כמה נוח זה שלא צריך לדאוג ללקום מחר מוקדם בבוקר לבסיס,תפיסת סופהשבוע משתנה פלאים בעיקבות זאת.
אני אקום מחר,מתישהוא,אארגן תיק,אראה אם אני אפגוש מישהו ואצא לבסיס,מתישהוא מחר,כמה שיותר מוקדם,יותר רע,כמה שיותר מאוחר,גם רע.כמה שיותר ממוצע,אידאלי.
עומדת לידי טלויזיה,ומעלי יש עוד אחת,הזאת שמעלי מיועדת לחדר בבית,ביום שאני אפסיק להתעצל ואעזור לאבא לחבר אליה את הלוין אז היא גם תהיה יעילה.
הזאת שעומדת לידי,מיועדת לבסיס,מתנה מאמא של סווט.עקב הידיעה שאני צריך אחת,אני אשנע אותה לבסיס שבוע הבא, והחל מאחרי פורים,היא אפילו תהיה יעילה כי עד פורים אני בתקופת מבחנים.
יום שני יש לי מתכונת,מתכונת זה מילה מגעילה,אבל עושים בה שימוש בכל מקרה.
הסופשבוע הזה עבר בנינוחות,אמא אמרה שהיא תחתום על הצ'ק,וההרגשה האיכסה מאתמול בערב עברה לה,תפסה את מקומה הרגשה איכסית אחרת,שתוכניות שחיכיתי להתממשות שלהן כבר הרבה מאוד זמן התבטלו.אבל זה יעבור.
היה לי כל מיני מחשבות בראש,היה לי רצון עז לכתוב כמה דברים בעיקבות דברים שאמרתי ושאמרו לי פה ושם במהלך הרביצה הארוכה והמייגעת שלי מול המחשב כל היום,אבל אני לא זוכר אותם,בעיות זיכרון זה מכה.
לביינתים זהו,לא עולה לי כלום בראש.
*שמתם לב,שתמיד בערך בשעה 2 גלגל"צ שמים את "הללויה" זה מין מוטיב חוזר שלהם,שכל פעם שיש לי גלגלצ בשעות האלו אני מנסה לדגום את הנושא,לרוב אני גם הולך לישון אחרי השיר הזה,הוא כל כך שליו,שזה מדהים.
"מה את מבינה,מה את מבינה..."
אני מניח שהמטרה בשירים זה שניקח מילים,נתחבר אליהם ונשליך את זה על החיים הפרטיים שלנו,וככה נתחבר למוזיקה.
יש זמנים,שמתחברים לשירים מסוימים יותר מלאחרים.
ועכשיו,טיפה גוספל,גטו גוספל.יום יבוא ואני לא אתעצל להוריד את כל השירים שאני רוצה,ואני אעשה רשימה ארוכה ומבורכת.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: