(לא היה לי רעיון טוב יותר לאיך להתחיל את זה)
"אבא,יש לי חדשות טובות וחדשות רעות."
"דבר"
"החדשות הרעות הן שגררו את הרכב ועולה 250 שקל להוציא אותו מהחניון הגרירה,החדשות הטובות הן שהוצאתי אותו כבר מהחניון,בנוסף צריך לשלם קנס של 500 שקל על חניה על המדרכה,אני אשלם בעצמי,אני נוסע הביתה"
"טוב,בי"
וככה נגמר יום שהלך ממש טוב עד אותו רגע.
הייתי במפקאסט פעם ראשונה בשבועים,וכנראה שלא אהיה עוד להרבה זמן כי אני חייב לעבוד בשביל להרוויח כסף לכסות את הקנס הזה.
פגשתי את דריה
ואכלתי בפראג הקטנה את המנה הקבועה שלי בחברה כיפית,מצומצמת ונעימה.
ואז...זה.
מגיעים לרחוב הצדדי שהחבאנו את הרכב,בטוח שם,אמרו לי,אז סמכתי על זה,מאצע הרחוב שמתי לב שמשהו לא בסדר,הרכב שלי לא שם,ככה שמתקרבים יותר,יש מדבקה על המדרכה שגררו לי את הרכב לירקון,אז הלכתי לשם,והוצאתי את הרכב,ולקחתי את ההודעה לקנס,וזהו,כל הזין בעולם.
עכשיו צריך לקוות שההורים יתנו לי מתישהוא את הרכב בעתיד אחרי זה.
חוץ מזה היה שבוע נהדר,התחיל עם עולמות,שזה להשקיע את עצמי בדברים שאני אוהב ולהנות מהמוות הקטן שאני עובר
זה המשיך מזה רע,עם העובדה שלא היה אינטרנט,החל מבעיות של הספקים,המשך בבעיות של החיבורים וכלה בבעיות מודם וחיבורי רשת,עכשיו אני בכלל מחובר מהמודם הישן שמחובר ישירות למחשב.
וזה.
אין לי כוח ועצבים לזה.
וביום ראשון חוזרים לבסיס.
כל מה שנאי יכול לחשוב עליו זה כמה שאני לא רוצה לחזור לשם,והעובדה שזה ממש מטומטם שהקנס על חניה על מדרכה שטוחה(יענו,כהמשך לכביש) שווה ערך לקנס של רכב שמוביל חומרים רדיאוקטיבים שלא חנה במקום שלו.
זה,וחניה בחנית נכים,זה הקנסות שמקבלים 500 שקל,עכשיו,אני מבין לחנות במקום של נכים,ואני מבין רכב רדיאוקטיבי.
אבל לחנות על מדרכה?!
250 שקל היה מספיק.
אני שונא את העולם.
לא,אני שונא את עירית תל אביב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: