כל יום את מוכיחה לי את אותה עובדה מחדש. אכפת לך רק מעצמך.

לאן החברות הזו מובילה.. אני לא רוצה לדעת.

*

התעורר בי צורך עז לעשות משהו.

משהו שאני אוהבת, שלא יתקע לי סכין בגב, שלא יעיק.

ואני חושבת שאני יודעת בדיוק מה זה.

"את זוכרת איך פעם היית מציירת יפה?"

*

זהו, החופש נגמר ממש ברגע זה.

עד עכשיו עשיתי קצת בלאגן ושטויות, והכל צריך להפסק.

תקופת המבחנים מתחילה, ואני צריכה לשלב את הלחץ בחיים שלי ולהכניס אותו לשגרה.

לתמרן בין הלימודים, המשפחה, חיי החברה והחבר. [איך עושים את זה?]

ובנימה זו, אני הולכת לישון את שנת הצהריים שלי.

לילה טוב! ♥