בחזרה לעבר

היי סורי שלא שמתי פרק ביום פשוט האינטרנט לא עבד לי מיום ראשון ורק עכשיו תיקנו לי אותו

תהנו:)

פרק6

השעון המעורר ציפצף ובישר שהשעה כבר 3 וחצי. קמתי עשיתי מקלחת קצרה של 10 דקות והתלבשתי.

לבשתי חצאית מיני וסתם חולצת סבא בצבע שחור. כן יש לי חולשה לחולצות סבא!

ירדתי למטה וחיכיתי לניב ובן.

מרחוק ראיתי את בן התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה בלחי. "איפה ניב?" שאלתי אתת בן. "אהה סתם הוא לא הרגיש כל כך טוב אז הוא נשאר בבית" בן אמר בשקט. הבנתי שקרה משהו.

"קרה משהו?" שאלתי טיפה בדאגה. "לא, סתם את יודעת, בטח הוא לא שתה מספיק אז כואב לו הראש קצת" אמר הפעם בנימה יותר משכנעת. "טוב, אם תרצה לספר לי אתה יודע שאתה יכול לסמוך עלי" אמרתי בחיוך והבאתי לו חיבוק קטן שכנראה היה צריך.

"אז לאן הולכים?" שאלתי את בן. "אממ בואי נלך לגן משחקים הקרוב יש שם פיצוציה אני יזמין אותך לגילדה" הוא אמר

הלכנו 5 דקות עד שהגענו.

"איזה גלידה את רוצה?" בן שאל "תביא לי טילון" אמרתי. הוא הביא 2 גלידות טילון. "גם אני אוהב את הגלידה הזאת" הוא אמר וחייך כאילו לעצמו. שמתי לב שהוא וניב כל הזמן מחייכים, הלוואי ואני יחזור לחייך הרבה כמו פעם חשבתי לעצמי.

בן הסתכל לי בעיניים ולא הבנתי מה הוא רוצה "מה? יש לי משהו בפנים?" אמרתי והתחלתי למשש את פני וחפש מראה. "לא" הוא אמר בפשטות וממשיך להסתכל עלי. "אמרו לך פעם שיש לך עיניים יפות?" הוא שאל ואני הסמקתי ולא ידעתי מה להגיד. "ואמרו לך פעם שאת יפה?" הוא המשיך לשאול ולהסתכל עלי. "ואמרו לך פעם שהשפתיים לך נראות טעימות" הוא המשיך להגיד ובקטע הזה התחלתי להילחץ.

"עכשיו אני מבין מה ניב מוצא בך" הוא אמר והייתי בשוק.

"מ...מה?" שאלתי, רציתי לוודא ששמעתי טוב.

"ל..לא, כלום" הוא אמר טיפה לחוץ ועל פני נפרס לו חיוך קטן.

"חח מה את מחייכת" הוא שאל

"סתם, החיים יפים אז מחייכים, לא?" שאלתי "כן,מה, ברור" הוא אמר עם אותו חיוך של קודם.

"אז את מרגישה לניב משהו?" פתאום הוא שאל.

"חח מה? רק אתמול נפגשנו, אני לא יודעת..כאילו הוא חמוד והכל" אמרתי. "וגם אתה, אתה יודע" המשכתי לדבר יותר מהר. אבל הוא הסתכל עם מבט שאומר אני יודע מה את מרגישה, את לא הראשונה.

"בבקשה אל תגיד לו כלום, אני לא רוצה להרוס את הידידות בנינו על משהו שאני לא סגורה עליו" אמרתי בתקווה שהוא יבין.

"חח בסדר, אני לא יגיד לו כלום" הוא אמר ונרגעתי. "בתנאי" הוא המשיך לדבר ופה כבר נלחצתי.

הפרק יצא קצת קצר אבל לא נורא:)