אמש הייתי בחתונה.עפ"ר אינני רוקד בחתונות.
וגם אם כן - אינני רוקד מתוך חיבור כן לגוף.
למרות שאני מנסה ושואף לכך.
ובכן, אמש כן רקדתי. מתוך חיבור לגוף.
והבנתי למה נמנעתי מכך.
הלילה התעוררתי בסביבות ארבע.
לא היה לי סיוט כזה מתוחכם.
פשוט ראיתי בלופ את שלושת השניות האחרונות לפני שאני מתרסק אל...
לא היה ברור לתוך מה, וגם לא שינה לי.
לא, ממש לא רציתי לדעת. לברר. לגעת.
כי אני רוצה להיות כמו כולם.
שזה אומר לא להצטרך לחשוב על מותי באופן שוטף, יום-יומי.
ובכן, ככל שהחיבור לגוף אמיתי וכן ועמוק -
כן ירבו ויפרצו סיוטי הלילה.
מש"ל.