לקרוא את הקטע עד הסוף-מבטיח שזה ישתלם
הוא לא הניח את העט במשך שעה ארוכה, חזר שוב ושוב על אותן שורות ללא מטרה ברורה.
הוא התעורר לבדו, מאוחר, ראשו המוכתם מדיו מתגולל בין הדפים ובדיוק באותו רגע, בשבריר השנייה שבין המציאות לחלום, הוא הבין כיצד יגמר הסיפור.
זה לא אני אבל תודו שזה נשמע טוב. |
| 9/2008
אני סתם גזען מסריח
"ואני בעיניהם ראיתי איזה אור
ומי יידע אם אברהם לא היה שחור" אהוד בנאי
ראשית אני חייב לפתוח בווידוי: אני גזען, גזען מאוד אפילו, אבל אני לא לבד! כולנו גזענים.
הרי כולם יודעים שכל האשכנזים קרים, שהכורדים טיפשים, שאמריקאים מנגבים
בדולרים ושרוסים אוכלים עוף עם וודקה בשבת בבוקר. כמו שאמרתי גם אני לא
נקי, גם אני האשמתי את הפיליפיני של השכן כשהכלב נעלם וגם אני יורד על
החבר שלי יוני המתנחל על זה שאין לו חשמל, מים או חברים במקום הזה שהוא
קורה לו בית.
ובכן אני רוצה לספר על מקרה שקרה לי לאחרונה:
אני ויוני המתנחל הולכים במסדרון ביה"ס ומתחילים לדבר. כמובן שתוך כמה
דקות, כמו בכל שיחה נורמלית, אנחנו מתחילים לרדת על כל מה שעשה את הטעות
ונולד. מורים, מנקים, תלמידים וסתם עוברי אורך תמימים אף אחד לא יצא נקי
מהשיחה הזו. היינו באמצע וויכוח עקרוני אם מורה אחד הוא טיפש יותר או חסר
תועלת יותר, כשמשמאלי עבר אתיופי אחד. כמובן שלא יכולתי להתעלם מדבר שכזה
ומיד השמעתי הערה עסיסית על חשבון האומה האתיופית כולה, מתוך הנחה שהוא גם ככה
לא מבין אותי. ואז זה קרה, כאילו איזה מלאך שחור שמע את מה שאמרתי והחליט
להתנקם, החלקתי, מעדתי והתחלתי לראות את הרצפה הקשה והכואבת מתקרבת אל
הפרצוף המופתע והעדיין שלם שלי, במהירות הולכת וגדלה. התחלתי לראות נוסחאות
בפיזיקה מסתובבות מעל הראש שלי כשפתאום, יד הופיעה משום מקום (בטח שלא
מהכיוון של יוני המתנחל), היד תפסה אותי ומשכה אותי למעלה והרחק מן הרצפה
עליה פרצופי עמד להימרח. הרמתי את הראש להביט במי שתפס אותי והפרצוף של האתיופי
שבדיוק ירדתי עליו הביט בי חזרה...
אני לא אגיד שמאז הפסקתי לרדת על אתיופים, אבל בוא נגיד שמאז אני חושב פעמיים לפני.
ובכלל, חייבים להודות, הרבה יותר כיף לרדת על תימנים....
דרך אגב:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
