לפני שאני כותבת את עיקר הפוסט אני רוצה לדבר קצת על הארו-קון.
עדיין אין לי תמונות אבל אני מבטיחה שתיראו אותן בקרוב. 3;
אני לא רוצה לחפור לכם עכשיו על משהו שהיה לפני כמעט שבועיים אבל אני כן יכולה להגיד שפגשתי שם אנשים ממש נחמדים וקניתי המון דברים והיה ממש כיף!
ציירתי שם כמה ציורים אבל בחרתי לשים רק את זה: (זה יהיה הציור היחיד שאני מעלה היום, רציתי לעלות גם ציור של סוג של בלרינה אבל אני צרכה לתקן לה קודם את הרגליים... P:)

הראש נראה לא פרופורציונאלי בגלל התסרוקת והיד התקמצ'צ'ה אבל זה נראה ממש טוב.
עכשיו לחלק העיקרי: My stupid thoughts
לפעמים אני חושבת, למה יש לי מחשבות מפגרות כל הזמן?!
אני חושבת דברים כמו:
למה אני הילדה היחידה בכיתה שאין לה חורים באוזניים?, יש מצב שמתישהו לא יהיה לי פוני?
וכל מני כאלה... זה פשוט בול-שיט!
מה אכפת לי בכלל מכל השטויות האלה?!
אבל לפעמים אני מרגישה שלא שמים לב אליי, בכלל!
לא משנה כמה אני מנסה לדבר עם אנשים כשאני מרגישה ככה, לא משנה מה, פשוט יש ימים שאנשים חושבים שאני לא קיימת.
למה לכולם תמיד יש אנשים לדבר איתם ואני צרכה לשקוע במחשבות המפגרות שלי?!
למה בבית-ספר יש לי 2 אנשים מקסימום לדבר איתם כשאני באמת צרכה?!
בבית-ספר שלי רוב החברות שלי הן סתם חברות, כל-כך קשה למצוא חברה טובה?!
אלה המחשבות שבאמת מטרידות אותי...
אני יודעת שהחיים שלי לא נוראיים, אבל זה ממש מעצבן להיות בדיכי כשאין מישהו לדבר איתו...
ואז כמובן שאני עוד יותר בדיכי...
אבל לפעמים כשחברה טובה שלי או לפעמים לפעמים סתם חברה שמה לב שאני בדיכי, פתאום אנשים אחרים שמים לב אליי, היה כל-כך קשה לכם לשים לב אליי קודם?
(אבל החברות הבאמת הטובות שלי יודעות שאני סומכת עליהן ^^)
טוב, נראה לי שזה מספיק להיום, ביי~!
