היי מה שלומכם? אני אחלה בחלה! (ככה כותבים את זה??)
ראש השנה מתקרב והיום הספקתי להכין רק חצי מהברכות שתכננתי להכין.. מאוד מעייף אם אתה שואלים אותי...
אני מתה לראות את הברכות שהכינו לי.. ואני יודעת שהכינו.. כי כל החברים ישבנו ביחד והכינו. (:
מה איתכם?
הזוכה במבצע: לחצו פה!!! זה הבלוג שלכם??
אוקיי...(:
עכשיו הפרק הזה הוא נראלי יהיה דיי קצת ויבש יחסית לפרקים האחרים אבל..... לא נורא
אוקיי בואו נתחיל
בפרק הקודם של "שונאת את האקס"
"חח... תמים..." אמר צ'ייס וצחק. "מה אתה עושה?!" צעקה יעל ודחפה את צ'ייס."תירגעי מותק" אמר לה צ'ייס בקול חושני וניסה להרגיע אותה, אבל היא לא נרגעה. "למה אתה משקר? הוא היה ממש חמוד! מה אתה עושה? באיזה זכות אתה עושה לו את זה?!" לפני שיעל סיימה את ה"נאום" שלה צ'ייס ותפס בפנייה ונישק אותה.
עכשיו לפרק השלישי וה"גורלי"
"עזוב אותי!" היא צרחה עליו. "מה אתה אידיוט"?!. "כנראה" הוא ניסה להסתיר את הבושה שלו. "אני רוצה הבייתה!" היא צוותה. שניהם נכנסו למכונית. יעל ליד כיסא הנהג וצ'ייס התניע את המכונית. כל הדרך הבייתה הייתה שתיקה מעיקה.. "איפה את גרה?" שאל צ'יס וחתך את המתח. "בפנייה הבאה נראה לי תפנה ימינה, ואחר כך ברמזור השני שמאלה עד לבית שלי.. אני חושבת לפחות..."
"כן כן זה הבית שלי" היא אמרה כעבור כמה זמן. "תודה רבה, לילה טוב!" היא ענתה וטרקה את הדלת. צ'ייס נאנח במכונית ואז הביט בויקי שעדיין נמנמה במושב האחורי. הוא הרגיש הוא צריך להתנצל בפנייה. אבל איך?
* * * "יעל!!!!" צרחה אמא של יעל מוקדם בבוקר. "כן אמא.." היא ענתה לעצמה וכיסתה את ראשה מתחת לכרית. "יעל!!!!!!!!!". "מה?!" צרחה יעל. אמא פתחה את הדלת בתוקפניות. "יעל?! מה חשבת לעצמך?! איפה היית אתמול בלילה?!" היא צרחה. "בפאב עם ויקי" היא ענתה מנומנמת. אמה חטפה את הכרית והמשיכה לנדנד. "איפה היית ועם מי?!". "עם ויקי בפאב" היא שוב ענתה, והפעם כיסתה את ראשה עם השמיכה. "מי זאת ויקי?!" היא שאלה בתוקפנות. יעל התיישבה על מיטתה ומשפשפת את עינייה. "את לא הולכת לבית הספר, עד שלא תספרי לי!" "אני מעדיפה להישאר בבית". אמרה יעל בחוצפנות. פנייה של אמה האדימו. "תשבי כאן גברת צעירה!" היא צוותה והלכה רגע למטבח. "כאילו שיש לי משהו יותר טוב לעשות שש וחצי בבוקר.." היא מלמלה. אמא חזרה לחדרה של יעל וזרקה את ילקוטה בחדר שלה. "עכשיו אבל עכשיו את הולכת לבית הספר!!" היא אמרה. "אבל הלימודים מתחיליר רק ב 8!" היא יללה. "לא אכפת לי! וככה תלמדי איך מתנהגים!". "אבל אני אפילו לא לבושה!" "מצידי תלכי ברחוב בבוקסר וגופייה. אין אף אחד ברחוב בשעות האלה". "כן יש !" יעל צעקה. "לא אכפת לי!" היא האדימה. "עכשיו לכי". יעל הרימה את ילקוטה ונעלה את הסניקרס שלה. היא יצאה מהבית וטרקה מאחוריה את הדלת.
