אף פעם לא התחברתי לדת. פעם האמנתי שכן יש אלוהים. איפושהוא.. ואני חושבת שזה בא ממקום של תמימות.

היום אני לא מבינה אנשים שמקדישים את החיים שלהם ליישות שבעצם קיומה מעולם לא הוכח.

ככל שהתבגרתי, התחזקה בי האמונה שלא משנה מה אעשה, אין אף אחד שם למעלה. יש מעשים, והמעשים מובילים לתוצאות.

עם השנים למדתי להאמין שעד שדבר לא הוכח- הוא לא קיים.

(ואני אוסיף ואגיד: "איש איש באמונתו יחייה").

החלטתי השנה כן לצום. ואני חייבת לציין שלא מעורב בזה שום אקט דתי.

לצום זה משהו שאף פעם לא באמת הצלחתי לעשות. והשנה אני נחושה לעשות את זה עד הסוף. עוד סעיף קטן לסמן עליו V.

אז בנימה זו, צום קל וגמר חתימה טובה.