בסוף הכל יסתדר

דניאל ! ראשית נעים לי שמישהו קןרא את הבלוג שליומגיב.תודה לך. ולשאלתך - צל אחדהוא הצל של מחלות הסרטן שבהן לקיתי.(גרורה בראש,מקור בריאה,גידול באף וגם בשד), יכולתי לכולן. עברתי ניתוחים וטיפולים,(גם הקרנות וגם כימוטרפיה), סובלת מקשת של תופעות לוואי אבל לא רק חי אלא גם עושה ככל יכולתי לחיות, לצאת לבלות, נסעתי לחו"ל ועוד. אבל הצל (הפחד מהכאב,הפחד העצב על שאולי לא אהיה,וגם תופעות הלוואי) מלווה תמיד לפעמים מרחוק ולפעמים ממש ממש מקרוב.הצל השני שהצטרף לפני שלושה שבועות הוא הצל שהביאה החלטתו של האיש שהיה איתי 26 שנה (דהיינו בעלי) לקום פתאום וללכת.בבוקר יום שישי הודיע שהוא עוזב בשבת כבר לא היה בבית.וביום רביעי הקרוב אנחנו כבר מתחילים הליכי גירושין. הצל הזה הביא איתו כאב אדיר ועמוק,עלבון וחרדה.האם אזדקן לבד? (והצל הראשון שואל האם אזדקן?) איך אסתדר כלכלית? געגוע סוג של לבד חדש ועוד.

אז זהו הכרות קצרה עם "שמרי ראשי" אנשי ה"צללים" שלי.

גם בימים האלה של חושך וכאב אני מצליחה לראות את הצד המלא של הכוס ומאמינה שבסוף כך או אחרת דברים יסתדרו.