* * *
יעל הסתובבה ברחוב הקריר, עם מכנסונים קצרים וגופייה צמודה, שיערה הפרוע התנופף ברוח. היו מעט אנשים ברחוב והיא הרגישה קצת מובכת. "היי" היא שמעה מישהו מאחוריה. "היא הסתובבה לאחור וראתה את צ'ייס, ובידו רצועה עם כלב פינצ'ר קטנטן. "היי.." היא אמרה בחוסר חשק. "למה את עם פיג'מה?" הוא ניסה לא לצחוק עלייה. "עזוב.. אמא שלי עצבנית בזמן האחרון... היא מנסה להיגמל מסיגריות, וגם זה סוף חודש, והבית מוצף חשבונות.." היא אמרה כאילו היא רגילה לזה. אבל מבפנים היא הרגישה פגועה ביותר. "מה אתה עושה פה"? היא שאלה אותו. "מוציא את הכלב של השכנים לטיול. אני מקבל 200 לחודש, שווה לא?". "שווה" היא אמרה בשקט. "רוצה לקפוץ אליי הבייתה?" הוא שאל אותה. "למה אתה חושב שאני יסכים?" היא אמרה בחוסר רצון. "מה עוד יש לך לעשות ברבע ל 7 בבוקר עם פיג'מה?" היא הסתכלה על עצמה והסמיקה. "בסדר.." היא אמרה בבושה.. "רוצה את הפליז שלי"? הוא הציע לה. היא לא ענתה ורק לקחה ממנו את הפליז. "מצטער על אתמול..." הוא אמר לה בדרך לבית של צ'ייס. כשהם הגיעו לבית של צ'ייס וויקי, אותה הרגשה חמימה,שקטה ונעימה שררה בבית. יעל הבחינה באישה יפה בעלת שיער חום גולש יושבת במטבח ושותה קפה. "היי מאמי" היא אמרה לצ'ייס. "מי זאת?". "יעל" ענה לה צ'ייס. "אהההה" אמרה האישה וחייכה ליעל. "בזכותך ויקי חזרה הבייתה, אני ממש מודה לך" היא חייכה והראתה שניים לבנות. "אין בעיה" היא ענתה בחיוך. "בואו שבו איתי, אני אכין לכם גם קפה" היא אמרה וקמה להרתיח את הקומקום. "אז מה מביא אותך לפה בשעות האלה?" שאלה האישה.
* * *
יעל סיפרה לה את הסיפור על אמה, ועל הגמילה מהעישון וכל החשבונות הגבוהים שיש מהבנק. האישה רק הקשיבה והנהנה. "את יודעת מה אני חושבת..." היא אמרה ברצינית. "את חיבת לדבר איתה, להסביר לה מה את מרגישה, את לא יכולה לחיות ככה לנצח". "אני יודעת" היא אמרה ולגמה מהקפה החם. "תרגישי חופשייה לבוא הנה" היא חייכה. "אני פמלה. " היא חייכה. "צריכה בגדים לבית הספר"? היא שאלה את יעל. "נראה לי..." היא אמרה וגיחחה. שניהם עלו לחדר של ויקי שעדיין ישנה. "גם אם תעשי רעש היא לא תתעורר". "יעל הסתכלה שוב על הארון הענקי של ויקי. היא בחרה לעצמה גופייה ירוקה מפוספסת ומכנסוני בלון לבנות שנורא התאימו לה, ובמיוחד עם הסניקרס. "תודה רבה לך" אמרה יעל לפמלה מחוץ לדלת. "גם על האוכל וגם על הבגדים" . "אין בעיה תודה, תודה לך שהצלת את ויקי". "בואי יעל!" קרא צ'ייס מהאוטו. "ביי פמלה" תודה!" צעקה יעל ורצה לכיוון האוטו של צ'ייס. יעל התיישב שוב אותו מושב ליד הנהג. "אז איך מגיעים לבית הספר שלך?" הוא שאל.
* * *
"כאן הבית ספר שלך?" הא שאל את יעל ועצר ליד מוסד ענקי מלא בבני נוער. "כן" היא ענתה ולקחה את התיקעם האוכל שפמלה טרחה להכין לה בתודה לאתמול. "תודה רבה צ'ייס!" היא אמרה ויצאה מהאוטו. "אני יחזיר לכם את הדברים מחר. ביי" היא חייכה והתקדמה לשער על הבית ספר. יעל צעדה במסרונות המלאים. היא ראתה שיש משהו באוירה, אבל היא לא הבינה מה. היא עברה ליד ההרחבה הגדולה של בית הספר וענייה נפתחו לרווחה. היא לא האמינה למה שראתה.
זה הפרק החמישי. אני יודעת שיחסית להפעם הוא יבש אבל לא נורא.. הפרק הבא מעניין יותר. ושוב פעם כל מי שיש לו הצעה מוזמן לכתוב לי למייל: [email protected]
אני לא חברה בטבעת "משהו טוב קורא פה" אבל החלטתי בכל זאת לפסם אתר שבעיני חמוד אבל זקוז למילה טובה:
לחצו פה!! אולי זה הבלוג שלכם?!
ועכשיו למבצע החדש:
1.2.3.4.5.
פנויים: 1,2,3,4,5
תפוסים: -