו , אם לא , אלפי .

הוא כ"כ אהב אותה , והיא כ"כ הרסה את חייו .

היא לקחה לו הכל , לא השאירה כלום .

בגדים בקושי נשארו לו .

" ביל , אני עוזבת .. לתמיד " אמר ודמעה זלגה מעיניה הכחולות , דמעה מזויפת .

" מה ?! קים , מה לתמיד ? למה את עוזבת בכלל ? " שאל ביל בכעס מהול בעצב גדול .

" אני חייבת לעזוב , מצטערת ביל , אני מצטערת " אמרה במהירות ויצאה מהחדר בריצה .

נכנסתי לחדר שלי , הכל היה מבולגן .

המגירות הפוכות בחדר , דלתות הארון פתוחות , הבגדים זרוקים על הרצפה , המזרון של המיטה היה חצי בחוץ , ניירות מפוזרים על הרצפה , פשוט בלאגן גדול , הייתי בהלם .

' מה זה ?! מי עשה את זה לעזאעזל ?! זה בטח טום שלא מצא קונדום והחליט לחפש אצלי בחדר ' חשבתי לעצמי בכעס .

מצאתי נייר קטן מקופל על השידה בחדרי .

פתחתי אותו בסקרנות והיה רשום בו כך :

" הו ביל .. ביל .

אתה פאטת , כ"כ פאטת .

מה חשבת שאני באמת אוהבת אותך ?!

טעית חמוד .

עשיתי את עצמי כל הזמן הזה , רק כדי לנקום בך ובאחיך , זוג שקרנים מסריחים , וגם להרוס לך את החיים , לקחתי לך הכל , הייתי איתך בגלל הכסף שלך , בגלל התהילה , וזה מגיע לך , כי אתה שמוק .

על מה אני נוקמת ?! בחיים לא תדע .

מצטערת ? הדבר האחרון שאני זה מצטערת .

כל הבלאגן הזה ? אני עשיתי , לקחתי לך הכל , הכל !!!!!

תהנה ביל .

אגב , אל תחשוב אפילו לחפש אותי , בחיים לא תצליח למצוא אותי .

בהמון המון ' אהבה ' , קים . "

הייתי קפוא במקומי .

הנייר עף מתוך ידי , ואני פשוט הייתי בהלם .

היא לקחה לי הכל , לא השאירה דבר .

היא בכלל לא אהבה אותי , היא רצתה להרוס אותי ... ואת טום ?

מה עשינו לה ?

אני לא מבין מה הולך פה .

רציתי למות .

החלקתי במורד הקיר , הייתי מיואש .

חיבקתי את רגליי והרשיתי לעצמי לבכות בכי חלוש .

בכי חלוש שלאט לאט הפך לבכי חזק .

איך היא עשתה לי את זה ?! אני כ"כ אהבתי אותה .

זה פשוט לא נקלט בתת מודע שלי , פשוט לא .

הוא עוד יושב בפינת החדר , מאותו יום .

כבר שבוע עבר מאז , שפתיו יבשות , מתחת לעיניו היו שקיות , גופו כבד , ורגליו רעדו מקור .

החלון היה פתוח , הוילון עף לתוך החדר.

ירד גשם חזק באותו לילה , גשם שהיה מתאים למצבו .

הקור נכנס לחדרו והקפיא את עצמותיו , אך לא היה לו אכפת .

טום נכנס לחדרו , רואה את הבלאגן וחוטף את אותו שוק שביל חטף כשראה את זה .

" מה קרה פה לעזעזאל ?! " צעק טום והסתכל על ביל .

" ביל , תענה לי !!!! " הוא המשיך לצעוק .

טום התקדם לעבר ביל , והתיישב מולו על ברכיו .

" ביל , מה קרה כאן ? " שאל טום בנימה רכה יותר .

" היא ... היא לקחה לי הכל , טום " מלמל ביל בקול חלוש ושבור .

" מי זאת היא ? מי , ביל ? " שאל טום בלחץ .

" היא ... קים " אמר ביל ובפעם הראשונה מאותו יום הרים את מבטו לעבר טום .

" מה ?! מה היא עשתה לך ?! " צעק טום .

" היא לקחה לי הכל , טום ... הכל ! לא השאירה לי כלום , היא טוענת שהיא הייתה איתי רק בגלל הכסף , התהילה ... וגם בגלל שהיא רצתה לנקום בי ובך .. " אמר ביל .

" מה ?! אני לא מבין ביל .. למה ? " מלמל טום והסתכל בעיניו של ביל .

" בדיוק . גם אני לא מבין כלום , היא לא הסבירה , לא כלום , היא רק השאירה לי פתק " אמר ביל ושם את הפתק בידיו של טום .

טום קרא את הפתק בסקרנות , וכשסיים , קימט את הפתק וזרק מהחלון בעצבים .

" אני לא מאמין , אני פשוט לא מאמין .. " מלמל טום והתהלך בחדר .

" ביל , אני לא יודע מה להגיד לך " סינן והתכופף לעבר ביל וחיבק אותו חיבוק אוהב .

" זה בסדר " מלמל ביל בקול חנוק והדמעות החלו לזלוג מעצמן , ללא שליטה .

הוא החל לבכות על כתפו של טום , הבן אדם היחיד שבכה בפניו .

האח שאהב יותר מכל , יותר מחייו , הבן אדם היחיד בעולם שמבין אותו כ"כ טוב .

טום דחף את ביל ממנו , " אל תבכה , היא לא שווה אותך , אתה תמצא מישהי יותר טובה , אני בטוח " אמר טום בחיוך קטן .

" אני לא רוצה ... אני כבר לא רוצה אף אחת , אני בחיים לא אבטח באף אחת , בטחתי רק בה , טום , אתה יודע כמה אני אהבתי אותה ? יותר מהחיים שלי אהבתי אותה , יותר מהכל , לא ראיתי בעיניים " אמר ביל בקול שבור .

" דיי ביל , אני לא יכול לשמוע אותך ככה " אמר טום וחזר לחבק את ביל חיבוק חזק , חיבוק תומך ואוהב שאפשר לקבל רק מבנאדם אוהב .

הדמעות המשיכו לזלוג מחדש על כתפו של טום , דמעות שחורות , דמעות מלאות בכאב , בכעס , שנאה ועצב .

לפתע גם טום החל לבכות , בכי חלוש , כדי שאף אחד לא ישמע , היה לו כואב לראות אחיו ככה .

שניהם ישבו שם , בחדר האפל , מחובקים ובוכים , שני אחים שהתהילה הרסה אותם .

שני אחים , שנשאר להם רק אחד את השני .

שני אחים , שאהבו אחד את השני יותר מכל .

שני אחים , שהבטיחו לעצמם שבחיים לא יסמכו על אף אחד , רק אחד על השני .

האהבה שלהם תנצח הכל ...

זה כל כך מדהים באלי לבכות

תגיבו לי .......אבל שתדעו שכל התגובות שאתם כותבים לי על הפוסט הזה עכשיו מגיע לה...

כי היא פשוט מוכשרת