לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

$#@ לעצור את הזמן @#$


אני כותבת ואתם קוראים :]

כינוי: 

בת: 30

ICQ: 403844236 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

@#$ פרק 3 $#@


"אח שלי איתי נהרג בתאונת אופנוע".

 

רון: מממה אני מצטער ל.. א לא ידעתי..

אני כ"כ שונאת שאנשים שלא קשורים למעשה מתחילים להגיד שהם מצטערים..

אני: "זה בסדר אין לך מה להצטער אתה לא קשור" אמרתי  והצלחתי להגניב חיוך קטן מבעד לדמעות

רון: "כמה רחוק הבית שלך?" הוא ישר שינה נושא

אני:"עשרים דקות חצי שעה הליכה"

רון:"חכי שנייה" הוא צלצל למישהו אמר כמה מילים וניתק.

רון:"בואי.. אני אלווה אותך"

אני:"אבל מה ..מה עם האופנוע שלך"?

רון:"בואי, אני אחזור לפה אחר כך"

אני:" טו..ב"

התחלנו ללכת .. בדרך השתררה שתיקה, מין שתיקה מביכה כזאת שכל אחת מחכה שהשני ידבר..

 

רון:" כמה זמן את והאלעד הזה הייתם ביחד"?

אני:"חמישה חודשים"

רון:"אידיוט"

אני:"מממ..ה"

רון עצר והסתכל עמוק בתוך עיניי..

רון:"לא. אני פשוט, אני פשוט לא מבין איך הוא יכל לבגוד ב..באחת כמוך"

אני:"מה זאת אומרת אחת כמוני?"

רון:"אני מתכוון.. כאילו אני מכיר רק כמה שעות.. ואת ילדה מדהימה. "

אני:" דיי תמשיך ;] "

חייכתי ושנינו צחקנו.

הגענו לבית שלי.

אני:"הנה הבית המעפן שלי"

רון:"למה מעפן?"

אני:"לאדעת קטן כזה"

רון:"יש אנשים שגרים בספסל.. זה נראלי קצת יותר גדול מספסל.. תגידי תודה :]"

אני:"תודה , טוב כדאי שאני אכנס פנימה.. אתה יודע.. אמא.." :]

רון התקרב לתת לי נשיקה בלחי ואני התכוונתי לתת לו נשיקה בצד השני אז יצא בפה..

הסמקתי קצת.. אני מקווה שהוא לא שם לב..

אני:"חח עקומים"

רון:" דברי בשם עצמך J "

נתן לי נשיקה בלחי ואמר לי להתראות, נתן לי את הפלא שלו והתחיל ללכת..

אני:"אני מקווה שאתה יודע את הדרך חזרה.. שאני לא אצטרך ללוות אותך.."

רון:"חח לא זה בסדר.. ביי "

עליתי במדרגות...

נכנסתי הביתה סגרתי בעדינות את הדלת..לא להעיר את עדן אמא או אבא

עדן היא האחות הקטנה שלי.. בת 11 עולה לכתה ו'.

הלכתי בשקט למטבח וראיתי את אמא עם הראש בין הידיים בפינת האוכל.

התקדמתי.. והיא הרימה את הראש, ראיתי את עינייה הנפוחות והאדומות..

היא ראתה אותי וקמה מהר לחבק אותי

אמא:" את לא יודעת איך דאגתי לך.. את רוצה אמא חיה או מה ?"

אני:" ברור שאני רוצה אותך חיה.. אני מצטערת."

אמא:"אז אל תעשי לי את זה יותר! איפה הנייד שלך? למה את לא עונה לשיחות?"

אני:"אני..השארתי אותו בבית הוא בלי טעינה"

אמא:" טוב בואי לישון כבר בוקר.. את תפסידי את כל היום .."

היא הסתכלה עליי ושאלה:"מה קרה צ'ופצ'יקית?"

כן,כן ככה אמא שלי קוראת לי.. |:

אני:"לא קרה כלום..

אתמול קבעתי להפגש עם אלעד ב00:00 בפאדל.. איחרתי בעשר דקות..

ראיתי אותו מתנשק עם.. עם.. עם גלי.

העפתי לו סטירה .. התחלתי לרוץ.. היה גשם.. רצתי ונתקלתי במישהו.. הוא גדול ממני בשנה.. הוא לקח אותי לגן משחקים מתחת למגלשה ודיברנו.. לא שמתי לב לזמן.. הוא ליווה אותי הביתה..

הוא, הוא בן אדם מקסים והוא מאוד עזר לי".

אמא:"את רואה.. לפעמים משהו בחיים קורה ..כדי שמשהו אחר יותר טוב יקרה :] "

אני:"אמא.. את החפירות האלו על החיים.. תעשי לי כשאהיה ערנית .."

אמרתי וחייכתי..

נתתי לה נשיקה, התנצלתי שוב ועליתי לחדרי.

נכנסתי מתחת לשמיכת הפוך.. ותוך כמה דקות נרדמתי.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 17/8/2008 10:33  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



360
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת-אלי :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת-אלי :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)