הרהורים של מתאבד

08.12.2014

יושב מול המחשב בלילה ורואה סרט מלחמה על ימי מלחמת העולם השניה.

רואה סרט של טנקים ונזכר בתא הנהג.

מרגיש את הקור בעצמות ואת החלחלה בגוף, מכיר את גוף המתכת ואת הקור והחום שלו יחדיו.

מכיר את הביטחון שהוא נותן ואת הפחד שזורם דרכו, בו, בתוכו.

מכיר את המדים הירוקים המלוכלכים ואת הבוץ המזהם, ניזכר בגשם שירד ובקור שלא עזב.

מחר בבוקר שוב אקום לעבודה ממטתי החמה והמחשבות יחזרו למעמקים.

בסרט הבא הן שוב יעלו, סרט אחר סרט אחר סרט כמין תרפיה של שיגעון.

הם מראים מה היה לפי 70 שנה ובישבילי זה היה אתמול.

ואולי שוב מחר...

איך אפשר לחיות ככה?

שלכם,

אימולטוס.