יש לי חלום (בהקיץ)
"דיי להבטחות הריקות, דיי לשקרים מרחיקי הלכת, אנו דורשים שינוי! אנו זקוקים לסדר חדש
בעולמינו! גבירותי ורבותי, אזרחים יקרים, היודעים אתם מי יוליך אותנו אל השינוי המיוחל?"
עשרות אנשים החלו להתקבץ סביב המדבר הכריזמתי, מביטים בו בהישתאות, גומעים בצמא כל מילה
שיצאה מפיו. "אדוני", הוא פנה לאדם מהקהל, "אינך מרגיש את הסערה המתקרבת!? האם אתה
תוביל אותנו לעתיד חדש?" האדון המבולבל, שמאוד התרגש מתשומת הלב הפיתאומית שנחתה עליו,
הספיק רק ליבב תגובה חלושה, כשהמדבר המשיך בנאומו . "ובכן אני אומר לכם מיהו אותו אדם:
אני, ברק חוסיין אובמה, אוביל אותנו!".
הבטיתי בו ממקום מושבי בפינת החדר וגילגלתי את עיניי. "ראה כיצד הוא מלהיב את הקהל",
אמרתי לדני, "ראה כיצד הוא הופך קבוצת אנשים נורמטיביים (יחסית כמובן) לאספסוף חסר רצון
עצמי, זה מנהיג אמיתי?! זה משוגע!" שתיקתו המתמשכת של ידידי סימנה לי שהוא לא מרוצה
מדבריי האחרונים.
"זה לא שאיני מייחל לעתיד הוורוד שחזר שוב ושוב בהבטחותיו של ברק, עתיד בו
אין מלחמות, אין מחלות וכסף גדל על העצים",הסברתי לדני. "למען האמת אני בטוח שאם רק ניתן
לאבולוציה דחיפה קלה, נוכל בקלות לקטוף דולרים משיחים מהונדסים גנטית.
בכל אופן לא זה גרם לי לחשוב שברק משוגע. אולי היה זה מבטו, המבט שגרם אפילו לעייניו החומות לזהור באדום מאיים.
אולי היו אלו תנועותיו החדות שחתכו שוב ושוב את האויר לפניו. אולי היה זה כל כולו, החל מכפות
רגלייו הרחבות עד לפניו, שכמו ציור משובח עקבות אחריך לכל כיוון אליו פנית. או אולי, הייתה זו
העובדה שצבע עורו היה לבן?".
דני לא נראה משוכנע במיוחד אז החלטתי להעמיד מולו את העובדות. "אני לא היחיד שחושב שלא הכל
כשורה אצל ברק, אחרת לא היו מכניסים אותו למוסד הזה, איתי ,איתך ואם כל שאר הטינופת של
המין האנושי."
דני הביט בי במבט אטום. "אני מניח שזה הופך גם אותי למשוגע, הא דני?"
דני לא ענה.
זה מה שאני אוהב בקירות, לא משנה כמה מעצמך תשפוך עליהם הם תמייד ישארו לבנים ודוממים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
