Terrible Truth.

הספקתי לעשות הרבה.

חגגתי שנה לבלוג הזה.

התקבלתי להתנדבות במד"א, שהיא, ד"א, הסיבה לחוסר העדכונים המשווע כאן. הלכתי למיתופיה, ופגשתי את גל ועירית.

חזרתי לנגן על פסנתר.

השקעתי בגיטרה כמו שצריך.

פיתחתי אישיות.

פגשתי המון המון אנשים חדשים ממד"א- פוסט אחרי זה יהיה ציטוטים.(:

התחלתי לשיר.

הלחנתי טקסטים שכתבתי.

קראתי את הספרים האהובים עליי- כל סדרת Twilight, דברי ימי האופל, וכמובן לעולם לא עולם הפסיכדלי להדהים של ניל גיימן הגאון.

חידשתי קשר עם ענבל, תומר ועוד כמה אנשים שהפכו לחברים מאוד מאוד טובים שלי.

שמרתי על קשר עם החברה הכי טובה שלי, שעברה ליוון ואז למיאמי, למרות המרחק והקושי- והעובדה ששנה שלמה עברה מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה פנים מול פנים.

הכרתי את החבר שלה, שהוא בן-אדם מקסים ומוכשר ברמות מטורפות (דרך המסן אמנם, אבל גם את גל ועירית הכרתי דרך המסן, כך ש...).

הבנתי כמה דברים על עצמי.

הספקתי לריב עם ההורים כמות פעמים בלתי נתפסת.

היה לי חבר, ונפרדנו.

בקיצור, השנה אהבתי, שנאתי, כעסתי, השלמתי, קינאתי, התרגזתי, צחקתי ושמחתי. הייתי עצובה, מדוכאת, פגועה, אהובה, שנואה, דחויה, טובה ורעה.

2008 היא שנה יוצאת-דופן... עבורי.

ונהניתי בה מכל רגע.

שתהיה לכולנו 2009 נפלאה.