לקרוא את הקטע עד הסוף-מבטיח שזה ישתלם

נולדתי בירח מלא ותמיד בכיתי בליקוי לבנה. כשכל החברים שלי שחקו בבוץ אני קניתי אדמה מהירח וכשהם ריחפו בשיעור אני תכננתי לרחף באמת. בזמן שכולם שיחקו בכדור וחלמו להיות שחקנים מפורסמים אני הבטתי בכדור שמקיף אותנו וחלמתי להגיע אליו...

כשגדלתי, הצטרפתי לחיל האוויר מתוך מחשבה שגם אם זה לא יביא אותי לירח זה לפחות יקצר לי את הדרך. עם הזמן עליתי בדרגות ובקילומטרים, אבל משהו תמיד היה חסר, משהו שתמיד נשאר מעל הראש. עד שיום אחד שמעתי את ההודעה: נאסא מחפשת אסטרונאוט ישראלי חדש. מתוך כחמש מאות מתמודדים נשארנו אני ועוד אחד, גם הוא אלוף בתחומו אך רק לי היה את החלום מול העיניים, בגלל זה כנראה שלא ראיתי את זה  מגיע, הם בחרו בו. הלום, עזבתי הכול והלכתי הביתה, מתכונן לחזות בשיגור דרך המסך שחיכה לי שם. ברגע האחרון קיבלתי שיחה בהולה: "החלטנו לקחת גם אותך".  עליתי על המעבורת,

למאדים.

מנוולים.