הרבה זמן שאני מיתחמק ובורח מלירשום עליך, כי הרי אנחנו מדברים וניראה לי טיפשי לירשום עליך כאן. שאת יכולה ליקרוא את הכל.
ואני לא בנאדם שמחסיר במה שיש לו להרגיד, ככה שהייתי יכול להגיד לך את זה פשוט.
למרות שכבר כמה יוצא לנו לדבר!?
וגם שאנחנו מדברים, כימעט כמו שני זרים.
את הכנסת אותי למצב שלא הכרתי בעבר, מצב של חוסר עונים. של יאוש.
באמת שאני חושב שאת עוררת אצלי דברים שלא הרגשתי כבר יותר מדי זמן.
היה פה משו מוזר, משו שהיה ניראה לא יציב..
מפעם לפעם עבר זמן. ליפעמים יותר מדי זמן.
ועדיין הצלחנו לישמור על משהו. אולי זה היה כל הטריגר בסיפור.
אולי זו ההוכחה, לפחות בשבילי, שזה לא היה סתם להכיר. להיקשר. ושאר הדברים שאין טעם לפרט כאן.
באמת שאני ניזכר בתקופה, בשירים, במקומות.. ומחייך.
אפילו אם ישר אחריו יבוא התיסכול או המירמור, אני עדיין מחייך מהזיכרונות.
וזה שיאמר לזכותך! שלרוב לא קורה לי.
אם לא הולך לי, אני מוחק אותה מהחיים שלי. מנסה לפחות.
וכל מה שמזכיר לי את אותה אחת לא בא בטוב.
אני עד עכשיו לא יודע מה לעשות איתך!
לא שיש לי הרבה ברירות.
אני לא אוהב, ולא חושב שזה נכון לנסות, לחפור ולהיתאמץ להחיות משו שלא ניראה שיש לו סיכויי הצלחה.
אבל פה בדיוק הנקודה שאני תקועה בה!
חבר טוב אמר לי פעם, וגם ככה התחלתי להאמין בעצמי, שאם אתה רוצה מישהיא ליותר מסתם קשר סתמי או סטוץ - אל תוותר!
אבל יש דברים גדולים ממני.
ופה אני אצטט דווקא מישפט שאהבתי מהעבודה "אני לא יכול לרצות את זה יותר ממך" ..
ות'אמת שאני לא יודע כמה היא רוצה, ולא בקטע של קשר. ממש לא.
אני למדתי שהרבה יותר קל לחשוב לתכנן ולהגיע להחלטות בתאוריה, על הדף.
תאמת שגם אם יהיה בנינו משו אני לא יודע איך זה ישב עלי, ביגללל זה אני לא חושב רחוק מדי.
אבל עדיין, גם את הקצה חוט הזה אני לא יודע אם יש.
בראש דווקא זרם לי הרעיון של הביקורים באילת, כל עוד אין לי בעיה לממן את הנסיעות..
אפילו חשבתי על להתחיל לעבוד שם בסופשים שאני אהיה שם אם באמת זה יהיה בתדירות גבוהה. שאני לא אפסיד ימי עבודה.
בגדול הכל אפשרי, ראיתי כבר מיקרים יותר מתסכלים.
לפחות זה בגבולות הארץ. יש לי חבר שיש לו חברה מלוסאנג'לס והוא הכי מדוכא בעולם.
זה באמת טיפשי להיכנס לקשר כזה, פה באמת אין טעם.
זה אחד הסיפורים שדווקא גומרים לי להיסתכל על כל העניין באור חיובי יותר.
בתאכלס, כל הקשר המדובר הוא בגבולות הארץ.. וכמה שיגידו שזה רחוק, זה רק 6 שעות נסיעה.
אני מאמין... איפה שיש רצון, יש גם דרך!
"שרק1" P=
רק צריך למצוא את הרצון.
אם יש כזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
